דחיית ערר על הכרזה על שטח כאדמת מדינה

רס"ן (מיל') אייל נון, חבר :

1.  בערר שלפנינו עומדת על הפרק הכרזתו של שטח המצוי בין הכפר אורטאס לבין הישוב אפרת כרכוש ממשלתי,  דהינו כאדמת מדינה.

2.  ההכרזה נעשתה על ידי המשיב מכוח סמכותו בהתאם לסמכותו על פי הצו בדבר רכוש ממשלתי (מס' 59),  התשכ"ז  -  1967.

3.  אין חולק כי קרקעות ההכרזה הינן בגדר קרקע מירי,  והצדדים לא העלו כל טענה אחרת.

4.  הצדדים התמקדו בטענותיהם בשאלת זכאותם של העוררים או מי מהם לבעלות בקרקעות נשוא ההכרזה בהתאם לסעיף 78 לחוק הקרקעות העותמני,  המעניק בעלות למי שעבד את הקרקע עבוד חקלאי עשר שנים ברציפות,  ולענין שנים מן העררים  (ערר  29/04,  ערר  32/04),  הועלתה גם טענה לבעלות מכוח קושאן.

5.  בא כוח המשיבים העלה טענה (ראו בהרחבה להלן),  לפיה עצם ההכרזה על המקרקעין נשוא הערר כאדמות מדינה הינה פסולה על פי עקרונות המשפט המנהלי,  משום שנעשתה ממניעים פסולים וזרים  -  לצורך הרחבת הישוב אפרת.

6.  המשיב טען בסיכומיו (ראו בהרחבה להלן)  כי טענה זו אין לה על מה שתסמוך,  ומכל מקום אין מקומה בערר זה,  אשר ענינו בשאלת כשרותה של ההכרזה של הקרקעות נשוא הערר   (וכן קרקעות אחרות  -  ההכרזה נשוא הערר משתרעת גם על קרקעות שלא הוגש ערר לגביהן).

7.  באשר לכל הקרקעות,  העלו העוררים טענות בדבר בעלות מכוח חזקה ועיבוד חקלאי,  בהתאם לסעיף 78 לחוק הקרקעות העותמני,  1858  (1274  לספירה ההיג'רית),  ובאשר לשתים מן הקרקעות  -  אלה שענינן נדון בערר  29/04  ובערר  32/04   -  הועלו גם טענות לבעלות מכוח קושאן.

8.  המשיב טען כי אין יסוד לטענות העוררים לחזקה ובעלות ומכוח עיבוד חקלאי,  ובקש לאשר את ההכרזה במלואה ולקבוע כי אין למי מן העוררים בעלות כלשהי במקרקעין נשוא ההכרזה;  כן טען המשיב,  לענין ערר  29/04  וערר  32/04,  כי יש לדחות את טענות העוררים לבעלות מכוח קושאן.

9.  טענות הצדדים הסתמכו,  לענין בעלות וחזקה מכוח עיבוד חקלאי,  על תצלומי אויר מתקופות שונות,  לגביהם העידו המומחה אהרוני מטעם העוררים והמומחית עופרי מטעם המשיב.

10.  לענין טענות הבעלות מכוח קושאן,  העיד מטעם העוררים המומחה רג'וב,  אשר הגיש לפנינו גם חוות דעת מפורטת (תחילה תחת הכותרת "דו"ח טכני גאוגרפי ראשוני  -  מסמך  ע/3,  וכן מפה נלווית -  מסמך ע/4,  ולאחר מכן תחת הכותרת "חוות דעת גאוגרפית סופית"  -  מסמך ע/7);  כן העיד מטעם העורר בערר  32/04  העד המומחה חנתש.

מהלך ההתדיינות בעררים

11.  השטח נשוא העררים הוא שטח בהיקף כולל של 1,341 דונם,  המצוי בסמוך לעיר בית לחם,  בין הישוב אפרת לבין הכפר אורטאס.

12. על פי המפורט בהכרזה על השטח כרכוש ממשלתי,  היא ההכרזה נשוא העררים,  אשר נחתמה ביום  3.8.04,  המקרקעין נשוא ההכרזה הם בגושים הפיסקאליים 1,  2,  של אדמות בית לחם (מווקע ח'לת אל כותן,  מווקע ח'לת אל לוז,  מקווע מסטח אבו נג'ם),  וכן בגוש הפיסקאלי 1  של אדמות הכפר אורטאס  (מווקע חריק מיליא,  מווקע שעב אבו זיד). 

13.  העררים הוגשו כולם  ביום   25.10.04, וזאת באיחור רב לעומת המועד הקבוע בדין; מועד הגשתם המאוחר של העררים היה ברשות נגיד ועדות העררים, אשר קבל את בקשתו של בא כוח העוררים להארכת המועד להגשת העררים,  בקשה אשר הוגשה ביום  20.9.04,  והורה כי העררים יוגשו עד ליום  25.10.04  (ב"ש  17/07).

14.  המשיב הגיש,  ביום  24.1.05,  באשר לחלק מן העררים, בקשות להורות על השלמת מסמכים ופרטים שהיו חסרים בעררים אלה (ראו להלן).

15.  בקשה זו לא נדונה,  לאחר שבדיון מקדמי שהתקים בפני נגיד ועדות העררים ביום  25.1.05  (דיון שהתקים בכל העררים)  הגיעו הצדדים להסכמות דיוניות בדבר איחוד ההתדינות בכל העררים וכן בדבר השלמת מסמכים וחוות דעת מומחים מטעם העוררים.  נגיד ועדות העררים אשר את ההסכמות הדיוניות אליהן הגיעו הצדדים.

16.  עוד הוסכם באותו הדיון,  כי העוררים בערר 29/04  ובערר 32/04,  שם הועלו טענות לבעלות גם מכוח קושאן,  יגישו גם חוות דעת של מומחה לענין הקושאנים הנוגעים בדבר.

17.  המשיב הגיש את תשובותיו לעררים כולם ביום  7.4.05.