העתירה בתמצית:
בפני עתירה למתן צו המופנה למשיבה שיורה לה לבוא וליתן טעם מדוע לא תקצה לבית הכנסת של העותרת 1 (להלן: "העותרת") קרקע ברחוב הפלמ"ח 35א' (ראובן 36), בחלק ממגרש ד5 בחלקה 111, גוש 11292, בזיכרון יעקב (להלן: "הנכס") ומדוע לא תיפסל ההוראה המגבילה את הקצאת הקרקעות לצרכי ציבור בזיכרון יעקב רק לעמותות הרשומות חמש שנים לפחות.
העותרות מבקשות כי בית המשפט יקבע כי תנאי הסף הנ"ל פסול מעיקרו ובטל ויורה למשיבה לקיים דיון לגופו של עניין בבקשה להקצאת מבנה שישמש כבית כנסת עבור העמותה, ולא לדחות את בקשת העמותה להקצאה כאמור על הסף, מהטעם שהעמותה אינה פעילה חמש שנים. כל זאת בתקווה שאם יתקיים דיון לגופו של עניין כי אז ידחו ההתנגדויות לבקשת העותרת להקצאה והעותרת וחבריה יזכו להקצאת מבנה שישמש לבית כנסת עבור העמותה וחבריה.
הרקע לעתירה וטענות הצדדים:
העותרת הינה עמותה רשומה בישראל (מיום 23.10.07), המפעילה, לטענתה, מזה כשש שנים את בית הכנסת הספרדי של שכונת נווה הברון במושבה. העותרת 2 הינה עמותה א-מפלגתית וחוץ-פרלמנטרית, שהוקמה על ידי קבוצה של אנשים מתחומי עיסוק מגוונים, אשר תורמים מזמנם וניסיונם כדי לקדם את מטרותיה של העמותה, ביניהן קידום צדק חברתי, כלכלי, משפטי, מוסרי והגינות האזרח והרשויות בישראל. המשיבה הינה מועצה מקומית שהינה בעלת הנכס.
העותרת טוענת כי בית הכנסת של העותרת פועל מזה כשש שנים בזיכרון יעקב במבנים זמניים שאינם מתאימים לו, כאשר מתפללים בו בקביעות יותר ממאה גברים, נשים וטף. לטענת העותרת, במרכז השכונה עומד הנכס נטוש על קרקע של המשיבה שיעודה "מבני ציבור".
ביום 23.10.07 הגישה העותרת בקשה להקצאת הנכס לבית הכנסת שהיא מבקשת להקים במקום. המשיבה ביצעה, ע"ח העותרת, פרסום בעיתון על הכוונה להקצות את הנכס לעותרת, בהתאם לנוהל הקצאת קרקעות לצרכי ציבור המפורסם בחוזר מנכ"ל משרד הפנים 5/2001 והתיקונים שהוכנסו בו מעת לעת (להלן: "
הנוהל"). העותרת טוענת כי למיטב ידיעתה, לא הגיעו לועדת ההקצאות של המשיבה בקשות נוגדות להקצאת הנכס ועל כן, בהתאם לנוהל, פרסמה המשיבה, שוב על חשבון העותרת, הזמנה לציבור להגיש התנגדויות להקצאה המתוכננת לעותרת. העותרת טוענת כי נודע לה כי להקצאה הוגשו 192 התנגדויות. העותרת קיבלה את תשובת יו"ר ועדת ההקצאות המודיע כי מאחר שהעותרת אינה רשומה כעמותה חמש שנים לפחות, היא אינה עונה על סעיף 11 לקריטריונים המנחים וועדת הקצאות, אשר אושרו במליאת המועצה מיום 20.8.03 ולכן אין טעם לדון בשאר הטעמים שהועלו על ידי המתנגדים לבקשה ויש לדחות את בקשת ההקצאה מטעם זה. העותרת טוענת כי ניסיונות ההידברות עם המשיבה בעניין זה לא נענו כלל.
העותרות טוענות כי החלטת המועצה שהקצאת קרקעות לצרכי ציבור בזיכרון יעקב תקוים רק לעמותות הפועלות מעל חמש שנים הינה הוראה מפלה ופוגענית וכי יש לבטל את ההחלטה אשר ניתנה בסופו של תהליך הקצאה ארוך ומייגע.
