אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דחיית בקשת אב לפוטרו ממזונות בנותיו אשר מסרבות לקיים עמו כל קשר

דחיית בקשת אב לפוטרו ממזונות בנותיו אשר מסרבות לקיים עמו כל קשר

תאריך פרסום : 18/07/2010 | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט העליון
3761-10
15/07/2010
בפני השופט:
א' רובינשטיין

- נגד -
התובע:
פלוני
עו"ד אלברט (אבי) פרץ
הנתבע:
1. פלונית
2. פלונית
3. פלונית

החלטה

א.       בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטים בן-עמי, בזק-רפפורט ומינץ) מיום 14.4.10 בתיק עמ"ש 513-09, בו התקבל ערעור המשיבות על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה (השופט גרינברגר) מיום 25.8.09 בתיק תמ"ש 15432/07.

רקע והליכים קודמים

ב.       המבקש והמשיבה 1 (שהתגרשו בשנת 2005) הם הוריהן של משיבות 3-2 ילידות 1993 ו-1995 (להלן הבנות). הבנות (יחד עם שני אחיהן הקטנים) מתגוררות עם אמן, ואין חולק כי מזה שנים הן מסרבות למרבה הצער לקיים כל קשר עם אביהן. נוכח מציאות קשה זו עתר המבקש (בשנת 2007) לפטור אותו ממזונות בנותיו ה"מורדות". ביום 25.8.09 קיבל בית המשפט לענייני משפחה את תביעת האב. בכל הנוגע למניעים לסרבנות הקשר הסתמך בית המשפט על היכרותו השיפוטית ארוכת השנים עם המשפחה, וציין:

"מתוך הכרותי רבת השנים עם בני המשפחה, ובמכלול ההליכים שהתנהלו בפניי, כולל גם תסקירים שהוגשו מטעם פקידת הסעד, ואף ראיון שקיימתי אישית עם הבנות, אין לי אלא להסכים עם האב. עם כל הכאב... הניתוק של הבנות מאביהן אינו מוצדק כלל וכלל בכל קנה מידה של סבירות, והוא מעמיד את בית המשפט בפני עובדה חדה וחד משמעית כי אין כל סיכוי במצב הנוכחי שהבנות כלל ישקלו אפשרות כלשהי לחידוש הקשר, בין אם ישירה ובין אם בדרך טיפולית, או אף בדרך של קבלת מכתבים או מתנות או שיחת טלפון" (עמ' 3).

בנסיבות אלה, ולאחר שבית המשפט הזהיר עצמו מהתוצאות שעשויות להיות להפסקת חיוב המזונות (אם כי מבלי שהעלה על הכתב את ניתוח המציאות הכלכלית), שוחרר האב מחיוב המזונות: "עמדתן [של הבנות - א"ר] שהניתוק שביניהן לבין האב הוא סופי... מצערת מאוד ואיננה יכולה לעמוד בכפיפה אחת עם המשך הטלת החיוב על האב לתרום לפרנסתן" (עמ' 4). מנגד, נקבע כי אף שהפטור יחול מיום הגשת התביעה, לא יהיה המבקש רשאי לדרוש השבה של כספים שכבר שולמו ומן הסתם נצרכו.

ג.       ערעור שהגישו המשיבות לבית המשפט המחוזי התקבל ביום 14.4.10. בפסק דין מפורט סקר בית המשפט המחוזי (מפי השופט מינץ) את הגישות השונות במשפט העברי (הוא הדין האישי החל על הצדדים) בשאלה "אימתי פטור אב ממזונות ילדיו". סקירה זו העלתה גישה המכירה באפשרות שלא לשלם מזונות לילד המסרב לקיים את הוראות בתי הדין לגבי הקשר עם אביו (תוך הפניה, בין היתר, למאמרו של הדיין הרב ש' דיכובסקי, "מזונות הבנים - תקנת חכמים מיוחדת בענייני צדקה", תחומין ט"ז (תשנ"ו) 87); ומנגד, גישה השוללת קיומה של אפשרות זו (בין היתר, תוך הפניה למאמרו של נשיא בית הדין הרבני הגדול הרב א"א שפירא, "מזונותיו של בן מרדן", שם, 71). עוד ציין בית המשפט, כי האפשרות להפחית או לשלול מזונות של בן מרדן - במקרים המתאימים - הוכרה בפסיקת בית משפט זה (בין היתר ע"א 574/83 חגג נ' חגג, פ"ד לח(3) 331; ע"א 4322/90 אדלשטיין נ' אדלשטיין, פ"ד מו(1) 289; ע"א 1880/94 קטן נ' קטן, פ"ד מט(1) 215). עד כאן באשר לצד הכללי.

