דחיית ערעור לחבלה מתאונת אופנוע שגרמה לתסמונת בתר-חבלתית

המערער, יליד 1976, התגייס למשטרת ישראל בשנת 1999. תחילה שירת ביחידת האופנוענים במשטרת התנועה, ולאחר מכן כשוטר סיור במשטרת גלילות.

ביום 15.8.06 הגיש המערער תביעה להכרת זכות (חבלה), בה טען כי תאונת אופנוע שבה היה מעורב עקב תפקידו, נפגע בכתפו ובגבו, ונגרמה לו תסמונת בתר-חבלתית (להלן: " PTSD").

בהחלטתו מיום 23.3.08 הכיר המשיב בכך, שכאבי הגב התחתון הוחמרו כתוצאה מתאונת הדרכים, בשיעור 30% על חשבון השירות. עוד קבע המשיב, כי לא קיימת עדות ל- PTSD הקשורה בתנאי שירותו של המערער במשטרה.

על החלטה זו, על שני חלקיה, הוגש הערעור כאן.

I - PTSD

המחלוקת בין הצדדים

1.             המחלוקת בין הצדדים היא בשאלה אם סובל המערער מ- PTSD. אין חולק לגבי עצם קרות התאונה במסגרת השירות (להזכיר, המשיב הכיר בהחמרה בכאבי גב בגין התאונה).

2.             בתביעתו לקצין התגמולים, טוען המערער כי ביום 23.3.05, בשובו ממשמרת לילה, נסע לביתו על אופנועו הפרטי. לפתע אירע פיצוץ במנוע, שכתוצאה ממנו התהפך האופנוע, והוא נזרק אל הכביש, נפגע בראשו, בגבו ובכתפו הימנית, ואיבד את ההכרה לזמן מה (מסמך 2-3 לת"ר. להלן: " התאונה"). לפי הטענה, מיום התאונה החל המערער לסבול מתופעות שונות שהקשו עליו מאד וממצבי רוח קשים, התקשה להירדם בלילות ולאחר שנרדם, הרבה להתעורר. תמונות זוועה מהתאונה ומאירועים קודמים בהם השתתף שבו ועלו בזיכרונו, והוא סבל מכאבי ראש חוזרים, הפרעות בזיכרון לטווח הקצר והפרעות בריכוז.

3.             המשיב סבור כי המערער איננו סובל מ- PTSD בקשר עם התאונה.

4.             המערער הגיש תצהיר ונחקר על תצהירו. הוגשו חוו"ד פסיכיאטריות מטעם שני הצדדים - ד"ר אור, למערער וד"ר בקר, למשיב. שניהם נסמכו על טסטים פכיסודיאגנוסטיים (ד"ר רסובסקי למערער ומכון רום למשיב). כן הוגשה חוו"ד ד"ר פרידמן, אורטופד מעטם המשיב. המומחים נחקרו על חוות דעתם.  
הצדדים סיכמו בכתב.     
כל ההדגשות אינן במקור, אא"כ נאמר אחרת.

השתלשלות העניינים לאחר תאונת האופנוע ועד לסיום שירותו של המערער במשטרה

5.             לאחר תאונת האופנוע שאירעה ביום 22.3.05 יצא המערער לחופשת מחלה. 

6.             ביום 13.4.05, כשלושה שבועות לאחר התאונה, כתב מפקדו של המערער, ראש משרד סיור בתחנת גלילות, רפ"ק לביא, לרופא מחוז ת"א במשטרת ישראל, סנ"צ ד"ר בכר (מסמך 115 לת"ר), כדלקמן:

"השוטר .. משרת מזה כשנתיים כשוטר סיור בתחנת גלילות, מדובר בשוטר בעייתי הן מבחינה תפקודית-מקצועית והן מבחינת רמתו המשמעתית. 

...

השוטר שוהה בביתו בחופשת מחלה למעלה מחודש ימים, במהלך תקופה זו בוצעו ביקורים בביתו של השוטר ע"י חבריו ומפקדיו ליחידה כולל אנוכי והתחושות המתקבלות מאופן התנהגותו מצביעות באופן ברור וחד משמעי כי השוטר מנסה להתחמק מחזרה לעבודתו כשוטר במשטרת גלילות. אמירות כמו "כאשר אני צופה בטלוויזיה התרגום רץ לי בראש" הינם אחת הדוגמאות לכך, אני מניח שכל אדם אשר יצפה 12 שעות ביום התחושות שלו יהיו דומות ....

אין צורך לפרט בפניך את המסר המתקבל לשאר השוטרים ביחידתו כתוצאה מהתנהגות השוטר, בעיקר בזמנים אלו שמשטרת ישראל עוסקת במגוון משימות מבצעיות.