דחיית עתירה לקבלת אזרחות ישראלית לנשוי לאזרחית ישראלית תושבת כפר קאסם

השופט ס' ג'ובראן:

           עניינה של העתירה שלפנינו הוא בבקשת העותרים כי נורה למשיב ליתן טעם מדוע לא תוענק לעותר 2 (להלן: העותר) תושבות וכן אזרחות ישראלית, עקב נישואיו לעותרת 1 (להלן: העותרת) שהינה אזרחית ישראלית.

           העותר הינו תושב האזור. העותרת הינה אזרחית ישראלית תושבת כפר-קאסם, אשר התחתנה עם העותר ביום 7.7.2000. לזוג נולדו שני ילדים, אשר אף הם אזרחים ישראלים כאמם. עד כה מנהלים העותרים את חייהם בישראל.

            ביום 29.10.2000 הגישו העותרים בקשה לאיחוד משפחות. במסגרת הבקשה, קיבל העותר ביום 20.5.2003 היתר שהייה זמני (היתר מת"ק) אשר חודש מעת לעת. בפעם האחרונה קיבל העותר ביום 20.7.2006 היתר שהייה למשך חצי שנה עד ליום 20.1.2007 אשר נסמך על המלצת המשטרה שלא לאשר לעת הזו את בקשת העותר עד לבירורם שלתיקים פליליים אשר נפתחו נגד העותר. התיקים הללו נפתחו, האחד בגין תקיפת בן זוג והשני בגין תקיפה סתם וביום 27.2.2007 הוחלט להגיש בגינם כתב אישום כנגד העותר. ביום 24.6.2007 התקבלה המלצה נוספת ממשטרת ישראל לדחות את בקשת העותר עד לסיום ההליכים הפליליים בעניינו. בשל המלצת המשטרה החליט המשיב ביום 22.10.2007, וזאת לאחר הגשת העתירה דנן, שלא לאשר את בקשת העותרים.

           בא-כוח העותרים טוען, כי העותר עומד בקריטריונים והראיה לכך היא ההיתרים הזמניים אשר קיבל במהלך התקופה שבין יום 6.10.2002 ועד ליום 19.7.2006. עוד מציינים העותרים כי היות ובקשתם לאיחוד משפחות הוגשה כבר בשנת 2000 ועל כן עומדת בחריג של סעיף 4(2) לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003 (להלן: חוק הוראת השעה).

           מנגד, טוען בא-כוח המשיב, כי דין העתירה להידחות על הסף בשל אי גילוי עובדות מהותית לעתירה קרי קיומם של שני תיקים פליליים תלויים ועומדים כנגד העותר. גם לגופה של העתירה טוען בא-כוח המשיבים כי דינה להידחות, שכן חוק הוראת השעה מונע שדרוג מעמדו החוקי של העותר. כמו כן החלטת המשיב בעניינו של העותר נתקבלה לאחר היוועצות בגורמי המשטרה אשר סברו כי כל עוד תלויים ועומדים הליכים פליליים בגין תקיפה כנגד העותר הרי שאין לאשר את בקשתו. המשיב קיבל המלצה זו והחליט שלא לאשר את בקשת העותר. בהחלטה זו לא נפל פגם המצדיק את התערבות בית המשפט.

           לאחר עיון בעתירה ובתגובת המשיב, מצאנו כי דין העתירה להידחות על הסף.

           ראשית, עתירה זו לוקה באי ניקיון כפיים המצדיק את דחייתה. העותר אכן נמנע מלהביא בעתירתו את מלוא הפרטים הנוגעים לעניינו. בעתירה נטען כי העותר הנו "אדם מאוד חיובי ופוזיטיבי, מעולם לא נשפט בבית משפט צבאי ו/או משפט אזרחי". ייתכן ודברים אלו נכונים אולם העותר השמיט פרט רלוונטי כי נפתחו כנגדו שני תיקים במשטרה בגין אלימות, אחד התיקים נוגע לאלימות כלפי בת זוגו. כפי שנקבע לא אחת, יש בהעלמתו של פריט רלוונטי זה כדי להצדיק את דחיית העתירה על הסף (וראו: בג"ץ 6010/07 מהא נ' הלשכה האזורית למנהל אוכלוסין-נתניה (טרם פורסם) (8.11.2007)).

           שנית, המצב המשפטי הקיים בעת הזו, אינו מאפשר בחינת עניינם של העותרים לגופו. העותרים פנו בבקשה להענקת אזרחות לעותר, אולם בעקבות חוק הוראת השעה לא מאושרות בקשות אלו, וזאת למעט החריגים הקבועים בסעיף 3 לחוק אשר העותר אינו נכלל בהם. על כן אין בידינו אפשרות להתערב במתן סעד נוסף.

           אשר על כן, דין העתירה להידחות על הסף.

           ניתן היום, כ' בשבט התשס"ח (27.1.2008).

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    שצ

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il