לטענת העותרות, נוהל הקצאת קרקעות, שנקבע על ידי שר הפנים, מציב חובת קביעת קריטריונים להקצאה ותנאים לכך ואף מטיל חובת פרסום לגבי הקריטריונים וביחס להקצאות המבוקשות. העותרות טוענות כי המשיבה קבעה קריטריונים ותנאי סף להקצאת קרקעות לצרכי ציבור כבר ביום 20.8.03, אך הקריטריונים החדשים לא פורסמו ברבים כנדרש והמשיבה לא טרחה להעביר את הקריטריונים לידיעת העותרת, הגם שהמשיבה ידעה כי העותרת כבר הפעילה באותה עת בית כנסת בזיכרון יעקב והייתה מועמדת טבעית להקצאת קרקע לצורך זה. כן טוענות העותרות כי הקריטריונים מהווים תקנות בנות פועל תחיקתי המחייבות פרסום ברשומות.
העותרות טוענות כי רשות מנהלית רשאית לשנות החלטות קודמות שלה, אך זאת בסבירות ומבלי שיש בקבלת ההחלטה שיקולים זרים ופסולים. במקרה הנוכחי, טוענות העותרות, כי דרישת הסף של פעילות של חמש שנים לפחות אינה רלוונטית להקצאת נכס לצרכי ציבור. העותרות מציינות כי על פי החלטת הממשלה יש צורך לכל היותר בשנתיים של פעילות לצורך קבלת כספי תמיכה, שאותם לא ניתן להחזיר, זאת כאשר בנכסי דלא ניידי אין מניעה לבטל את ההקצאה ולהחזיר את הקרקע לשימושי הרשות אם העמותה לא ממלאת את יעודה.
לטענת העותרות, העותרת פעלה בתחום הפעלת בית הכנסת בזיכרון יעקב טרם תיקון הקריטריונים ולכן אין זה נכון לבחון את בקשת ההקצאה שלה לאור הקריטריון הנ"ל.
עוד טוענות העותרות כי האנשים המייסדים של העמותה מפעילים את בית הכנסת יותר מחמש שנים ודי בכך, מאחר שלא נאמר בקריטריון כי העמותה המבקשת צריכה להיות רשומה בפנקס העמותות במשך שנים, אלא כי העמותה צריכה לפעול חמש שנים. העותרות טוענות כי לכאורה הדרישה כי העמותה תהיה רשומה בפנקס העמותות חמש שנים איננה נובעת מהקריטריון שנקבע ואיננה סבירה כלל.
העותרות טוענות כי יש להתחשב בזכות האוטונומיה של הרצון של הפרט והמשיבה מעוניינת לצמצם את בית הכנסת הספרדי ובכך לסכל את רצונם של התושבים להתפלל בבית הכנסת של העותרת ויש בכך משום שקילת שיקולים זרים. מכאן, טוענות העותרות, עולה החובה לצמצום הפרשנות של תנאי הסף ולהכשיר מלכ"ר שפעל בזיכרון יעקב חמש שנים, אף אם הוא רשום בפנקס הרלוונטי זמן קצר מהקבוע.
לטענת העותרות, יש בהחלטת המשיבה ניסיון להשפיע על אורח החיים הדתי הספרדי של המשפחות ועל חינוכם של הילדים, מעשה הנחזה להיות אף פגיעה בחופש הדת של העותרת, המתפללים ובני משפחותיהם. העותרות טוענות כי יש בטענות אלה כדי לחייב מתן פרשנות מצמצמת לתנאי הסף של רישום של חמש שנים לפחות לעמותה.
העותרות טוענות כי העותרת שקדה על המצאת המסמכים הדרושים לתמיכה בבקשת ההקצאה, מימנה את שני הפרסומים בעיתון, השתמשה בשירותיהם של בעלי מקצוע כדי להכין חומר רלוונטי וזאת לנוכח הבטחה שלטונית שניתנה לה על ידי המשיבה כי אם יצליח נוהל ההקצאות אזי העותרת תקבל את הנכס לפיתוח ולשימוש. לטענת העותרות, מבחני סף יש להעלות בשלב של סף הדיונים בבקשת ההקצאה ואילו העלאת חסמי סף בשלב סופי של ההקצאה, לאחר שהעותרת הרעה את מצבה נוכח המצגים של המשיבה, איננה כדין. העותרות טוענות כי אמנם להבטחה שלטונית קיים סייג, כי אין מקיימים הבטחה שלטונית הפוגעת בחובה סטטוטורית של הרשות, אך הקריטריון של חמש שנים איננו עומד ברמה של חוק, אף לא אושר על ידי שר הפנים ולא פורסם ולכן לא קיימת כל מגבלה שבדין או בפסיקה לקיים הבטחה שלטונית. העותרות טוענות כי ההבטחה לקיים הקצאה בפועל הייתה ברורה דיה וחד משמעית וכך היא פורסמה לציבור בעיתונות.
