אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דחיית עתירה לביטול תוצאות הבחירות לנשיאות בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין

דחיית עתירה לביטול תוצאות הבחירות לנשיאות בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין

תאריך פרסום : 02/04/2014 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי תל אביב
30267-03-14
30/03/2014
בפני השופט:
"ר דפנה אבניאלי

- נגד -
התובע:
1. איתמר הכהן
2. מרים פורת
3. אורי ויזנברג
4. יעקב אמסטר

עו"ד דוד יצחק
הנתבע:
1. ועדת המינויים לבתי הדין המשמעתיים וועדות האתיקה
2. ציון אמיר
3. חיים קנת
4. גידי פרישטיק
5. עדי בר-טל
6. עמנואל וייזר

עו"ד יצחקניא
פסק-דין

1.      עתירה מנהלית שהגישו ארבעה עורכי דין נגד ועדת המינויים לבתי הדין המשמעתיים וועדות האתיקה (להלן: " ועדת המינויים"), ונגד יו"ר בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין עו"ד ציון אמיר וארבעת סגניו. בעתירה מבקשים העותרים לקבוע כי תוצאות הבחירות לנשיאות בין הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין לתפקיד יו"ר בית הדין וסגניו, וכן האישור שניתן לתוצאות הבחירות ע"י ועדת המינויים בטלים, לנוכח אי סדרים ופגמים מהותיים היורדים לשורש הליך הבחירות, במהלך האסיפה שכונסה לצורך בחירתם לתפקיד. כן דרשו העותרים לקיים בחירות חוזרות לנשיאות בית הדין המשמעתי הארצי.

2.      העתירה מופנית למעשה כנגד החלטת ועדת המינויים מיום 4.3.14, במסגרתה החליטה ועדת המינויים לאשר את תוצאות הבחירות, חרף אי סדרים בהליך הבחירות. העותרים טוענים להתנהלות נפסדת, אשר גרמה לחלק מחברי בית הדין שלא לממש את זכותם לבחור את חברי הנשיאות ולניסיון לערב שיקולים פוליטיים בהתנהלות בית הדין.

3.      העותרים הם חברי בית הדין הארצי מתוקף מינויים מחודש ינואר 2014. העותר 4, עו"ד אמסטר, הגיש מועמדותו לשמש כיו"ר בית הדין במהלך הבחירות מושא העתירה.

ועדת המינויים, בראשות כב' השופט (בדימ.) יעקב טירקל, היא הגוף הסטטוטורי האמון על אישור נשיאות בית הדין המשמעתי הארצי הנבחרת על ידי חברי בית הדין. ועדת המינויים הוקמה בהתאם להוראות סעיף 18ד לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א - 1961 (להלן: " החוק"). בוועדה מכהנים 7 חברים ובראשם שופט בית המשפט העליון בדימוס.

המשיב 2, עו"ד ציון אמיר נבחר לכהן כיו"ר בית הדין המשמעתי והמשיבים 3-6 נבחרו לכהן כסגניו בבחירות אשר התקיימו בתאריכים 16-17.2.14. 

רקע נורמטיבי

4.      בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין הוקם מכוח החוק ומשמש מוסד ממוסדות לשכת עורכי-הדין.

סעיף 14 לחוק קובע כי חברי בית הדין המשמעתי ימונו על ידי ועדת המינויים לתקופה של 4 שנים, מבין חברי הלשכה הכשירים לכך. בסעיף 1 לכללי לשכת עורכי הדין (מספר חברי בתי הדין המשמעתיים), תשנ"ט-1999 נקבע כי בית הדין הארצי ימנה 102 חברים.

5.      חוק לשכת עורכי הדין במתכונתו המקורית, הקנה ללשכת עורכי הדין עצמאות כמעט מוחלטת בבחירת חברי ביתי הדין המשמעתיים.  כפי שעולה מדו"ח הוועדה הציבורית בעניין לשכת עורכי הדין בראשות כב' השופטת (בדימוס) איילה פרוקצ'יה, בטרם תיקון 32 לחוק לשכת עורכי הדין, בחירת חברי בתי הדין המשמעתיים הן המישור הארצי והן במסגרת המחוזות נעשתה על ידי המועצה הארצית ועל ידי ועדי המחוזות. בפועל נערכו הבחירות על פי רשימות מוסכמות, ללא בחירות כלליות במחוזות או במועצה. על מצב דברים זה נמתחה ביקורת בבג"צ 1302/96 סיעת עצמאות ושינוי נ' ועד מחוז תל אביב, פד נ(3) 749, והוצע לתקן את החוק באופן שיסדיר את מינויי חברי בתי הדין המשמעתיים באמצעות ועדת מינויים בלתי תלויה במוסדות הלשכה.

בדו"ח ועדת פרוקצ'יה נאמר כי: " התיקון לחוק בענין הדין המשמעתי נועד לתקן את מערכת השיפוט המשמעתי של הלשכה מהשפעה של מינויים סיעתיים של חברי בתי הדין, ולהפקיד פיקוח על מערכת המינויים בידי גורמים חיצוניים. קביעותיו העיקריות של התיקון הן כי חברי בתי הדין המשמעתיים של הלשכה ימונו בידי ועדת מינויים עצמאית בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס, או נשיא לשעבר של בית המשפט המחוזי... אולם הצורך בהרחקת ההשפעה הסיעתית והפוליטיקה הפנימית הורגש במיוחד בתחום הרגיש של ענייני המשמעת, ודרכי מימושה בקרב חברי הלשכה. עניינים שהינם בליבת האתיקה של המקצוע. בתחום המינויים לבתי הדין המשמעתיים ניתנה מעתה דריסת רגל לגורם פיקוח חיצוני כדי להבטיח שעצמאות הלשכה לא תנוצל לרעה".

