דחיית תביעה בעילה של רשלנות רפואית החולים הדסה עין כרם

לפני תביעה בעילת רשלנות רפואית, בה טוענים התובעים כי עקב רשלנות הנתבעת (להלן: " הנתבעת" או " הדסה") במעקב אחר מצבה של גב' לזר מעת קבלתה לחדר הלידה ורשלנות הצוות הרפואי בחיזוי אירוע פרע הכתפיים ובטיפול בו, סובל התובע 1 (להלן: " התובע") מנזקים קשים.

האם כשל הצוות הרפואי במעקב אחר התובעת, במהלך שלב טרום הלידה? האם ניתן וצריך היה לצפות את אירוע פרע הכתפיים? האם טיפל הצוות הרפואי באירוע פרע הכתפיים כראוי? האם ישנו קשר סיבתי בין ההתרשלות הנטענת לבין נזקיו של התובע? אלו השאלות העיקריות בהן נדרשת ההכרעה בהליך זה.

הצדדים

1.         אלון לזר, התובע, נולד בשנת 1986 בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים, ולטענת התובעים עקב רשלנותה של הדסה נגרמו לו נזקים קשים בעת לידתו.

התובעים 2-3, גב' רותי לזר ומר שמעון לזר, הינם הוריו של התובע. גב' לזר (להלן: " גב' לזר" או " התובעת" או " האם") הינה אחות במקצועה, אשר עבדה באותן השנים בבית החולים הדסה עין כרם. מר לזר (להלן: " מר לזר" או " האב"), עבד אף הוא באותן השנים כאיש תחזוקה בבית החולים הדסה עין כרם, והחל משנת 1996 הינו מנהל מחלקת האספקה בבית החולים הדסה הר הצופים (סעיף 21 לתצהירו).

הנתבעת הינה הבעלים של בית החולים הדסה עין כרם, אשר כנגדו נטענת טענת הרשלנות.

רקע

2.         ביום 31.5.1986 הגיעה גב' לזר, לבית החולים הדסה עין כרם בירושלים עקב ירידת מים, על מנת ללדת את ילדה השני. גב' לזר, אז בת 32, היתה אישה בריאה ומהלך ההיריון היה תקין.

הלידה החלה כלידה רגילה, אולם במהלך השלב השני של הלידה, לאחר יציאת ראש הוולד, נתקעו כתפיו (להלן: " פרע הכתפיים"), ונוצר קושי בחילוצו מבטן אימו. לאחר מספר דקות, חולץ התובע מבטן אימו ללא התערבות מכשירנית.

ד"ר וייס, מומחה התובעים, הסביר בעדותו מהם שלושת שלבי הלידה:

"השלב הראשון זה עד פתיחה שלימה של צוואר הרחם, השלב השני זה עד לפתיחה שלמה של צוואר הרחם עד צאת הילוד בשלמותו, והשלב השלישי הוא מצאת היילוד בשלמותו עד גמר יציאת השלייה, אלה שלושת השלבים." (פרו', 126).

המחלוקת העיקרית בין הצדדים נסובה סביב מהלך הלידה, זמני הלידה המתועדים,  הטיפול אשר ניתן לגב' לזר, עת אירע פרע הכתפיים, והשלכותיו של אירוע זה.

טענות התובעים

3.         בפי התובעים טענות משניות למכביר, ובסיכומיהם התייחסו לכל בדיקה ובדיקה. לדברי התובעים היעדר רישום רפואי כנדרש מעביר את נטל ההוכחה כי לא התרשלה אל כתפי הנתבעת.

לטענת התובעים, עלה בידם להוכיח כי הצוות הרפואי של הנתבעת לא ביצע את הבדיקות הנדרשות עם קבלת התובעת לבית החולים, לא ביצע מעקב ראוי אחר מצבו של העובר, ובכך מנעו מהתובעים להוכיח כי התובע היה מצוי במצוקה עוברית טרם לידתו.

עוד מוסיפים הם, כי המיילדות והצוות הרפואי כשלו בטיפול באירוע פרע הכתפיים, וכי כתוצאה מרשלנותם נותר התובע עם פיגור שכלי עמוק ושיתוק ע"ש ארב.

לאור זאת, עותרים התובעים כי הנתבעת תפצה אותם בגין נזקיהם.

טענות הנתבעת

4.         הנתבעת חולקת מכל וכל על טענות התובעים וטוענת כי במקרה דנן ניתן לתובעת טיפול רפואי הולם וכי אין חסר מהותי בתיעוד הרפואי.

לדבריה, הצוות הרפואי ביצע את הבדיקות הנדרשות בעת קבלת גב' לזר לחדר הלידה וכי אף מומחי התובעים סוברים כי לא ניתן היה לצפות את אירוע פרע הכתפיים טרם היווצרותו. כמו כן, טוענת הנתבעת כי הצוות הרפואי פעל כפי שנדרש לפעול צוות רפואי בעת היתקלות באירוע של פרע כתפיים, ובכך מנע את מותו של התובע.