העותרות טוענות עוד כי הנכס עומד נטוש ומוזנח זה שנים רבות וימשיך לעמוד בשיממונו בטרם יתעורר צורך בבניית מבנה ציבור בשכונה זו, אף לשיטת המשיבה. בזמן הזה ימשיכו באי בית הכנסת של העותרת לסבול מתפילה במבנה לא מתאים. משכך, טוענות העותרות, הזדקקות ועדת ההקצאות לתנאי הסף חורגת ממתחם הסבירות.
המשיבה טוענת כי בסעדים המבוקשים על ידי העותרות יש משום איונו של נוהל הקצאת קרקעות שפורסם בחוזר מנכ"ל משרד הפנים מס' 5/2001 ותיקוניו ואיונם של הקריטריונים שנקבעו מכוחו כדין על ידי ועדת ההקצאות ומליאת המועצה עוד בשנת 2003.
כן טוענת המשיבה כי העותרת בחרה להסתיר מידע רב מביהמ"ש. לטענת המשיבה, בחלקה שבנדון נבנה לפני כעשור בית כנסת שכונתי גדול ומפואר בן שתי קומות, נסללו דרכי גישה ורחבות, הוספה פרגולה ואף קיימת גינת נוי מטופחת. בנוסף, נבנה גם גן ילדים המשמש את תושבי השכונה, שהינו גן חילוני בהתאם לאופייה של השכונה. העותרת מתעלמת מכך ומתארת את החלקה כנכס נטוש. עוד טוענת המשיבה כי העותרת מתארת עצמה בעתירה כעמותה המפעילה כשש שנים בית כנסת, בעוד שהעותרת נרשמה כעמותה רק ביום 23.10.07. המשיבה טוענת גם כי העותרת טוענת בעתירתה כי המתנגדים להקצאה הינם תושבים שגרים רחוק מהנכס, זאת כאשר התקבלו התנגדויות רבות של תושבים הגרים בסמוך לחלקה ושל שכנים גובלים של הקרקע, שיש בהקמת בית הכנסת בסמוך לביתם כדי פגיעה מהותית בהם ובמשפחתם, לטענתם. המשיבה טוענת כי יש באי גילוי כל המידע הנ"ל על ידי העותרת משום חוסר תום לב והיעדר ניקיון כפיים של העותרת ולאור זאת דין העתירה להידחות על הסף.
המשיבה טוענת כי ביום 23.10.07 נרשמה העמותה כעמותה ובו ביום הוגשה על ידי העמותה בקשה להקצאת מקרקעין מכוח הוראות נוהל ההקצאות. הבקשה נבחנה על ידי ועדת ההקצאות ובהתאם להוראות הנוהל פורסמו בעיתונות הפרסומים הנדרשים. בעקבות הפרסום התקבלו במשרדי המועצה 192 התנגדויות להקצאת המקרקעין. מרבית המתנגדים הינם תושבי השכונה כאשר חלק לא מבוטל מהם גרים בסמיכות לחלקה עצמה וברחובות הסמוכים אליה. טענותיהם העיקריות של המתנגדים היו כי אוכלוסיית השכונה הינה חילונית ברובה; בשכונה הוקם לפני כעשור בית כנסת אשר אמור לתת מענה לכלל תושבי השכונה ולא לזרם כזה או אחר; הקמת בית כנסת נוסף אינה נדרשת ותביא לפגיעה באופי השכונה ובאיכות חיי התושבים; הקמת בית כנסת בו מתקיימת פעילות במהלך כל השבוע תביא לקיום מפגעי תחבורה במקום; היעתרות לבקשה עלולה להביא למחסור בעתיד בשטחים לצרכי ציבור בשכונה.