אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דחיית עתירתה של הסתדרות העובדים הלאומית כנגד רישומו של הסכם קיבוצי בענף אולמות השמחה

דחיית עתירתה של הסתדרות העובדים הלאומית כנגד רישומו של הסכם קיבוצי בענף אולמות השמחה

תאריך פרסום : 16/01/2007 | גרסת הדפסה
בש"א, ע"ב
בית דין ארצי לעבודה
11-06,583-06,558-06
07/01/2007
בפני השופט:
1. הנשיא סטיב אדלר
2. סגנית הנשיא אלישבע ברק-אוסוסקין
3. נילי ארד


- נגד -
התובע:
הסתדרות העובדים הלאומית בארץ ישראל
עו"ד גדעון קורן
עו"ד גיא קדם
הנתבע:
1. מדינת ישראל - הממונה הראשי על יחסי העבודה
2. - עו"ד שלמה יצחקי
3. הסתדרות העובדים הכללית החדשה
4. התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים בישראל
5. התאחדות הסוחרים הכללית והעצמאים בישראל - המרכז

עו"ד יעל בר לב
עו"ד דורית טנא פרצ'יק
עו"ד חנה שניצר
עו"ד אלין זילברשטיין
עו"ד טל קרת
עו"ד ערן לאופמן
פסק-דין

הנשיא סטיב אדלר:

פתח דבר -     

     ארגון עובדים אחד חותם על הסכם קיבוצי ארצי בענף מסוים ומגיש אותו לרישום אצל הממונה הראשי על יחסי עבודה במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה (להלן: הממונה). ארגון עובדים שני מגיש לממונה הראשי על יחסי עבודה הודעת התנגדות לרישום ההסכם הקיבוצי בטענה שהוא בלבד הארגון היציג המוסמך לחתום על ההסכם הקיבוצי, וכי על כן, הארגון הראשון אינו כשיר לחתום על ההסכם הקיבוצי. מושא דיוננו בעתירה זו הוא בהיקף סמכותו של הממונה בהחלטת הרישום, לרבות בשאלה האם הנטל להוכחת יציגותו של ארגון העובדים, הוא על הארגון המבקש את רישום ההסכם הקיבוצי, או על הארגון המתנגד לרישום ההסכם.

     הממונה סבר, כי נטל ההוכחה בדבר יציגותו של ארגון העובדים בענף, מוטל על הארגון הטוען לאי-כשירות החתימה על ההסכם הקיבוצי. בעוד אשר התובעת לפנינו טוענת, כי הארגון מבקש הרישום הוא החייב להוכיח שהינו הארגון היציג, ובהעדר הוכחה כזאת אין לרשום את ההסכם הקיבוצי.

    ואלה הן העובדות הצריכות לעניין :

2.         ארגון עובדים, הוא הנתבעת מספר 2 (להלן: ההסתדרות הכללית) וארגון מעסיקים, הוא הנתבעת מספר 3 (להלן: התאחדות בעלי האולמות) חתמו ביום 19.2.2006 על הסכם קיבוצי כללי (להלן: ההסכם הקיבוצי) בענף אולמות השמחה. ההסכם הקיבוצי נשלח לרישום אצל הממונה בהתאם להוראת סעיף 10 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז - 1957 (להלן: חוק הסכמים קיבוציים או החוק). מתוקף הוראת סעיף 10 לחוק, אצל שר התעשייה, המסחר והתעסוקה סמכויותיו לעניין רישום הסכמים קיבוציים לממונה הראשי על יחסי עבודה במשרדו. לאחר הגשת ההסכם הקיבוצי לרישום, פירסם הממונה ברשומות הודעה על הגשת ההסכם הקיבוצי לרישום.   הפרסום נעשה בהתאם להוראת סעיף 10 (ד) לחוק הסכמים קיבוציים ולתקנה 2א לתקנות הסכמים קיבוציים (רישום), התשי"ז-1957 (להלן: תקנות הרישום).

                 ההסתדרות הלאומית וארגון מעסיקים שני, הוא התאחדות הסוחרים הכללית והעצמאיים בישראל (להלן: התאחדות הסוחרים), שהתייצבה אף היא לדיון בעתירה זו, הגישו לממונה - כל אחד מטעמו - התנגדות לרישום ההסכם הקיבוצי. התנגדותה של ההסתדרות הלאומית היתה בעלת שני ראשים: האחד, טענה כי ההסתדרות הכללית אינה הארגון היציג בענף כמשמעות מונח זה בסעיף 4 לחוק הסכמים קיבוציים והשני, טענה כי התאחדות בעלי האולמות אינה ארגון המעבידים בענף אולמות השמחה.

    במאמר מוסגר יוער, כי בתקופה הרלוונטית לדיון בעתירה זו, נחתמו שני הסכמים קיבוציים: האחד, הוא ההסכם מושא דיוננו, שנחתם בין ההסתדרות הכללית לבין התאחדות בעלי האולמות בענף אולמות השמחה. האחר, הסכם קיבוצי שנחתם בענף השיפוצים בין ההסתדרות הלאומית לבין איגוד קבלני השיפוצים ביום 24.1.2006, והוגש אף הוא לרישום אצל הממונה. ההסתדרות הכללית וההסתדרות הלאומית הגישו, כל אחת מטעמה, התנגדות לרישום ההסכם הקיבוצי שנחתם על ידי רעותה (להלן: ההתנגדויות ההדדיות).

