דחיית טענת עותרת בעלת "מתחם צצקס" בפרדס חנה כרכור וחיובה בתשלום היטל סלילה

העתירה בתמצית:

עניינה של עתירה זו בדרישת תשלום בגין היטל סלילת רחובות שהוציאה המשיבה לעותרת, שהיא בעלת נכס מקרקעין הידוע בשם "מתחם צצקס" שבתחומי הרשות המקומית פרדס חנה כרכור, הידועים כחלקה 127 (לשעבר חלקה 57) שבגוש 10077 והידועים גם כמגרשים מס' 90, 91, 92ו-103 המסומנים בתב"ע ש/במ/531 כ "הדר הכפר - מזרח כרכור" (להלן: "המקרקעין"). על פי הנטען, מתייחסת דרישת התשלום לעבודות סלילה שבוצעו בשנת 1995.

יצוין כי דרישת התשלום הומצאה לעותרת, לטענתה, ביום 14/11/2011. העתירה הוגשה ביום 12/12/2012.

לאחר ששמעתי את טענות ב"כ הצדדים ועיינתי בכל המסמכים שהוגשו על ידם החלטתי לדחות את העתירה מהטעמים שיפורטו להלן.

עיקרי טענות העותרת:

טענות העותרת פורטו בהרחבה בכתבי הטענות ובטיעון בפני. הטענות בעיקרן הן כדלקמן:

העותרת טוענת כי המשיבה כלל לא ביצעה את עבודות הסלילה בגינן נשלחה הודעת החיוב. נטען כי עבודות הסלילה בוצעו ע"י חברת כ.א.ן גולן, שרכשה חלק מהזכויות במקרקעין הגובלים ממשפחת צצקס וסללה עוד בשנת 1995 את הרחובות נשוא ההיטל הנדרש.

העותרת טוענת כי בשים לב למועד ביצוע עבודות הסלילה, חלה התיישנות על דרישות התשלום להיטל בגין אותן עבודות סלילה.

עוד טוענת העותרת כי לא התקבלה אצל המשיבה כל החלטה של מועצת המשיבה בדבר ביצוע עבודות הסלילה נשוא דרישת התשלום - עבודות שבוצעו, כאמור לעיל, ע"י חברת כ.א.ן גולן.

לחילופין טוענת העותרת כי מאחר ודרישות התשלום התקבלו אצל העותרת רק ביום 14/11/11, אין בסיס לדרישה לחייב את העותרת בהפרשי הצמדה וריבית בעבור חיובים אלו.

טענות המשיבה:

גם המשיבה פירטה טענותיה בהרחבה בכתב הטענות ובדיון בפני. אסכם את טענותיה בתמצית:

כטענות מקדמיות טוענת המשיבה כי העותרת הגישה את העתירה בשיהוי רב, בלא שביקשה, וממילא בלא שקיבלה, ארכה להגשת העתירה. לטענת המשיבה, הומצאו דרישות התשלום לעותרת עוד ביום 17/10/2007. בנוסף נשלחו לעותרת דרישות תשלום בשנית ביום 7/10/2011 והעותרת אף פנתה במכתב למחלקת ההנדסה אצל המשיבה ביום 13/10/2011. העתירה הוגשה, כאמור, רק ביום 12/12/12 ומכאן השיהוי שבהגשת העתירה. עוד טוענת המשיבה, כטענה מקדמית, כי דין העתירה להידחות על הסף מחמת חוסר ניקיון כפיים של העותרת, אשר לא גילתה את כל העובדות לאשורן, לא הציגה מסמכים שבשליטתה ובנוסף ביצעה במקרקעין שבבעלותה בניה ללא היתר.

לגופם של דברים טוענת המשיבה, כי ככל שחל איחור במשלוח דרישת התשלום, וכפי שהובהר,נטען כי לא חל איחור, הרי שאיחור זה נבע מטעויות במרשם הזכויות של העותרת במרשם המקרקעין, טעויות שאירעו כאשר בוצעו שינויים במרשם המקרקעין לאחר פטירת בעלה של העותרת, מר שמשון צצקס, והעברת הזכויות שהיו רשומות על שמו, כך שירשמו על שם העותרת. המשיבה טוענת כי העותרת תיקנה את הטעויות במרשם המקרקעין רק בשנת 2004 ורק לאחר מכן ניתן היה לברר את הזכויות במקרקעין ולשלוח דרישות תשלום בהתאם.מאחר והטעויות במרשם הזכויות אצל רשם המקרקעין נבעו מהאופן בו רשמה העותרת את זכויותיה, אין היא יכולה להיבנות מהרישום המוטעה ומהעובדה שדאגה לתיקון רישום הזכויות במקרקעין באיחור.

עוד טוענת המשיבה כי החבות בתשלום היטל סלילה התגבשה מאוחר יותר, כאשר ארעו מספר אירועים המהווים עילה לחיוב בהיטל ובהם: פרסום למתן תוקף של תכנית ש/531/א שבמסגרתה הושלם תכנון הרחבה נוספת לנכס גובל במקרקעין; משלוח דרישת תשלום המהווה אירוע מס לכשעצמו; הגשת בקשה למתן היתר בניה במקרקעין משנת 2006; הוצאת צו הריסה לבניה שבוצעה במקרקעין, וזאת ללא היתר, בהתאם לגזר דין מיום 30/4/2004.

בכל הנוגע למימון הסלילה, טוענת המשיבה לזיקה מימונית לביצוע עבודות הסלילה, כאשר למעשה הוסכם בין המשיבה לחברת כ.א.ן גולן כי החברה תבצע את עבודות הסלילה על חשבונה, ובתמורה תופטר מתשלום היטל. למעשה מדובר במימון הסלילה ע"י הרשות המקומית בדרך של קיזוז הזכות לגביית היטל פיתוח מחברת כ.א.ן גולן אל מול עלויות הסלילה בפועל.

כאמור, הרחיבו ב"כ הצדדים את טיעוניהם בכתבי הטענות (לרבות כתב תגובה לתשובת המשיבה) ובטיעון בפני. לא מצאתי צורך לחזור על כל שנאמר אלא בעיקרי הדברים ובתמצית בלבד.

דיון והכרעה:

דין העתירה להידחות, הן מטעמים דיוניים והן לגופו של עניין.