דחיית טענת התיישנות תביעה להחזר כספים שהופקדו בבנק

לפני בקשה לדחיית התביעה על הסף מחמת התיישנות.

פיקרק אברהם (להלן: " התובע/המשיב") מחזיק בתעודת פיקדון מקורית שמספרה 5808 מיום 28/03/71 על סך (ערך נקוב) 5,000 לירות נושאות ריבית (להלן: " התעודה") אשר הוצאה במקור לגב' פיקרק מלכה ז"ל שהינה אימו של התובע (להלן: " המנוחה").

התובע טוען כי מכח היותו יורש וכן מכוח היותו מחזיק בתעודת פיקדון למוכ"ז הינו זכאי לתבוע את שוויה. התעודה הוצאה בזמנים הרלוונטיים ע"י בנק ליצוא בע"מ אשר התמזג עם הבנק הבינלאומי הראשון בע"מ (להלן:" הנתבע/המבקש").

לגישתו בהתאם לתעודה זכותו לקבל את כספי הפיקדון בצירוף ריבית של 11% החל מיום 28/07/71 וזאת כנגד החזרתה. המשיב טוען כי מאחר והתעודה נמצאת בידיו ברור כי המנוחה או המשיב לא פרעו את כספי הפיקדון והריבית הגלומה בה זכאי המשיב לקבל את כספי הפיקדון והריבית הגלומה בה.

לגישת המשיב בשנותיה האחרונות של המנוחה הייתה המנוחה חולת אלצהיימר ובמועדים אילו איתר המשיב את התעודה בביתה של המנוחה והחל להתכתב עם המפקח על הבנקים בניסיון לגבות את התעודה (העתק התשובה צורף כנספח ג' לכתב התביעה). 

לגישת המשיב אין המדובר בבירור שיש לעשות ביחס למסמך הדורש שימור של 7 שנים אלא המדובר בתעודת פיקדון שוות כסף. לגישת המשיב שווי התעודה להיום עומד בסך 68,076 ש"ח וזאת בהתאם לדו"ח חישוב שצורף כנספח ד' 1 לכתב התביעה.

התובע העמיד את תביעתו על סך של 50,000 ש"ח בכדי שיוכל להגיש ולקיים את הדיון בהליך של "סדר דין מהיר".

ביום 13/08/08 הגיש הנתבע בקשה לדחיית התביעה על הסף מחמת התיישנות. בבקשתו טען הנתבע כי מיום סיום הפיקדון ועד ליום הגשת התביעה חלפו 37 שנים משכך לגישתו יש לדחות את התביעה על הסף. ביום 26/08/08 ניתנה החלטה לפיה: "המבקש יעביר העתק הבקשה למשיב. המשיב יגיב על הבקשה תוך 7 ימים מקבלת העתק הבקשה. בהעדר החלטה אחרת תידון הבקשה בדיון".

ביום 08/12/08 התקיים בפני דיון מקדמי בנוכחות הצדדים. ב"כ הנתבע טענה כי לאור העובדה כי המשיב לא הגיב על הבקשה הרי שיש לקבלה. מנגד טען ב"כ המשיב כי אף נציג מטעם הבנק לא צירף תצהיר לבקשה, יתרה מכך טען כי על אף שהמדובר בכסף שהופקד בשנת 71 הרי שעילת התביעה אינה מתיישנת כ עוד לא מבקשים לפדות את התעודה ב"כ המשיב טען כי יש לדחות את טענת ההתיישנות מאחר ולא הועלתה כל טענה כי הכספים נפדו.

ב"כ הנתבע טענה כי במידה ותבוצע המרה של הכספים הנטענים הרי שסכום הפיקדון שווה לסך של 0.5 אגורות.

דחייה על הסף

בקשתו של הנתבע לדחיית התביעה על הסף נסמכת על תקנה 101(א)(3)לתקנות

לצורך הדיון להלן  התקנה:

           "101. (א)בית המשפט או רשם שהוא שופט רשאי, בכל עת, לדחות תובענה נגד הנתבעים, כולם או מקצתם, מאחד הנימוקים האלה:

           3)כל נימוק אחר שעל פיו הוא סבור שניתן לדחות מלכתחילה את התובענה בנוגע לאותו נתבע."

ב ע"א  765/81 - משה עומיסי נ' יעקב חסן ו-6 אח' (פ"ד לט(1), 556) נקבע:

"הלכה פסוקה היא, כי במקרה של דחיית תביעה על הסף על השופט לנהוג בזהירות יתרה ; הואיל ופעולה זו הינה מרחיקת לכת, יש לעשותה, רק כאשר ברור למעלה מכל ספק, שאין לתובע כל סיכוי לזכות בתביעתו". (שם, 559).

הדיון בבקשת הסילוק על הסף אינו מתייחס לאמיתות העובדות, אלא בבדיקה פורמלית טכנית ואין צורך בחקירה ודרישה של העובדות. ראו ע"א 2967/95 - מגן וקשת בע"מ נ' טמפו תעשיות, פ"ד נא (2), 312:

"זהו שילוב של בדיקה טכנית-פורמלית של כתב התביעה, שבו לא מתעוררת שאלה של נטל ההוכחה או של מידת הוכחה. די בכך שהתובע "יראה" על פני כתב התביעה כי בידו עילה". (שם, 333).

בית המשפט, כמדיניות שיפוטית, נוטה שלא לחסום את זכות הגישה לערכאות. זכות זו הוכרה על ידי הפסיקה כזכות חוקתית, למרות שאין הוראה ישירה ומפורשת, בנושא זה ב חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. (ראו הפסיקה לפני חקיקת חוק היסוד: בג"צ 1358/91, ארשיד נ' שר המשטרה, פ"ד מ"ה(2)747, רע"א 544/89, אויקל תעשיות בע"מ נ' מפעלי מתכת בע"מ, פ"ד מ"ד(1)647, ע"א 579/90, רוזין נ' בן נון, פ"ד מ"ו(3)742. השוו הפסיקה אחרי חקיקת חוק היסוד: ע"א 733/95, ארסל אלומיניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ, פ"ד  נ"א(3) 577, רע"א 1643/00 פנינת טל נ' פקיד השומה ים ([פורסם בנבו] ).