ת"פ
בית המשפט המחוזי חיפה
|
7586-02-09
20/10/2009
|
בפני השופט:
רון שפירא
|
- נגד - |
התובע:
מועמר שמא עו"ד פייסל
|
הנתבע:
מדינת ישראל עו"ד טל עופר
|
פרוטוקול |
ב"כ המבקש
:
המבקש לא מצא עבודה, אמו במצב בריאותי קשה, נשארנו עם מפקח אחד שזה אביו, יש בעיה של פיקוח ושל תעסוקה והוא מעדיף להיות במצב שהוא בפנים ולא בחוץ כשמשפחתו לא עומדת בתנאים וגם בגלל שהוא לא מוצא כל תעסוקה. אמו אחת המפקחים והיא חולה וקשה לה ואביו נשאר לפקח עליו לבד וגם הוא רוצה לצאת לחפש עבודה.
עד עתה הוא עמד בתנאים, ביקשנו הקלה בתנאים כדי שייצא לעבודה אך התנאים קשים עבורו והוא לא עומד בהם. נושא האיזוק קשה לו וגם נושא התעסוקה שהוא בבית ללא תעסוקה וכן, מחלת אמו שהחמירה לאחרונה ולכן היא גם לא יכולה להמשיך ולפקח עליו. כל אלה גרמו לכך שתוגש הבקשה החריגה הזאת.
בתיק העיקרי הוא כופר וטוען כי לא ביצע את העבירות.
ב"כ המשיבה
:
בבקשה מוצגות שתי בקשות - האחת, להורות על החזרתו של המבקש למעצר עד תום ההליכים ואין לנו התנגדות לכך, מלכתחילה סברנו כי שם מקומו.
באשר לבקשה השניה - החזרת הערבויות אותן הפקיד המבקש, 2,000 ש"ח, נבקש לא לשחרר בשלושים הימים הקרובים. עולה חשד לכאורי לפיו המבקש הפר את תנאי מעצר הבית ועל מנת שנוכל לבוא לבית המשפט בבקשה מתאימה שתכלול את הפקעת הערבויות, נבקש להשהות את השחרור של הכספים לשלושים יום כדי שאז נוכל לבוא בבקשה מתאימה, לפי הצורך.
ב"כ המבקש
:
לעניין שחרור הערבויות, אין הצדקה להשהיית שחרור הסכום. המשפחה זקוקה לכסף הזה בחזרה.
<#3#>
החלטה
בית משפט זה הורה לשחרר את המבקש ממעצר לחלופת מעצר מטעמים שפורטו בהחלטה מיום 23.3.09 והחלטה מיום 20.7.09. בית המשפט סבר כי במקרה זה אין צורך במעצרו של המשיב מאחר ועברו אינו מצביע על מסוכנות ואין אפשרות של ממש לשיבוש מהלכי משפט בנסיבות ובטיב הראיות בגינן עומד המשיב לדין.
בית המשפט סבר למעשה כי אין עילת מעצר המצדיקה מעצר עד תום ההליכים וכי ניתן להסתפק בחלופת מעצר. נקבעו תנאים לשחרורו של המבקש ולאחר שהמבקש לא עמד בתנאים הורה בית המשפט גם על הפחתת סכום הבטוחה הכספית.
כעת פונה המבקש בבקשה לחזור לבית המעצר וזאת, בשים לב לקשיים כלכליים שיש למשפחה.
חרף ההסכמה ההדדית של שני הצדדים, לא מצאתי מקום לאשר את מעצרו. מעצר אינו משמש כאכסניה לפתרון בעיות כלכליות ותכליתו היא הגנה על שלום הציבור. אינני סבור שיש מקום להורות על מעצרו של אדם אשר נקבע שאין צורך במעצרו, גם אם הוא מבקש זאת, וזאת כאשר העילה היחידה למעשה אינה מבין העילות המנויות בחוק הפלילים אלא בעיה כלכלית. עוני אינו מהווה עבירה ואינני מתכוון לחתום על החלטה שעניינה מעצר כאשר הסיבה היחידה הינה קושי כלכלי, כל זאת לאחר שנקבע כי אין עילה אחרת המצדיקה את מעצרו של המבקש.
אוסיף עוד כי מאז ששוחרר המבקש אין בפניי טענה כי הפר תנאי שחרור או סיכן את שלום הציבור בצורה כלשהי, כך שגם מסוכנות תיאורטית אשר ניתן היה לשקול אותה עת שוחרר ממעצר, פחתה וניתן להביא היום לידי ביטוי עובדות אלה.
אשר על כן, הבקשה להפוך את בית המעצר למקלט סוציאלי נדחית.
מאחר והאם חולה, ולא תוכל לשמש כמפקחת, ומאחר והאב צריך לצאת ולפרנס את המשפחה, אני מורה כי בשלב זה יישאר המשיב בביתו בחלופת המעצר שנקבעה בפיקוח אלקטרוני בלבד בשעות היום ובפיקוח אביו בשעות הלילה ובדרך זו יוכל האב לצאת ולעבוד.
במקביל, אני מורה לסנגור לפעול ככל שניתן כדי לנסות ולאתר חלופת עבודה כפי שבית המשפט כבר התיר בעבר, כך שניתן יהיה לאפשר את יציאתו של המבקש לעבודה, דבר שהותר וככל הנראה לא הסתייע עד היום.