דחיית בקשה לאישור רישיון טוען־רבני על סמך כושר רב עיר

א) לפני בית הדין מונחת בקשתו של הרב [א'] לקבל אישור לרישיון טוען־רבני.

בקשתו נסמכת על האמור בתקנה 5(א)(2) לתקנת הטוענים הרבניים תשס"א–2001.

5. (א) בית הדין הרבני הגדול רשאי לפטור מהבחינות הנערכות לפי תקנה 2(3), כולן או מקצתן –

(1) מי שכשיר להתמנות לדיין;

(2) מי שכשיר להיבחר לרב עיר.

(ב) מי שעבר בהצלחה בחינה בדיינות, ניתן לפוטרו מבחינה באותו חומר שנבחן בו.

להלן דברי המבקש בהופעתו לפנינו:

"עברתי מבחנים ברבנות הראשית לרב עיר, עשיתי 12 מבחנים, ומבחנים על תקנות הדיון וחו"מ חלק א' עד סימן ע"ה, למדתי אבן העזר ובקרוב אגש למבחן, חיברתי גם ספרים בנושא [...]

לא חזרתי על החומר ברמה לימודית אמרו לי לגשת לראיון, אמנם יש לי זיכרון בראש מהנושאים. אך אני לא מונח בחומר היום."

בית הדין הוסיף לשאול:

"אם אנו מאשרים כעת לתת לך כושר טוען־רבני, אז איך תוכל לייצג אנשים אם אתה לא זוכר. הרי מחר יפנה אליך מישהו שירצה שתייצג אותו, איך תייצגו אם אתה לא בקי בחומר?"

המבקש השיב:

"אני לא מתכונן לעבוד בזה בפועל, כי כרגע אני עובד מדינה.  באתי לראיון, התקנות אומרות מי שיש לו כושר רב עיר יכול לקבל כושר לטוען־רבני."

בית הדין חזר ושאל את המבקש:

"אבל זה לא אותו חומר של בתי הדין, אולי רק הלכות עדות, אבל הדברים הכבדים של אבן העזר טוען ונטען ומעמד אישי זה דברים יסודיים שצריך לדעת אותם. בנוסף יש לטוען־רבני 6 מבחנים בנושא וגם מבחן על החוקים זה חומר רב, ורצו לחסוך את המבחנים למי שהוא יודע."

בתגובה לדברינו ענה המבקש:

"אני באתי לכאן מכוח התקנות, אני לא אומר לכם על משהו שאני יודע ואני לא יודע. זו קושיה על התקנות שקבעו כך. אם אצטרך להופיע אני אלמד את החומר."

העולה מדברי המבקש, שהלה קיבל כושר לרב עיר אחרי שעמד בבחינות רבות בהצלחה. עם זאת החומר הנצרך לצורך מתן כושר לרב עיר אינו רלוונטי לגבי עיסוקו של טוען רבני שתפקידו לייצג לקוחות לפני בית הדין הרבני. לשון התקנה מאפשר קבלת רישיון לטוען־רבני לאדם במעמדו, והתקנות לא מצריכות ידע בעניינים הנצרכים למילוי התפקיד. ואכן בית הדין מסכים עם דבריו האחרונים של המבקש שהקשה על עצם תקנה זו, והעיר שאכן שאלתו שאלה מצוינת.