אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דחיית תביעה למזונות מן העזבון ולמדור ספציפי

דחיית תביעה למזונות מן העזבון ולמדור ספציפי

תאריך פרסום : 25/01/2007 | גרסת הדפסה
תיק רבני
בית דין רבני אזורי תל אביב
5-22-1
11/11/1998
בפני השופט:
1. הרב אברהם שיינפלד אב"ד
2. הרב עמרם אבוזגלו דיין
3. הרב אברהם ריגר דיין


- נגד -
התובע:
פלונית
הנתבע:
פלוני
פסק-דין

לפנינו תביעה למזונות מעזבון ותביעה לזכות של מדור ספציפי בדירה.

הנתבעים הם יורשיו של המנוח מר נ.י. ז"ל בעלה של התובעת.

בכתב ההגנה שהגישו הנתבעים וכן בדיון שהתקיים בנוכחות ב"כ הצדדים, טענו הנתבעים שאין לביה"ד הרבני סמכות לדון בתביעה, לאור נסיבות המקרה, כמו כן תבעו לבטל את העיקול שהוטל על הדירה נשוא הדיון על ידי ביה"ד.

לאחר העיון בכל החומר שבתיק כולל סיכומי הצדדים, הגעתי למסקנה שאין לביה"ד להזדקק לתביעה זו ואנמק דברי.

זכויות אלמנה בנכסי העזבון של בעלה מעוגנות הן בהלכה והן בחוק האזרחי.

דבר ידוע הוא, שיש הבדלים בין הזכויות המוגדרות בהלכה ובין הזכויות המוקנות על פי החוק. בחלק מן הדברים הזכויות ההלכתיות עודפות, ובחלק אחר הזכויות החוקיות עודפות. לדוגמה, זכות המדור והמזונות של אלמנה לפי ההלכה שגם נכתבות ב"כתובה" ביום הנישואין, הן רחבות ביותר, והדברים מבוארים היטב בשולחן ערוך. לעומת זה אין האלמנה יורשת חלק מן העזבון. ואילו לפי החוק, הזכויות למדור ומזונות מצוצמות, ולעומת זה יורשת האלמנה חצי מן העיזבון.

ברור שאין אלמנה יכולה לתבוע ב י ח ד הן את הזכויות ההלכתיות והן את הזכויות החוקיות בבחינת "אחוז בזה וגם מזה אל תנח ידיך". ואין היורשים צריכים ללקות בכפלים.

בנידון שלפנינו נפטר המנוח בשנת 1993.התובעת מימשה את זכותה על פי החוק לרשת את המנוח, וביום 10.2.1994 ניתן צו הירושה על עזבונו, ולפיו זכתה התובעת במחצית העזבון. משבחרה התובעת בדרך זו, יש לבחון את זכאותה למזונות ולמדור מן העזבון לפי האמור בחוק הירושה ב ל ב ד.

בסעיף 59 נאמר ש "בקביעת הזכאות למזונות ומידתם" יש להתחשב במה שהתובע עשוי לקבל מן העזבון כיורש, וכן "בהכנסות של הזכאי למזונות מכל מקור שהוא".

בסעיף 60 נאמר, שבקשה לקביעת מזונות תוגש לביהמ"ש לפני חלוקת העזבון. או בנסיבות מיוחדות עד ששה חודשים לאחר מכן.

בסעיף 108 נאמר, שמי שגר עם המוריש בדירה רשאי להמשיך לגור בדירה שלושה חודשים לאחר מות המוריש, ואם היה יורש (כגון אלמנה בנידון דידן), הוא זכאי לגור ששה חודשים לאחר מות המוריש.

ובסעיף 115 נאמר, שבן זוגו של המוריש רשאי להמשיך לגור באותה דירה בה גר עם המוריש, "כשוכר היורשים שבחלקם נפלה הדירה". דמי השכירות ייקבעו בהסכם בין האלמנה ובין היורשים, ובאין הסכם יקבעו על ידי ביהמ"ש.

העולה מן האמור הוא, שעל פי החוק אין לאלמנה שום זכויות למדור ספציפי בדירה מעבר לששה חודשים מיום פטירת המנוח, אלא אם כן ברצונה להשאר כ ש ו כ ר ת, ולשלם שכר דירה ליורשים לפי חלקם היחסי בדירה.

גם את הזכות לתביעת מזונות החמיצה התובעת לפי החוק, משום שהיה עליה לעשות זאת לפני ארבע שנים, יחד עם הבקשה לצו ירושה בביהמ"ש, הליך בו נטלה חלק כ י ו ר ש ת, ולא להמתין עד היום.

מכאן שאין שום סיוע מפסקי הדין שניתנו על ידי בתי הדין הרבניים, ושהובאו על ידי ב"כ התובעת, ולפיהם יש לה זכויות על פי ההלכה. ראשית משום שפסקי הדין הללו מדברים על זכות מדור של אשה בחיי בעלה. אך בעיקר, משום שהתובעת עצמה בחרה לממש את זכויותיה בעזבון על פי החוק.

אינני מתייחס כאן לכל הקשור בענין הדירה עצמה, מפני שנושא זה נדון כבר בביהמ"ש לעניני משפחה על פי תביעה שהוגשה על ידי הנתבעים (בתיק שלפנינו), ותביעה זו הוגשה זמן רב לפני שהתובעת פנתה לביה"ד.

ב"כ הנתבעים תובע בכתב ההגנה, שביה"ד יחייב את התובעת בהוצאות הנתבעים שכ"ט עו"ד ומע"מ. לדעתי יש בהחלט מקום לחייב את התובעת בהוצאות, שכן יש לראות את התביעה כתביעה קנטרנית שלא היה לה שום בסיס חוקי או הלכתי ממשי, ותביעה זו גרמה נזק ממשי לנתבעים. על גובה ההוצאות יחליט ביה"ד לאחר שב"כ הנתבעים יפרט את תביעתו בענין זה, וימציא את המסמכים שבידיו לענין זה.

ל א ו ר   כ ל   ה א מ ו ר   א נ ו   פ ו ס ק י ם  כ ד ל ה ל ן :

א. ד ו ח י ם א ת ה ת ב י ע ה לפסיקת מזונות מן העזבון, ולמדור ספציפי בדירת המנוח.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