                   בעקבות הגשת ההתנגדויות ההדדיות לרישום ההסכמים הקיבוציים, פנה הממונה, במכתבים מיום 9.4.2006 ומיום 23.4.2006, אל ההסתדרות הכללית ואל ההסתדרות הלאומית, וביקש מכל אחת מהן להמציא לו נתונים התומכים בהתנגדותה לרישום ההסכם שהגיש הארגון האחר. משלא קיבל מענה לפניותיו אלה, חזר הממונה וביקש מההסתדרות הלאומית את הנתונים הנדרשים לביסוס טענותיה בהתנגדותה לרישום ההסכם הקיבוצי והוסיף וציין, כי: " אם לא יתקבלו אצלי נתונים תוך 10 ימים אראה בזאת זניחת ההתנגדות". חרף זאת, לא הגישה ההסתדרות הלאומית את הנתונים הנדרשים. לפיכך, הודיע הממונה, במכתב מיום 6.7.2006, לשני הארגונים כאחד, כי בהעדר תשובה כנדרש, הוא רואה בכך זניחת ההתנגדות לרישום, וכי על כן החליט לרשום את שני ההסכמים: לאמור - את ההסכם הקיבוצי שנחתם על ידי ההסתדרות הכללית בענף אולמות השמחה, ואת ההסכם עליו חתמה ההסתדרות הלאומית בענף השיפוצים, שאינו מעניינה של עתירה זו.

                  עתירתה של ההסתדרות הלאומית בפנינו, הוגשה במסגרת סמכותו הייחודית של בית דין זה, כערכאה ראשונה, על פי סעיף 25(2) ל חוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 ומבוקש בה סעד הצהרתי לפיו החלטת הממונה בדבר רישום ההסכם הקיבוצי בענף אולמות השמחה, אינה כדין. הוסיפה ההסתדרות הלאומית והגישה בקשה לסעד זמני אשר יורה לממונה להימנע מרישום ההסכם הקיבוצי (בשא 558/06). התאחדות הסוחרים הכללית והעצמאיים בישראל ביקשה להצטרף כצד להליך (בשא 583/06) ובא כוחה נטל חלק בדיון. בהחלטה מיום 23.7.2006, הוסב ההליך מסכסוך קיבוצי לסכסוך ארגוני, לאור מהות הבקשה והסעדים המבוקשים בה.

            טענות בעלי הדין :

3.         טענה ההסתדרות הלאומית, כי החלטת הממונה לרשום את ההסכם הקיבוצי לוקה בפגם מהותי, מאחר וניתנה תוך פגיעה בזכות הטיעון העומדת לה במסגרת התנגדותה לרישום ההסכם. לטעמה, משנתגלעה מחלוקת בעניין נטל הוכחת היציגות בענף, היה על הממונה לאפשר להסתדרות הלאומית  להשיב לטענות ההסתדרות הכללית בעניין זה ולכל הפחות לאפשר לה לפעול על פי הפרוצדורה הנכונה לשיטת הממונה. ההסתדרות הלאומית הוסיפה עוד, כי טענתה הנוספת בדבר אי כשירותה של התאחדות בעלי האולמות לשמש כצד להסכם, לא זכתה להתייחסות כלשהי מצד הממונה.  

      התאחדות הסוחרים הצטרפה לטענה כי התאחדות בעלי האולמות איננה כשירה לחתום על הסכם קיבוצי כללי בענף, והוסיפה, כי היא לבדה ארגון המעבידים הכשיר לחתום על הסכם קיבוצי כללי בענף אולמות השמחה. התאחדות הסוחרים הטעימה, כי עוד בשנת 1978 חתמה על הסכם קיבוצי כללי בענף אולמות השמחה עם ההסתדרות הכללית, ההסכם הורחב בצו הרחבה ועומד גם כיום בתוקפו. סוגיה זו, לטענת התאחדות הסוחרים, לא זכתה להתייחסותו של הממונה.

     מנגד טען הממונה, כי ניתנו להסתדרות הלאומית הזדמנויות למכביר להשמיע את טיעוניה בפניו, אולם היא סירבה לשתף פעולה עם דרישותיו ומשכך ראה בכך זניחת התנגדותה לרישום ההסכם. לטענתו, למרות בקשותיו החוזרות ונשנות, לא הוצגה בפניו אסמכתא כלשהי, או ראשית ראיה, התומכת בהתנגדותה של ההסתדרות הלאומית לרישום ההסכם. משכך, החלטתו לרשום את ההסכם התקבלה כדין ואין טעם משפטי המצדיק את התערבות בית הדין בה. לשיטתו של הממונה, במסגרת סמכות הרישום המוקנית לו בחוק, מוסמך הממונה לדון בטענת אי כשירות של ארגון עובדים לחתום על הסכם קיבוצי, בלבד. כל טענה אחרת כנגד ההסכם, לרבות טענה בדבר אי כשירותו של ארגון המעבידים, מקומה להישמע בפני בית הדין.

                 באי כוח ההסתדרות הכללית תמכו בעמדת הממונה והוסיפו, כי נטל הראיה להוכחת העדר יציגותו של הארגון החתום על ההסכם, על הטוען כנגד רישומו של הסכם קיבוצי, ולא על מבקש הרישום.

                 התאחדות בעלי האולמות מצידה, טענה, כי היא ארגון המעסיקים בענף אולמות השמחה וכשירה לחתום על הסכם קיבוצי כללי בענף.

            המסגרת הנורמטיבית לעניין רישום הסכם קיבוצי כללי -

4.         הוראות החוק - בעניין רישומו של הסכם קיבוצי, קובע סעיף 10 ל חוק הסכמים קיבוציים כך:

"10. רישום -

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