דחיית בקשה לשאלון שאינו מקדם הליך

1.         לפני בקשה לחיוב המבקשת להשיב על שאלון.

2.         דין הבקשה להדחות.

3.         תקנה 107 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") קובעת לגבי שאלון כי "הרשות לא תינתן אלא לשאלות שהן לעניין הנדון, ולא די שיהיו קבילות בחקירה שכנגד של עד בעל פה".

4.         המבקש הגיש שאלון ובו 65 שאלות. השאלון הינו במסגרת תביעתו של המבקש ל"מזונות ילדים". בין הצדדים מחלוקות מרות הנוגעות לילדים והם מתנהלים מזה זמן רב בבית המשפט.

5.         יאמר כבר עתה כי בחינת השאלון שהוגש מוכיחה כי מרביתו איננו עוסק כלל בתביעה דנן המתנהלת בבית המשפט.

למשל השאלות הבאות: "האם ידוע לך שלתת תצהיר שיקרי זו עבירה פלילית?";

"האם ידוע לך שהבן _____ איננו מכין שיעורים לבית הספר מזה כמה חודשים טובים?"; "את מתבקשת לציין בתצהיר ובפירוט מלא ומדוייק את כל הגבולות וכן את הכללים בבית המחייבים את הילדים (אותך בטח שלא) כפי שמצויין בסעיף 35.2 לכתב ההגנה".

"את מתבקשת לפרט את סדר יומם של כל אחד מהילדים, היכן כל ילד לומד, מתי חוזר כל ילד מבית הספר, מה עושה על ילד לאחר חזרתו מבית הספר".

אילו רק מיעוט של דוגמאות מהשאלון בבקשה. יש בהן כדי להעיד על הלך הרוח של המבקש בבקשה זו.

6.         יתרה מכך, שאלות רבות אינן מנוסחות בשפה ההולמת דיונים בבית המשפט. גם אם אניח לטובתו של המבקש כי אין הוא מיוצג ואין הוא נדרש לכתוב בשפה גבוהה, אולם יש שפה הולמת ובית המשפט לא צריך להסכים עם התנהלות בוטה ומשמיצה שאין בה דבר וחצי דבר עם ההליכים שבפניו ושאין בה כל צורך לדיון בפניו.

7.         מעבר לבחינה פרטנית של כל שאלה ושאלה בשאלון, על בית המשפט לבחון את השאלון באופן כללי והאם כוונתו לסייע לקידום התיק ולניהול דיון ענייני בו - כפי שמטרת הליכי גילוי המסמכים בפני בית המשפט או שמטרתו אחרת:

"נקודת המוצא בבחינת הליכי שאלונים וגילוי המסמכים היא שלכל צד קמה הזכות לקבל  מענה כמו גם לעיין בכל המסמכים המצויים באמתחת הצד שכנגד, וזאת על מנת לייעל את הדיון המשפטי. ההלכה היא כי יש להבטיח מענה מפורט וגילוי רחב ככל הניתן, ובלבד שהוא רלבנטי למחלוקת שבין הצדדים. בע"א 2271/90 ג'מבו נ' אמיר מרדכי, פ"ד מו(3) 793, מסכם בית המשפט את מטרת ההליכים המקדמיים דנן בקובעו:

"הליכי גילוי מוקדם (שאלונים וגילוי מסמכים) נועדו כדי לפשט את ההליכים, לקצר את הצורך בהבאת ראיות ולהשיג הודיות מבעלי דין על עניינים שניתן להשיג הודיות לגביהם. .."

הכלים הדיוניים של גילוי מסמכים ושאלונים, נועדו, עד כמה שהדבר אפשרי, ליצור שיוויון בין בעלי הדין, ולהעמידם, עד כמה שהדבר אפשרי, בעמדה התחלתית ובנקודת זינוק, פחות או יותר שווה. באשר למענה על שאלון, קובע הדין כי השאלון כפוף לתנאי שהשאלות הנשאלות בו תהיינה נוגעות לעניינים השונים במחלוקת שבין הצדדים המתדיינים,  ויחד עם זאת, יש לבדוק כי הן אינן מכבידות יתר על המידה על הנשאל. תקנה 107 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, קובעת לעניין רלבנטיות השאלות כי הרשות תינתן רק לשאלות הקשורות לעניין הנדון." (ההדגשות במקור).

ראה: בשא (ת"א) 9431/07 גלזר נ' אלמונית (פורסם בנבו), סעיף 5 להחלטה.

8.         בחינת השאלון באופן כללי מותירה תחושה כי המבקש חפץ להעמיס על המשיבה נטל בלתי מידתי של השבה לשאלון שאין לו קשר עם העניין הנדון ולא יסייעו לביתה שמפט לנהל דיון ענייני ולפשט אותו (כך למשל שאלה על סדר יומה של המבקשת, שאלות לגבי בן זוגה החדש, שאלות הנוגעות לנסיעה לחו"ל, שאלות לגבי מצבם היום-יומי של הילדים ועוד).

9.         אין בשאלון זה כדי לפשט את ההליכים ולייעלם, ולו במקצת. ויודגש- המשיבה הגישה כתב הגנה מפורט ובו גרסה מפורטת בתשובה לכתב התביעה. גם אם הדברים אינם מקובלים על המבקש - אין בכך כדי לאפשר הגשת שאלון שכזה. דומה כי השאלון מטרתו להקדים את ההליכים ולקיים חקירה נגדית באמצעות שאלון בכתב. גם לכך אין להיעתר.

10.        אשר על כן הבקשה נדחית.

            המבקש ישא בהוצאות בקשה זו בסך של 1,500 ש"ח + מע"מ.