דחיית ערעור על גז"ד בעבירה של שימוש בדבר מזויף ובהתחזות לאחר

ערעור זה עניינו בעונש התנאי שנגזר על המערער. המערער הורשע על פי הודאתו בעבירה של שימוש בדבר מזויף ובעבירה של התחזות לאחר, ושני הצדדים עתרו יחדיו לבימ"ש קמא כי יגזור על המערער עונש של מאסר בפועל וקנס שהוסכם ביניהם, והותירו את שיעור המאסר המותנה לשיקול דעת בית המשפט. השופט הנכבד קמא החליט לכבד את ההסדר, וגזר על המערער 3.5 חודשי מאסר בפועל ואלף ש"ח קנס כפי שהוסכם בין הצדדים, ובנוסף גזר 5 חודשי מאסר על תנאי למשך שנה. הערעור מופנה כאמור לעונש התנאי בלבד, ולדברי הסנגור לא סביר שעונש התנאי יהיה גבוה יותר מעונש המאסר בפועל שנגזר על המערער. לעומת זאת, התביעה טוענת כי אין להתערב בפסק דינו של בימ"ש קמא.

אין ממש בערעור, ומוטב היה אלמלא הוגש. אין כל מניעה כי עונש המאסר המותנה יהיה גבוה יותר מעונש המאסר בפועל, ובלבד שהעונש המותנה הוא סביר בהיקפו ומידתי לעבירה ולמאסר בפועל שנגזר בגינה ותואם את הנסיבות הקונקרטיות של הנאשם, ראו לעניין זה עד"י איו"ש 2588,2589/05. פעמים יש שעונש התנאי עולה על עונש המאסר בפועל, ולעיתים אף עולה בצורה משמעותית (ראו למשל ע"פ 11178/04   פלוני ואח' נ' מדינת ישראל,  תק-על 2005(3), 2798, שבו אישר ביהמ"ש העליון, ברוב דעות, עונש של שנה מאסר בפועל ושנתיים על תנאי בעבירת אינוס), ואין כל מניעה שכך יהיה, ובלבד שתמהיל הענישה הכולל מאזן כראוי בין שיקולי הענישה השונים.

בנסיבות שלפנינו, השופט קמא החליט לגזור על המערער 5 חודשי מאסר על תנאי למשך שנה. מדובר בתקופת תנאי קצרה מן המקובל, שנה בלבד, ובדרך כלל תקופת התנאי ארוכה יותר. עסקינן במי שהורשע בעבר בשתי הזדמנויות שונות בעבירות דומות, ולכן נדרש לתת מענה ראוי לשיקול של הרתעת היחיד, ובעניין זה, לא רק שאין החמרה בעונש התנאי שפסק בימ"ש קמא, אלא שהוא אף הקל במידה ניכרת עם המערער, כאשר קבע תקופת תנאי קצרה מהמקובל.

נוכח האמור, אין מקום להתערב בפסק הדין של בימ"ש קמא.

הערעור נדחה.

ניתן היום, 26 במאי 2008, כ"א באייר התשס"ח, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק פסק דין זה לידי הצדדים.

נשיא התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: