ע"ע
בית דין ארצי לעבודה
|
37676-01-14,6249-01-14
20/03/2016
|
בפני השופטים:
1. אילן איטח 2. נטע רות 3. סגנית הנשיא ורדה וירט ליבנה
|
- נגד - |
המערערים בע"ע 37676-01-14 והמשיבים בע"ע 6249-01-14:
1. יונה רם עברי
2. ענת מרים רז עו"ד רינה לפידות
|
המערערת בע"ע 6249-01-14 המשיבה בע"ע 37676-01-14:
מדינת ישראל עו"ד איה דויטשר-קורנהאוזר
|
פסק דין |
נציג ציבור (עובדים) מר ראובן רבינוביץ, נציג ציבור (מעסיקים) מר מיכה ינון
סגנית הנשיא ורדה וירט-ליבנה
פתח דבר
- לפנינו שני ערעורים על פסק דינו של פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב-יפו (השופטת סיגל דוידוב-מוטולה ונציגות הציבור גב' נעה נוריאל וגב' רויטל גוטלון; תע"א 2808/10 ו-תע"א 2809/10) מיום 7.12.13.
- בפסק הדין התקבלה חלקית תביעתם של מר יונה רם עברי וגב' ענת מרים רז - המערערים בע"ע 37676-01-14 והמשיבים בע"ע 6249-01-14 (להלן – המפקחים) לגמול עבודה בשעות נוספות לתקופה שהחל מחודש מאי 2006 ועד דצמבר 2009. בהתאם לכך, הורה בית הדין האזורי למערערת בע"ע 6249-01-14 והמשיבה בע"ע 37676-01-14 (להלן – המדינה) לבצע חישוב של גמול השעות הנוספות המגיע למפקחים בהתאם למספר השעות הנקוב בדוחות השעות שהגישה המדינה לתקופה זו, ואשר מבוססים על דווחי המפקחים ואושרו על ידי מפקדם, והכל בהתאם לערך השעה כמפורט בפסק הדין.
- התביעה שכנגד שהוגשה מטעם המדינה, נדחתה, וכך גם נדחו תביעותיהם של המפקחים לתשלום בגין כוננויות ולהחזרים בגין זקיפת שווי רכב. כמו כן נדחתה טענת גב' ענת מרים רז להפלייתה בתנאי שכרה.
הרקע העובדתי
- המפקחים מועסקים בשרות המדינה מזה שנים. מר יונה רם עברי (להלן – מר עברי) החל מיום 1.12.90 ב"משטרה הירוקה" שבמשרד להגנת הסביבה, תחילה כרכז בכיר, ומיום 31.8.06 בתפקיד של ראש צוות. גב' ענת מרים רז (להלן – גב' רז) מועסקת ב"משטרה ירוקה" החל מיום 1.5.01, כרכזת בכירה.
- שני המפקחים מועסקים במסגרת של חוזה מיוחד, המתחדש מדי שנה. המדינה הסבירה כי המקור החוקי לכך הינו סעיף 40 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט - 1959, סעיף 1(3) לתקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד), התש"ך – 1960 ופסקה 16.414 לתקשי"ר, המאפשרים להעסיק בחוזה מיוחד אדם שעבודתו "חיונית למדינה" ואין "אפשרות מעשית להעסיקו במסגרת תנאי העבודה או השכר המקובלים בשירות המדינה".
- על פי החוזים הנ"ל, השכר המשולם למפקחים הוא שכר כולל, גבוה משכר היסוד המשולם לעובד בדירוג/דרגה והוא כולל את כל הרכיבים והתשלומים החודשיים והשנתיים כגון: שעות נוספות, טלפון, כוננות, קריאות פתע וכו', וכן את כל התוספות המשולמות לעובד בדרגה מקבילה לדרגה כפי שננקבה מעת לעת בחוזה המתחדש. עוד נקבע באותם חוזים כי העובד לא יהא זכאי לפנסיה תקציבית (זכויותיו הפנסיוניות תבוטחנה בפנסיה צוברת); כי יהא זכאי להחזר הוצאות אש"ל לפי דיווח, הבראה וביגוד; וכי עדכון השכר יינתן על כל המשכורת הכוללת.
- מר עברי הוחתם לראשונה על חוזה מיוחד ביום 12.3.91, וגב' רז– ביום 4.7.01, ומאז חודשו ההסכמים מולם מדי שנה בשנה.
- לא התעוררה מחלוקת כי תנאי שכרם של המפקחים – גם כאשר ביצעו שניהם עבודה של רכז בכיר – לא היו זהים. המדינה הסבירה כי מי שהחל עבודתו עד שנת 1997 – מר עברי - הועסק לפי חוזה מיוחד שכונה "חוזה שכר 90", ואילו מי שהחל עבודתו החל משנת 1998 - גב' רז - מועסק לפי חוזה מיוחד בתנאים שונים (ומופחתים), המכונה "חוזה שכר 10". המדינה סבורה כי אין בכך משום הפליה, אלא חלוקה ל"דור א'" ו"דור ב'" כמקובל.
- בחודש אפריל 2008 פנו המפקחים לממונים עליהם בנוגע לגובה שכרם, ומשלא נענו הגישו את תביעתם לבית הדין האזורי ביום 20.1.10.
- בבית הדין האזורי התבררו, במאוחד, תביעותיהם של שני המפקחים נגד המדינה, במסגרתן עתרו לתשלום גמול עבודה בשעות נוספות לשנים 2003-2010, לקבלת תשלום בגין כוננויות ולהחזרים בגין זקיפת שווי רכב, כאשר גב' רז טענה בנוסף כי היא מופלת לרעה בתנאי שכרה.
- עיקר מחלוקתם של הצדדים הייתה בשאלה האם חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א – 1951 (להלן - חוק שעות עבודה ומנוחה) חל על העסקתם של המפקחים, ועל חוקיות העסקתם בשכר כולל כנגזרת מכך. כמו כן טענו המפקחים, כי הרכב שהועמד לשימושם הוא רכב שטח שנועד לצורך ביצוע סיורים כחלק מתפקידם. משכך, סברו המפקחים כי על המדינה לשאת בהפרש זקיפת המס הנובעת מהעמדת הרכב לשימושם (לעומת זקיפת המס המשולמת בגין רכב "רגיל"), ודרשו החזרים בגין כך.
- המדינה מצידה הגישה תביעה שכנגד, במסגרתה עתרה לכך, שככל שתתקבל תביעת המפקחים, הם יחויבו להשיב לה את השכר שקיבלו "ביתר" לשיטתה, כתוצאה מתנאי העסקתם המוסכמים, שכן לטענתה, אילו הועסקו המפקחים לפי הסכמים הקיבוציים על יסוד דירוג/דרגה, היה שכרם נמוך מהשכר ששולם להם בפועל בהתאם לתנאי העסקתם בחוזי שכר כולל.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת