אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דחיית תביעה בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת עקב מעידתה בשטח רחבת דואר

דחיית תביעה בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת עקב מעידתה בשטח רחבת דואר

תאריך פרסום : 30/12/2007 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום רמלה
3531-04
17/12/2007
בפני השופט:
קמיר-וייס שלהבת

- נגד -
התובע:
דנצינגר דליה
עו"ד יעקב שפירא
הנתבע:
1. רשות הדואר
2. הראל חב' לביטוח בע"מ
3. חביב בתיה
4. מועצה מקומית אורנית
5. כלל" חב' לביטוח בע"מ

עו"ד ליאורה זיגר-שפר
עו"ד מאיר קטן
עו"ד אושרית רוטקופף
פסק-דין

1.         דליה דנציגר (להלן: "התובעת"), תושבת הישוב אורנית משנת 1985, ילידת שנת 1951, נפגעה בתאונה ביום 14.08.02 בשעה 23.00 לערך.

2.         בישוב אורנית אין חלוקת דואר לתושבים, אלא לצד סניף הדואר המקומי, הממוקם במרכז מסחרי בישוב, ישנם תאי דואר אליהם מגיעים תושבי הישוב על מנת לאסוף את דברי הדואר.

3.         לגרסת התובעת, בחזרתה מתיבת הדואר לשביל גישה משופע המוביל מסניף הדואר, עקב הפרש גבהים משתנה בין שני משטחי הליכה - רחבת דואר מרוצפת (משטח מאוזן) ושביל הגישה (משטח משופע) - נתקלה רגלה של התובעת והיא מעדה ונפלה. לטענת התובעת, כתוצאה מכך נגרמו לה נזקי גוף ובין היתר שבר בקרסול.

על-פי הסכמת הצדדים, נכותה של התובעת כתוצאה מן התאונה הינה בשיעור של 10%, שהינו ממוצע הנכויות שקבעו מומחי הצדדים (15% - המומחה מטעם התובעת, 5% - המומחה מטעם הנתבעים).

4.         התובענה הוגשה כנגד רשות הדואר (להלן: " הנתבעת מס' 1"), שסניף הדואר מצוי בבעלותה וכן כנגד הנתבעת מס' 2, חברת הביטוח הראל, שהינה החברה שביטחה את הנתבעת מס' 1 בבטוח לפיצוי נזקי צד ג'. כמו כן, התובענה הוגשה כנגד הגב' בתיה קטן (להלן: " הנתבעת מס' 3"), שהינה זכיינית של הנתבעת מס' 1 אשר הפעילה את סניף הדואר במקום. בנוסף על כך, התובענה הוגשה כנגד המועצה המקומית אורנית (להלן: " הנתבעת מס' 4") שהינה הרשות המקומית בה מצוי סניף הדואר וכן כנגד הנתבעת מס' 5, חברת הביטוח כלל, שהינה חברה שבטחה את הנתבעת מס' 4 בביטוח לפיצוי נזקי צד ג'.

5.         הנתבעים הכחישו את אחריותם לתאונה, והתקיימו דיוני הוכחות הן בשאלת האחריות והן בשאלת הנזק.

6.         בית המשפט  עשה ככל יכולתו על מנת להביא הצדדים לכלל פשרה, שתייתר הצורך במתן פסק דין, אף לאחר סיום דיוני ההוכחות, אולם מענהו של ב"כ התובעת "בנסיבות, אין מקום למתן תגובת התובעת לגופו של ענין ", שלא מענה היה, ועמידתו על מתן פסק דין, הצריכו את בית המשפט ליתן את פסק הדין. כפי שהבהרתי בהחלטתי מיום 11.12.07 יש גבול וקץ לניסיונותיו של בית המשפט להביא צדדים בסכסוך אזרחי - נזיקין לסיום המשפט בהבנה ביניהם, בבחינת "טובה פשרה על הדין".  במצב שכזה, וכאמור, לא היה מנוס אלא ליתן פסק דין שיקבע את זכויות הצדדים על בסיס הראיות והעדויות שבתיק.

7.         לאחר עיון בכל העדויות והראיות שבפני, הגעתי לכלל מסקנה כי הנתבעים אינם אחראים לקרות התאונה ולפיכך דין התביעה שבפני להדחות.

להלן יבוארו הנימוקים להכרעה דלעיל.

8.         מבנה סניף הדואר הינו חלק מהמרכז המסחרי של הישוב אורנית. במקום ישנם חנויות שונות, סופרמרקט ואף סניף של קופת חולים. התובעת, על פי עדותה שלה מגיעה למקום "פעם ביומיים שלושה ". התובעת תושבת המקום, כאמור, מאז שנת 1985 ועד למועד התאונה, בשנת 2002, ביקרה במקום מאות רבות של פעמים והיא מכירה את המקום היטב.

9.         התובעת בחקירתה הנגדית העידה כי בעקבות שיחה טלפונית  עם בעלה אשר ביקש ממנה לקחת את דברי הדואר עצרה את מכוניתה בצד האחורי של סניף הדואר בשעה 23.00 בלילה, השאירה את רכבה מונע (!!) המפתחות, הטלפון והתיק של התובעת נותרו ברכב המונע (!!) והיא ניגשה לתאי הדואר המצויים במקום שבו אין לה כל קשר עין עם הרכב.

אינני מאמינה לתובעת כי במקרה שכזה הילוכה הלוך וחזור לתיבות הדואר היה הילוך רגיל ובנחת.

אדם שמותיר בלילה במקום חניה רכב מונע, פתוח וכשתיקו מצוי ברכב והולך למקום שבו אף אין לו קשר עין עם הרכב, ניסיון החיים, ההיגיון והשכל הישר מלמדים שהוא נחפז בדרכו ואץ לשוב לרכבו.

10.       לא ניתן לומר, כגרסת התובעת, שהיא לא מיהרה כי לא חששה מניסיון לגניבת הרכב והתיק הואיל ואין אף אדם במקום. המדובר במרכז מסחרי, בלב ישוב, והראיה שבמקום היו בני אדם הינה, כי מיד לאחר שנפלה התובעת וזעקה מיהרו וחשו אליה ארבעה בחורים צעירים. מה היה מונע ממי מהם או מאדם אחר במקום להיכנס לרכב המונע והפתוח על מנת לגנוב את תיקה של התובעת או את רכבה ?! - ברור לי שהתובעת, שהותירה את מכוניתה כאמור, מיהרה ודרכה אצה לה.

11.       לא זו בלבד הרי זו - התובעת העידה בחקירתה הנגדית כי בחזרתה לרכב עיינה בדברי הדואר שאחזה ביד ולא הביטה בכיוון הליכתה, וכאמור, ברור לי שהדבר נעשה תוך הליכתה המהירה חזרה לרכבה, שנותר על ידה מונע ופתוח -

" ש. כשהוצאת את המכתבים מהתיבה הסתכלת מי שלח אותם ?

ת. הסתכלתי על המעטפות מבחוץ רפרפתי לא הספקתי לראות הרבה.

ש. אפשר להגיד שתוך כדי הליכה רפרפת במסמכים שהוצאת מהתיבה ?

ת. לא זכור לי אם זה היה תוך כדי הליכה או שעמדתי".  (עמ' 29 לפרוטוקול הדיון מיום 23.01.07, שורות 14 - 11).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