בר"ע
בית המשפט המחוזי באר שבע
|
665-06
15/05/2007
|
בפני השופט:
ס. הנשיא ניל הנדל
|
| - נגד - |
התובע:
שרה זלצר
עו"ד י. מור-יוסף
|
הנתבע:
אורה דורון
עו"ד צ. הרצליך
|
| החלטה |
- המבקשת עותרת להרשות לה לערער על החלטת ראש ההוצאה לפועל, לפיה נקבע כי אינה זכאית לשכ"ט בשני שלבים של ההליך (א ו- ב) שפתחה נגד המשיבה.
- בקשת רשות ערעור כשמה כן היא. אין ערעור בזכות. שיקול הדעת המוענק לערכאת הערעור בהליכים מעין אלה, משמעותו שלעתים המארג העובדתי של המקרה יתפוס את כובד ההכרעה. הווה אומר, עובדות המקרה אינן מצדיקות דיון בסוגייה משפטית מסויימת.
ראש ההוצאה לפועל מוסמך להפעיל שיקול דעת באופן רחב בבואו לפסוק שכר טרחה (ראה עמ' 155 בספרו של המלומד בר-אופיר "הוצאה לפועל - הליכים והלכות"). גם אם קיים נוהל לפיו ראש הוצאה לפועל פוסק שכ"ט עו"ד על פי קו מנחה של התעריף המינימלי שנקבע בחוק לשכת עורכי הדין (ראה סעיף 10 לחוק ההוצאה לפועל), הרי לצד הכלל עומד החריג -
"זולת אם קבע ראש ההוצאה לפועל שכר אחר" (ואף ראה גישת כב' השופט גל למושג תעריף מינימלי -כתעריף מומלץ ולא כתעריף מחייב. בהתאם למשמעות זו הורחב שיקול הדעת של ראש ההוצאה לפועל - בר"ע (ירושלים) 2063/00 בנק לאומי נ' אהוד מזרחי תקדין מחוזי 2000 (2) 28849).
הנה כי כן, אין לומר שראש ההוצאה לפועל פעל ללא סמכות. ואם בשיקול דעת עסקינן, אין הכרח לשלול את מסקנת ראש ההוצאה לפועל. מוכן אני לקבל טענת ב"כ המבקשת שהואיל והוא מימש זכותו על פי דין לממש פסק דין, לא היה נכון לייחס לו חוסר תום לב, כפי שנכתב בהחלטה. אף אם לא מדובר בחוסר תום לב, בכל זאת ראש ההוצאה לפועל רשאי לשקול את הדרך בה נקט חייב לממש את זכויותיו על פי פסק דין. הזכות לפעול אינה חוסמת את ביהמ"ש מלבחון סבירות וחיוניות הפעילות. אין הדבר אומר שדי בהגשת בקשה לעיכוב הליכים כדי למנוע מהזוכה לפתוח תיק הוצאה לפועל. העניין תלוי נסיבות. צפיפות השתלשלות ההליכים כתוצאה מצעדי החייב, מלמדת כי ניתן היה להמתין קמעה. לא שקיימת חובה להמתין אך העניין נתון לשיקול דעת הזוכה. שיקול דעת גורר שיקול דעת. לאמור, האופן בו הפעיל הזוכה את שיקול דעתו בבואו להוציא לפועל את פסק הדין, עשוי להשפיע על שיקול דעתו של ראש ההוצאה לפועל בבואו לקבוע את שכר הטרחה הראוי. הנסיבות של המקרה כפי שתוארו ע"י החייב אינן שיגרתיות ואין בהחלטת ראש ההוצאה לפועל פריצת דרך וודאי לא תקדים מחייב ל"מקרים הרגילים".
כאן ניתן להדגיש שהמשיבה פנתה לביהמ"ש בבקשה לעיכוב ביצוע בסמוך למועד מתן פסק הדין נגדה ואף באותו יום שב"כ המבקשת שלח מכתב דרישה. בית משפט לענייני משפחה נעתר לבקשת עיכוב הביצוע בכפוף להפקדה של מלוא סכום החיוב. המשיבה הפקידה את הסכום שנקבע ובסיומו של ערעור הועמד החוב על סך - 164,000 ש"ח תחת הסכום של 650,000 ש"ח. עולה כי ניתן לשקול החלטת המבקשת לפתוח בהליך הוצאה לפועל וגם לשקול שלא נדרש ממנה לנקוט הליכים שונים במסגרת תיק ההוצאה לפועל לאחר שסכום החוב הופקד.
האם ניתן להסתכל על נסיבות המקרה בעין אחרת? כדי לענות על שאלה זו ניתן להציג שאלה נוספת והיא האם ניתן להגיע לתוצאה אחרת בהחלטה נשוא הבקשה הנדונה. התשובה לשתי השאלות הינה חיובית. ברם, מצב זה מצביע על כך שערכאה קמא הפעילה שיקול דעת והגם שניתן היה כאמור להגיע לתוצאות אחרות, אין זה מקרה המצדיק מתן רשות ערעור כאשר מסקנת ראש ההוצאה לפועל נובעת מבחינת נסיבות המקרה.
- הבקשה נדחית.
לאור נימוקי אין צו להוצאות.
ניתנה היום כ"ז באייר, תשס"ז (15 במאי 2007) בהעדר הצדדים.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת