ע
בית הדין הצבאי לערעורים יהודה והשומרון
|
2122+2123-07
29/10/2007
|
בפני השופט:
1. אל"ם אהרון משניות - אב"ד 2. אל"ם אלי וולף 3. אל"ם חנוך קינן
|
- נגד - |
התובע:
1. חודייפה רשיד מחמד ע'אנם ת"ז 914121553 2. בלאל אסמעיל מחמד זרעא ת"ז 905607586
עו"ד איליא תיאודורי
|
הנתבע:
התובע הצבאי עו"ד סגן שלומי שניידר
|
פסק-דין |
השופט אל"ם ח' קינן
:
זהו ערעורם של חודייפה ראשיד
מוחמד ע'אנם (להלן: ע'אנם) ו
בלאל זרעא (להלן: זרעא), אשר עניינם נדון והוכרע בבית המשפט הצבאי יהודה (כב' השופטים: רס"ן עצמון, רס"ן אגסי ורס"ן ליברמן) - ולאחר שהורשעו בדין, נגזר דינם למאסר עולם ועוד 20 שנות מאסר לריצוי בפועל.
בפתח הדיון היום ביקשו ב"כ הצדדים לאחד את הדיון בשני התיקים 2122/07 ו-2123/07, - וכך עשינו.
במסגרת הסדר טיעון בבימ"ש דלמטה, הודו המערערים בעובדות פרטי האישום 1, 5 ו-6, ומשום זאת נמחקו מכתב האישום הפרטים מס' 2,3 ו-4 וכן פרט אישום מס' 7.
עוד הסכימו הצדדים, במסגרת הסדר הטיעון, כי יתאפשר למערערים לטעון בנוגע למידת אחריותם ככל העולה מהעבירות המפורטות בפרטי האישום 5 ו-6.
ע'אנם
ובלאל, כעולה מפרט האישום החמישי שבכתב האישום, היו חלק מחוליה צבאית אשר שמה לה למטרה לבצע פיגוע ירי כלפי כלי רכב, בסמוך ליישוב טלמון.
ביום 12/1/04 נפגשו חברי החוליה ונועדו להיפגש למחרת 13/1/04 לביצוע משימה.
ואכן ביום 13/1/04 הביאו חברי החוליה שני רובי קלצ'ניקוב, ובחלוקת התפקידים הוטל על המערערים לשמש כתצפיתנים ומתריעים, בעוד שני חברי החוליה האחרים נועדו לירות לעבר כלי הרכב.
ע'נאם אף עזב את מקומו כתצפיתן והתקרב לעבר חבריו היורים, במגמה לסייע בעדם, אם יפצעו במהלך האירוע.
בשעה 19:50 עבר במקום רכב מסוג "סובארו", ובו הנוסעים
רועי ארבל ז"ל,
ירון סולומון,
צחי דולב ושולי הורוביץ.
שני חברי המערערים ירו לעבר כלי הרכב, ופגעו בנוסעיו. כתוצאה מכך, נגרם מותו של
רועי ארבל ז"ל, ונפצעו הנוסעים
שולי הורוביץ
וצחי דולב.
ביהמ"ש דלמטה ראה את המערערים כאחראים באחריות מלאה להשתלשלות האירועים ולתוצאה הקטלנית ולפיכך, גם ראה אותם כשותפים ולא כמסייעים לעבירות שעניינן
גרימת מוות בכוונה, לפי סעיף 51(א) לצו בדבר הוראות ביטחון וסעיף 14(א)(2) לצו בדבר כללי האחריות לעבירה, וכן בניסיון לגרימת מוות בכוונה, לפי סעיף 51(א) לצו הנ"ל וסעיף 14(א)(2), 19 ו-20 לצו בדבר כללי האחריות לעבירה.
כנגד הכרעת וגזר הדין ערער בא-כוחם המלומד של המערערים, ונימק את ערעוריו בקצרה, אך בהירות.
בערעור המערערים אין ממש.
אין בקרבנו ספק כי המערערים, שניהם יחד וכל אחד מהם לחוד, שייכים ל"מעגל פנימי" של מתכנני הפיגוע ומבצעיו.
תרומתם הפיזית לביצוע העבירות, נשוא כתב האישום, התבטאה היטב במעשיהם, כמי שהיו חלק ממתכנני הפיגוע ומבצעיו. כמי שידעו היטב מה יהא חלקו של כל חבר בחוליה המפגעת, כמי שהסכימו, בלא הנד עפעף, למלא אחר התפקיד אשר הוטל עליהם, ואשר היה חלק בלתי נתפס ממסכת אירוע הפיגוע.
כפי האמור לעיל, בגין כל אלה, שייכים המערערים ל"מעגל הפנימי" של ביצוע העבירות, והם נושאים באחריות של מבצעים בצוותא.
כיוון שכך, לא יהא זה נכון להשית אוזן לדברי הסנגור המלומד, בבקשו לגזור את שורת האחריות המערערים מאופי, או גודל תרומתם הביצועי לאירוע הקטלני, שכן התפקיד אשר מלאו המערערים, בשלבי ביצוע העבירות, היה אך תוצאה מקרית מאופן חלוקת התפקידים בין המבצעים, בינים לבין עצמם.
וראה על כך שעל פי 3390/93,
חנניה ראש ואח' נ'
מדינת ישראל, פ"ד נ"ג (5) 871, וכן ע"פ 4389/93,
מרדכי נ'
מדינת ישראל, פ"ד נ' (3) 239, 250.