דחיית עתירה נ' משרד השיכון בנושא זכאות למעמד של דייר ממשיך בדיור הציבורי

עתירה מנהלית התוקפת את החלטת המשיבים, לדחות בקשה לרכישת דירה מהדיור הציבורי בנימוק, כי העותר אינו עומד בקריטריונים ובתנאים לאישור הרכישה, ואת סירוב המשיב 1 להכיר בעותר כ"דייר ממשיך" מכוח חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ"ח-1998 (להלן: " חוק זכויות הדייר").

רקע עובדתי

1.         אמו של העותר, גב' הלנה בן שמואל ז"ל (להלן: " האם" או " הדיירת החוזית"), הייתה זכאית לדיור ציבורי, והתגוררה בדירה שהושכרה לה על ידי חברת עמידר, המשיבה 2 (להלן: " עמידר"), בהתאם לחוזה שכירות שנערך עמה ביום 26.3.1964. מדובר בדירת שני חדרים ביפו (להלן: " הדירה").

האם הלכה לעולמה ביום 5.6.2008, וטרם פטירתה שהתה במוסד סיעודי, החל מיום 12.2.2001.

2.         לטענת העותר, הוא התגורר עם אמו משך מרבית שנות חייו, ומשכך, הוא זכאי להיות מוכר כדייר ממשיך ולקבל את כל הזכויות המוקנות לדייר שכזה מכוח הדין. העותר מציין, אמנם, כי עזב את הדירה ללימודים בישיבה, ובהמשך ריצה מספר תקופות מאסר, אולם תמיד שב להתגורר בה.

באופן שהוגדר על ידי המשיבים כטעות, עמידר אישרה לעותר לחתום על חוזה שכירות, בהסתמך על על ביקורי מעגל שנערכו בשלוש השנים טרם פטירת אמו, ולא טרם העברתה למוסד סיעודי. טעות זו הובילה לכך שוועדה להקניית זכויות חוזיות הכירה בעותר כדייר ממשיך ביום 23.10.08, וביום 19.2.09 חתם העותר על הסכם שכירות עם עמידר.

3.         ביום 5.12.10 הגיש העותר בקשה לרכישת הדירה בהנחה על פי מבצע "דירה משלי".  הכוונה היא למבצע שמוציא מעת לעת משרד השיכון, אשר נועד לעודד את דיירי הדיור הציבורי לרכוש את דירותיהם, באמצעות מתן הנחות. במסגרת הבקשה, ערער העותר על גובה ההנחה לו הוא זכאי בטענה לוותק מגורים נוסף. בקשתו לרכישת הדירה נדחתה, לאחר שהתגלה, כי לא היה זכאי למעמד של דייר ממשיך מכיוון שלא התגורר עם אמו שלוש שנים ברציפות לפני מעברה למוסד הסיעודי.

עניינו של העותר הועבר לטיפולה של ועדת אכלוס עליונה במשיב (להלן: " הוועדה"). בהחלטתה מיום 21.2.11 קבעה הוועדה, כי יש לבטל את ההחלטה מיום 23.10.08, המכירה בעותר כדייר ממשיך. לאור החלטה זו, בוטל חוזה השכירות עם העותר והוא התבקש לפנות את הדירה.

4.         בתאריך 11.9.11 בחנה הוועדה את נתוניו של העותר, בהתאם לביקורי המעגל שנערכו בדירה טרם אשפוזה של האם במוסד הסיעודי, הוא המועד הקובע לקביעת זכאות והכרה כ"דייר ממשיך", והחליטה לדחות את בקשתו.

הועדה נימקה את החלטתה כך:

" 1. האם ז"ל עברה למוסד סיעודי במימון המדינה ב-2/2001, לפי ביקורי המעגל שנערכו 3 שנים לפני כניסתה למוסד הסיעודי התגוררה בגפה.

ביקור מעגל שנערך חודש לאחר כניסת האם למוסד סיעודי נמצא מתגורר בדירה.

המועד הקובע לקביעת זכאות כ"דייר ממשיך" הינו מועד אשפוזה במוסד הסיעודי, מוסד הממומן כאמור ע"י המדינה.

לא ניתן במקביל להחזיק דירה ציבורית לצורך ביקורים קצרים.

2. לפי רישומי משרד הפנים כתובת מגוריו בדירה זו מ-7/1999 כאשר מ-4/94 עד 7/99 גר בדירת אחרת בחולון.

3. האם ז"ל שילמה תשלומי שכר דירה כיחידה נתמכת שגרה בגפה.

4. המבקשים עפ"י נתוניהם לא זכאים לדיור ציבורי שכן אינם עונים למספר נפשות מזכה והכנסה.

5. בישוב ממתינים 40 משפחות שאושרו כדין לדיור ציבורי, מדובר במשפחות נזקקות בעל רקע סוציו אקונומי קשה ביותר, אי פינוי הדירה מונע אכלוס המשפחות הנזקקות.

6. הועדה בחנה מכלול הנתונים והנסיבות ולא מצאה מקום לחרוג מהכללים ולהעדיפם על פני משפחות זכאיות" .