ד.       במישור הפרטני, בסופו של יום ביטל בית המשפט המחוזי את פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה, והורה על המשך תשלום המזונות. בין היתר ניתן משקל לעובדה, שהאב לא עשה כל שביכולתו כדי לשמר (וכעת, לחדש) את הקשר עם בנותיו - ובכלל זאת, עמד על כך שכניסת כל המשפחה להליך טיפולי תהיה אצל פסיכולוג פרטי, אך סירב לשאת בעלות המלאה של הליך זה. הוטעם, כי נוכח עמדת הבנות, ובנסיבות הקיימות (כיום גם שני הבנים מסרבים להיפגש עם המבקש):

"קשה עד בלתי אפשרי לסבור כי מתן פטור למשיב לשלם את מזונותיהן של בנותיו יקרב את ליבן אליו. אם ישנו סיכוי שהצדדים ייסוגו מעמדתם, הפטור מתשלום המזונות ודאי סותם את הגולל על פני אפשרות זו" (עמ' 10).

בית המשפט התייחס לעובדה, שבית המשפט לענייני משפחה לא נדרש לסוגיית מצבה הכלכלי של משיבה 1 ולאופן בו עשויה הפחתת המזונות להשפיע על הבנות ועל אחיהן - והטעים, כי לא ניתן לנקוט צעד כאמור ללא בדיקה כלכלית מעמיקה יותר. עוד נאמר, כי יתכן שסירובן של הבנות אינו מעשה "החורג מסירובם של ילדים רבים אחרים" (עמ' 11), והוזכר כי האפשרות להפחית את המזונות (תחת שלילתם המוחלטת) לא נשקלה. מסיבות אלה הוחלט על ביטול פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה.

טענות המבקש

ה.       כלפי פסק דין זה הוגשה הבקשה הנוכחית, ובראשה הוזכר, "כי זכותו של אב להחזיק בבנו אין היא כשאר זכויות שבעולם. נעלה ועמוקה היא משאר זכויות" (בע"מ 377/05 פלונית ופלוני נ' ההורים הביולוגים, פ"ד ס(1) 124, 172 - המשנה לנשיא חשין). בין היתר נטען, כי הדין העברי תומך בגישת בית המשפט לענייני משפחה, כי דין זה אומץ בפסיקת בית המשפט העליון - וכי שגה בית המשפט המחוזי במשקל שנתן לאותן עמדות במשפט העברי שאינן מכירות בו. עוד נטען, כי שגה בית המשפט המחוזי בקבעו, כי הפסקת המזונות לא תביא לקירוב הבנות לאביהן, ובקבעו כי מתן הפטור מעניש את המשפחה כולה. נטען, כי שגה בית המשפט בקבעו שמדובר בסרבנות "רגילה", ובכך שאף שהעלה את האפשרות להפחית את שיעור המזונות (תחת הפסקתם לגמרי), לא יישם אפשרות זאת. נטען, כי לא היה מקום להתערבות ערכאת ערעור בקביעותיה העובדתיות של הערכאה הראשונה - הבקיאה היטב בטיב מערכת היחסים בין הצדדים, והוזכרו מאמציו הכנים של המבקש, כנטען, לחדש את הקשר עם בנותיו. ולבסוף, נטען כי אמות המידה ליישום הדין המאפשר שלילת מזונות מבן סרבן מעלות שאלה בעלת חשיבות כללית המצדיקה מתן רשות ערעור בגלגול שלישי.

דיון והכרעה

ו.       לאחר העיון אין בידי להיעתר למבוקש. דומה, כי ההלכה בדבר האפשרות העקרונית להפחית או לשלול לחלוטין את מזונותיו של ילד סרבן (במקרים המתאימים) אינה שנויה במחלוקת במשפט הישראלי (ראו לעיל פסקה ג'; עוד ראו ע"א 425/68 משכיל לאיתן נ' משכיל לאיתן, פ"ד כג(1) 309 וההפניות בהמשך החלטה זו; כן ראו השופט צ' ויצמן, "כי יהיה לאיש בן סורר ומורה" פרשת השבוע 297 (תשס"ז)). ועוד, מעיקר הדין אין במשפט העברי חיוב מוחלט לזון ילדים מעל גיל שש (ראו בבלי כתובות סה ע"ב), אם כי כמובן התקבע הדבר לאורך השנים, תוך עיגון במקורות דוגמת תקנת חכמים וחובת הצדקה לה ניתן במשפט העברי תוקף מחייב (לסקירה ראו מ' שאוה, "מזונות ילדים קטינים במשפט העברי ובמשפט הפוזיטיבי" עיוני משפט ז' (תש"מ) 316; י"צ גילת, דיני משפחה - יחסי הורים וילדים (תשס"א) 190-155; עוד ראו הדיין הרב ח' איזירר, "חיוב מזונות לילדים המתנכרים לאביהם", תחומין ח' (תשמ"ז) 69, 72). העובדה שאין מדובר בחיוב מוחלט, והעובדה שהוא תלוי גם בהתנהגות הילדים, שאין זה פשוט לייחס לה השלכות משפטיות כה משמעותיות, במיוחד בסיטואציות טעונות של גירושין ומשמורת - אמנם אינה מקלה על ההכרעה בתיקים כאלה, אך היא משקפת תפיסות ערכיות בדבר מערכת היחסים בין הורים לילדיהם:

