דחיית בקשה לאישור נישואין פרטיים שנעשו באופן לא מקובל

בפנינו בקשת הצדדים לאישור נישואין שנערכו ללא רישום בלשכת רבנות מקומית.

התקיימו שני דיונים שבהם המבקשים הציגו את בקשתם ואת הנתונים הרלבנטיים ביחס לטקס החופה והקידושין שהתקיים. עדי הקידושין והרב ד"ר מיכאל אברהם שערך את החופה והקידושין הופיעו בפנינו, ודברי המבקשים, העדים ועורך החופה, מפורטים בפרוטוקול.

הוגשו לבית הדין סיכומי טענות, לרבות אסמכתאות הלכתיות ומשפטיות ודברי חקיקה שאינם תומכים באישור הבקשה. למרות האמור במובאות אלו, התבקש בית הדין לאשר את נישואי המבקשים כדת משה וישראל, ולתת בידם פסיקתא לאישור הנישואין ולרישומם כנשואים במרשם האוכלוסין.

יש לציין שנידון זה שונה בתכלית מכל הבקשות שבהן בית הדין נדרש לאשר נישואין פרטיים שנערכו ללא רישום מקדים בלשכת רבנות מוסמכת עקב אילוץ או סיבות שהזמן גרמן.

בנידון זה המבקשים היו מודעים לצורך ברישום הנישואין, אולם היות שביקשו להינשא בדרך שאינה מקובלת ע"י לשכות הרבנות המוכרות ע"י הרבנות הראשית לישראל, פנו לגורמים שיסייעו בידם למלא את מבוקשם, לעקוף את הנוהל לרישום נישואין שנקבע על ידי מועצת הרבנות הראשית לישראל, ובסופו של הליך לבקש מבית הדין לאשר שהם נשואים כדת משה וישראל, לצורך רישום במרשם האוכלוסין.

יצוין כי בכל מקרה של בקשה לאישור נישואין פרטיים, קיים נוהל מחייב בבתי הדין הרבניים. עם פתיחת התיק המבקשים חייבים למסור את שמו של עורך הנישואין. עורך הנישואין נדרש להצהיר שהיה ברור לו לפני עריכת החופה שבני הזוג היו פנויים ורשאים להינשא זל"ז כדת משה וישראל. כמו כן נדרש עורך הנישואין להתחייב שלא לערוך עוד נישואין לבני זוג שלא נרשמו לנישואין בהתאם לחוק ולתקנות. רק לאחר שמתקבלת תשובת עורך הנישואין הכוללת התחייבות שלא לעשות זאת בעתיד, נקבע מועד לדיון בבקשה.

כך נהגו במזכירות בית הדין גם בנידון זה, ואת הקשיים שהיו למבקשים מציינת באת כוחם בסיכומים סעיפים 11–14. בסעיפים 13–14 נכתב:

"ראוי לציין כי הרב המקדש סירב לחתום על מסמך המחייב אותו לא לקדש שוב ללא אישור הרבנות הראשית. עם זאת בית הדין הסכים לפתוח תיק, וזאת חרף הצהרתם הראשונית של הפקידים כי בלעדי חתימת הרב המקדש לא יתאפשר להם לפתוח תיק.

הליך פתיחת התיק נמשך כשעתיים ולאורך ההליך הדגישו הפקידים בפני המבקשים כי מדובר במקרה יוצא דופן וייתכן כי הוא יתעכב יותר מהמקובל ואולי אף יועבר להליך פלילי."

המבקשים עצמם ציינו ע"ג טופס הבקשה בפתיחת התיק שעורך הנישואין הוא הרב מיכאל אברהם, והם אינם יכולים להביא ממנו את המכתב הנדרש ע"י המזכירות מאחר שהוא "מסרב לחתום שלא יעשה זאת שוב".

במכתב מהרב ד"ר מיכאל אברהם שצורף לתיק נכתב:

"בס"ד יום ג', י"ב אב התשע"ו (16.8.2016 למניינם)

אישור קידושין ונישואין כדמו"י

אני מאשר בזאת כי בני הזוג: נ' ונ' נישאו היום, יום ג', י"ב מנחם אב ה'תשע"ו, כדת משה וישראל כדת וכדין לפי כל דיני ומנהגי ישראל המקובלים בהשגחתי הח"מ.

הקידושין נערכו בשעטו"מ בשעה 12:00 בצהריים בקיבוץ עין צורים בחוג חברים וקרובי משפחה, והנישואין נערכו בערב, אור לי"ג אב בשעה 19:30 (עובר לאחרי השקיעה) באולם "מרכז שמשון", בית שמואל, ירושלים.

נ' חתן דנן קידש את נ' הכלה דנן בפניי ובפני שני עדים שפרטיהם מופיעים מטה בטבעת שוות פרוטה ואמר לה "הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל". בטקס הקידושין נאמרו שתי הברכות (גפן ואירוסין) על היין, והעדים ראו את נתינת הטבעת מידו לידה.

כנהוג במצבים של פיצול הקידושין והחופה, ניתנה בחופה שוב טבעת עם אמירת "הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדמו"י" בלי הברכות, נאמרו ברכות החתנים כנהוג והחתן נתן לכלה את הכתובה (ההעתק מצ"ב) שנחתמה בפניי ובפני העדים כדין וכמקובל בישראל.