כפי שיובהר להלן, הקמתה של ועדת המינויים לא הביאה לסיום המחלוקות הפנימיות ולא הועילה כדי למנוע הגשתן של עתירות לבית המשפט, חדשות לבקרים.

העובדות

6.      לאחר שהושלם הליך מינויים של 102 חברי בית הדין על ידי ועדת המינויים, נדרשו חברי בית הדין לבחור את נשיאות בית הדין. הנשיאות נבחרת על ידי חברי בית הדין שמונו, ואולם אישור הבחירה נעשה, כאמור,  על ידי ועדת המינויים, הנותנת תוקף סופי להליך הבחירות ולמינוי חברי הנשיאות.

7.      ביום 9.2.14 הודיע מנכ"ל לשכת עורכי הדין כי מועד הבחירות, אשר נקבע במקור ליום 10.2.14 יידחה ליום 16.2.14, שעה 14:30 (להלן: " מועד הבחירות הראשון"). בהודעה נאמר כי כל המעוניין להגיש מועמדות לתפקיד יו"ר/סגן יו"ר בית הדין המשמעתי הארצי, רשאי לעשות כן בהודעת דוא"ל, לא יאוחר מיום 11.2.14 שעה 10:00.

8.      מועד הבחירות הראשון אופיין, לטענת העותרים, בהמולה בעלת אופי פוליטי. ביום הבחירות הגיע לידי העותר 4 מידע כי בניגוד לנוהל הבחירות בשנים קודמות, יו"ר הלשכה ומנכ"ל הלשכה מתכוונים להתערב בהליך הבחירות ולבצע הצבעה גלויה לנשיאות, למרות נוהג שהיה קיים לבצע הצבעה חשאית. בנסיבות אלה פנה העותר 4 לועדת המינויים ביום 16.2.14 וביקש  כי הנשיאות המכהנת תנהל את הליך ההצבעה וכי זו תיערך באופן חשאי. הפנייה לא זכתה למענה. ביום הבחירות הציג מנכ"ל הלשכה את שלושת המועמדים לתפקיד (המשיב 1 עו"ד אמיר, העותר 4 עו"ד אמסטר ועו"ד ראול קוט) וביקש לערוך הצבעה גלויה. כמחאה על כך, רבים מהנוכחים עזבו את המקום מבלי להצביע.

9.      שאלת אופן ההצבעה עלתה להצבעה, והוחלט כי הבחירות תיערכנה בהצבעה חשאית באמצעות קלפי. מנכ"ל הלשכה הציע כי הקלפי תישאר פתוחה משך שבוע ימים, על מנת לאפשר לחברים אשר לא נכחו במקום לממש זכותם להצביע. הצעה זו נתקלה בהתנגדות חברי בית הדין, ביניהם המבקשים. לפיכך, הציע מנכ"ל הלשכה כי הקלפי תיפתח למחרת, יום 17.2.14 משעה 09:00 ועד השעה 17:00 (להלן: " מועד הבחירות השני").

10.  ביום 16.2.14 הצביעו 68 מחברי בית הדין מתוך 102 חברים. פתקי ההצבעה נאספו למעטפה אטומה ולא נספרו. הקלפי ננעלה ואוחסנה בחדר המזכירות של בית הדין.

11.  ביום 17.2.14 בשעות הבוקר שיגרה מזכירת בית הדין הודעת דוא"ל לחברי בית הדין בה נאמר כי ניתן לממש את זכות ההצבעה באותו היום, עד לשעה 17:00. במועד הבחירות השני הצביעו 14 חברי בית הדין, כך שבסך הכל השתתפו בהליך הבחירות 82 חברי בית הדין. ספירת קולות המצביעים העלתה כי לתפקיד היו"ר נבחר עו"ד ציון אמיר עם 35 קולות ולאחריו עו"ד אמסטר עם 34 קולות, ואילו המשיבים 3-6 נבחרו לסגני היו"ר.

12.  ביום 20.2.14 פנתה העותרת 2, עו"ד פורת, לוועדת המינויים וטענה לפגיעות מהותיות בזכותה לבחור את חברי נשיאות בית הדין. בפנייתה, הלינה עו"ד פורת על הליך הבחירה וביקשה כי הוועדה תימנע מאישור תוצאות הבחירות ותורה על קיום בחירות חדשות, במועד אשר יאפשר לחברי המחוזות השונים ליטול חלק בהצבעה. בין היתר ציינה, כי ארגון הבחירות והזימון לאסיפה נעשו באופן בלתי דמוקרטי, כאשר קביעת המועד לא העניקה לכל חברי ביה"ד הזדמנות שווה לבחור, וכי פנתה למזכירת מנכ"ל הלשכה ולמזכירת בין הדין לשינוי שעת האסיפה. הובהר לה כי בקשתה תובא לעיון הוועדה ואולם זו לא נענתה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