דחיית ערעור מורשע באלימות כלפי אשתו ,על רקע נשואי חליפין -בהם אחיה של אשתו הנשוי לאחותו נוהג באלימות כלפיה, וחיוב הנאשם ע"י משפחתו לנהוג כך גם באשתו

ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחדרה בת.פ. 2144/08(סגן הנשיא ס.מוחסן) מיום 30.01.08

השופטת צ. קינן:

1.         העובדות

            המערער הורשע על פי הודאתו בתקיפת אשתו, ביום 8.2.06, בכך שהיכה אותה בראשה, סטר לה, הפילה לרצפה ובעט בה. כן הודה בתקיפתה ביום 4.02.06 בכך שהיכה אותה בראשה ובידה וגרם לה שטפי דם בכתפיים. עוד הוא ביקש לצרף אשום נוסף, המתייחס לארוע מיום 19.06.04. באותה הזדמנות היכה את אשתו, גרר אותה לשירותים, אחז  בה בחוזקה והכניס את ראשה לאסלה. כתוצאה ממעשיו אלו נגרמו לאשה חבלות באוזנה השמאלית וברגלה וכן פצע מדמם בשפתה. המערער הודה והורשע גם בעבירה זו.

            בית המשפט גזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.         מאסר בפועל למשך 12 חודשים;

ב.         מאסר על תנאי של 12 חודשים למשך שלוש שנים, לבל יעבור עבירות אלימות פיזית או מילולית שעונשן שנתיים מאסר ומעלה;

ג.          התחייבות כספית בסך 5000 ש"ח, למשך 3 שנים, להמנע מעבירות בהן הורשע.

            הערעור שבפנינו נסב על חומרת העונש.

2.         נימוקי הערעור

            לטענת המערער העונש שנגזר עליו חורג מרמת הענישה המקובלת, אינו מביא בחשבון את הודאתו המלאה וחרטתו הכנה ומתעלם מנסיבותיו האישיות של המערער הפועל כיום לשיקום משפחתו.

            לדברי בא כוחו, המערער הוא אדם נורמטיבי המפרנס את אשתו ושלושת ילדיו הצעירים (בני שש, ארבע ושנה וחצי) ומהווה עוגן לבני המשפחה המורחבת.

            כנטען, המערער נישא בגיל 18, בנישואי "בדל"(חליפין)-אחותו נישאה לאחיה של אשתו ומאחר שהאחרון נוהג באחות הנאשם באלימות, הופעל על המערער לחץ משפחתי "שיתן גומלין" (דברי הסניגור בבימ"ש קמא, ע"מ 10 לפרוטוקול). הוא מודע כיום להשפעה המזיקה של משפחתו המורחבת ולכן הוא ניתק עצמו ממנה ועבר להתגורר בישוב אחר. מאז הארוע האחרון שבה אשת הנאשם להתגורר עימו, הוא לא עבר עבירות נוספות מאז, וכיום כל מאמציו נתונים לשיקומה של משפחתו. אשתו סלחה לו, היא אינה חוששת ממנו עוד והם מקיימים כיום זוגיות טובה ומאושרת. עובדות אלה,לטעמו, לא קיבלו משקל ראוי בתסקיר שירות המבחן, מאחר שקצין המבחן גילה עוינות כלפיו.

עוד נטען כי השמתו היום מאחורי סורג ובריח תפגע במשפחתו, שהוא מפרנסה היחיד, תגדע את תהליך השיקום המשפחתי ותסב נזק קשה לאשתו וילדיו.

3.         טיעוני המשיבה

            ב"כ המשיבה עתרה לדחייתו של הערעור. לדבריה, לא זו בלבד שאין העונש חריג בחומרתו אלא שבהתחשב בריבוי העבירות, בחומרתן המפליגה, בקיומה של הרשעה קודמת מאותו סוג ובחוות הדעת השלילית של קצין המבחן היה ראוי לגזור על הנאשם עונש חמור בהרבה. לטעמה, אין בעובדה שאשתו חזרה לגור עימו וטענה כי אינה מפחדת ממנו כדי לאיין את מסוכנותו.לדבריה, האשה, כנשים מוכות אחרות, נתונה "במעגל קסמים" עקב היותה תלוייה במערער לפרנסתה ולפרנסת ילדיה. ב"כ המשיבה הפנתה לתסקיר שרות המבחן, ממנו עולה כי האשה חוותה מסכת אלימות מתמשכת לאורך כל שנות הנישואין ורק במקרים בודדים העיזה להתלונן במשטרה. עוד הוסיפה ב"כ המאשימה כי הבעת החרטה של המערער אינה  כנה משאינה פרי תובנה אמיתית וקבלת אחריות שכן מהתסקיר נלמד שהמערער נוטה להשליך את האחריות על גורמים חיצוניים, כדי להסיט את האחריות מעליו והוא מתקשה להפנים את העובדה שמעשיו מבטאים דפוסי התנהגות לקויים, מושרשים, שבהעדר נכונות להכנס לתהליך טיפולי לא יעקרו מן השורש ויוסיפו לגלם פוטנציאל להישנות מעשים דומים בעתיד.

4.         הנמקתו של בית משפט קמא

            בית-משפט קמא נתן דעתו לחומרתן המפליגה של העבירות ולנזק הקשה שנגרם למתלוננת, לרבות הפגיעה הפיזית והנפשית בה; לתסקיר המבחן שלפיו המבקש אינו ער לבעייתיות שבמעשיו ואינו בשל לעבור הליך טיפולי; לריבוי העבירות ולעובדה שמדובר בדפוס התנהגות מתמשך. מנגד שקל בית-המשפט את נסיבותיו האישיות של המבקש - שהוא מפרנסה היחיד של המשפחה - ואת בקשת אשתו כי יאופשר לו לשקם את התא המשפחתי, לשאת בעול הפרנסה ולסייע בגידול ילדיו. עם זאת, השתכנע בית-המשפט כי יש להחמיר בעונשו של המבקש, באופן שיתן ביטויי הן לחומרת העבירות והן  לעמדתה העקבית והנחרצת של הפסיקה המחייבת הטלת עונשים משמעותיים על כל מי שנוהג באלימות כלפי בני משפחתו,באופן שיביע את שאט הנפש מהתנהגות זו והן כדי להוות הרתעה לנאשם עצמו ולאחרים העלולים לנהוג כמותו.

5.         מסקנות