"קטנים [להבדיל מ"קטני קטנים" - א"ר], מעיקר הדין אין חובה לפרנסם, אולם תקנת אושא ביקשה ליצור חיוב כזה, כדי לשחרר את הילדים הללו מעול פרנסה ולאפשר להם התפתחות מסודרת... תקנת אושא שנויה במחלוקת... המחלוקת אינה על עצם העקרון שהאב אמור לפרנס את ילדיו בגיל הזה, אלא על מידת החיוב. יש צד להטיל עליו חיוב גמור... יש צד נגדי, שלא לחייב חיוב גמור, ובכך יושגו שתי מטרות: תשמר האחריות של כלל הציבור לרווחת הילדים... ועוד, שבמקרה והילדים אינם ממלאים את חובתם, שלמענה שוחררו מעול הפרנסה - ללמוד ולהתפתח מבחינה אישיותית ורוחנית, אזי עדיף למנוע מהם את הפרנסה כדי שיצטרכו לשאת בעול בעצמם" (י' ברנדס, מדע תורתך - כתובות (חלק שני, תשס"ח) עמ' לו).

בית המשפט לענייני משפחה נדרש בענייננו לקביעתו של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב בפרשה אחרת:

"לא בקלות מחליט בית המשפט לקבוע כי מזונות יבוטלו בגלל העדר קשר. הנטיה הטבעית היא לחשוב שילדים אינם אחראים להתנהגות הוריהם במהלך גירושין ולא לתוצאות הנגרמות כתוצאה מההליך הזה ובוודאי לא אמורים לשלם את המחיר על ידי צמצום רווחתם הכלכלית. מאידך, אב איננו 'כספומט' וכאשר ילדים בגילאים 15 - 14 מסרבים לכל קשר עם האב ולכל טיפול שמטרתו ליצור קשר ופועלים כלפי האב בעלבון והשפלה, אינם יכולים לצפות ממנו לרווחה כלכלית" (תמ"ש (תל אביב) 14652/97 א' ע' נ' א' ר' (קטין) (לא פורסם) - השופטת מילר).

לדעתי דברים אלה מתקבלים על הדעת ועל הלב, והשאלה היא היישום לכל מקרה לנסיבותיו. עמדתו של המשפט העברי - הדין האישי החל על ילד יהודי בישראל - כפי שהתקבלה בפסיקת בתי המשפט בישראל, "גמישה" במידת מה, ואינה מטילה חיוב מוחלט מבלי לבחון גם את התנהלותם של כל המעורבים. הבסיס הוא, וזאת יש להטעים בראש מילין, כי האחריות למזונות הקטינים היא הכלל, מצב אחר הוא חריג.

ז.       אכן, כדברי השופטת מילר, ילדים "אינם אחראים להתנהגות הוריהם במהלך גירושין ולא לתוצאות הנגרמות כתוצאה מההליך"; אך גם "אב איננו 'כספומט'" - המנפיק כספים מבלי לשאול שאלות וללא קשר להתנהגות ילדיו. לא למותר להזכיר, כי הצבת שאלות ותנאים היא גם חלק מחובתו של הורה כלפי ילדיו, ואף שזו הופכת מורכבת יותר ליישום במקרה של גירושין, היא אינה עוברת מן העולם. הגמישות בכל הנוגע לחיוב במזונות קיימת, והשאלה היא איפוא היישום השיפוטי בתוך קשת האפשרויות שהיא מציעה. שאלה זו היא היא העומדת ביסוד ההליך שלפנינו, ואומר כבר כאן כי דומני, שאין מחלוקת עקרונית אמיתית בין בית המשפט המחוזי לבית המשפט לענייני משפחה, שכן דומה כי שניהם יסברו, גם בעקבות פסיקתו של בית משפט זה ופרשנות המשפט העברי, כי נקיטת צעדים להפחתת מזונות או לשלילתם בשל מרדנות וסרבנות-קשר תבוא במשורה, ומנגד כי יתכנו מקרים שבהם ייעשה הדבר. אנסה להלן לסכם בתמצית מספר שיקולים המשמשים בעניין זה. אקדים ואציין, כי החלטה זו עניינה מזונות קטינים שעליהם חל הדין האישי העברי, והיא אינה עוסקת בקטינים שעליהם חל דין אישי אחר, והנדונים בהתאם לו, כמובן בתוך המסגרת המשפטית הכוללת של המשפט הישראלי.

מספר שיקולים מנחים

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