דז'נשוילי נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.גב' ננולי דז'נשוילי (להלן – התובעת) הגישה תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי (להלן – הנתבע), להכיר באירוע מיום 5.12.10 כתאונת עבודה (להלן - האירוע).

2.משדחה הנתבע את תביעת התובעת בנימוק – "מעיון בפרטי תביעתך, ומבירורים שנערכו, לא הוכח, לדעתי, שנגרם אירוע תאונתי תוך כדי ועקב עבודתך. בנוסף, לא נמצאו תימוכין לכך בחומר רפואי", הגישה היא תביעה לבית הדין.

3. בתיק זה העידו, מטעם התביעה – התובעת בעצמה והגב' רותי מיכאלי ומטעם הנתבע – הגב' סבטה ריזוב.

4.למען שלמות התמונה יצויין, כי התובעת הגישה תצהירים נוספים מטעמה אולם, לבקשתה, הוצאו התצהירים מן התיק לאחר שהמצהירים לא התייצבו לדיון ההוכחות.

5.כן יצויין, כי בכתב התביעה המקורי נכתב כי התובעת טוענת לחילופין לפגיעה גם מכח תורת המיקרו טראומה, אולם במסגרת דיון מקדמי מיום 31.12.12 חזרה בה באת כוחה מטענותיה לפגיעה מכח תורת המיקרו טראומה.

6. מתצהיר התובעת עולות העובדות כלהלן –

א.התובעת ילידת 1962, גרושה + 2 ילדים ומפרנסת יחידה בבית.

ב.התובעת עבדה כמטפלת במחלקה סיעודית בבית אבות "נאות אבי" באשקלון (להלן – בית האבות) מיום 1.8.97 ועד למועד התאונה ביום 5.12.10. תפקידה של התובעת כלל עבודה פיזית קשה אשר הצריכה, בין היתר, הרמת קשישים כבדי משקל במשך שעות עבודה רבות במהלך יום העבודה.

ג.ביום 5.12.10, במהלך עבודתה, בעת שהתובעת הורידה חולה כבד מהמיטה, חשה מיד כאבים חזקים באזור הצוואר וכתף שמאל.

ד.התובעת מיד דיווחה על האירוע למעסיקתה וכן לחברותיה לעבודה אשר נכחו באותה המשמרת ושמעו אותה צועקת מכאבים.

ה.הואיל והתובעת סברה כי מדובר בכאב חולף, לא פנתה באותו יום לקבלת טיפול רפואי אלא הסתפקה בנטילת כדור אופטלגין לצורך שיכוך הכאבים. למחרת, משהתגברו הכאבים, הופנתה התובעת על ידי רופאת המשפחה לרופא מומחה אורטופד וראומטולוג.

ו.ביום 13.12.10 הופנתה התובעת לביצוע בדיקת אולטרסאונד עמוד שדרה צווארי אשר הראתה כי התובעת סובלת מקרע בגיד/שרוול המסובב. ביום 14.12.10 ולאור תוצאות ה-U.S. הופנתה התובעת, על ידי רופא המשפחה, לאורטופד אשר אבחן כי התובעת סובלת, בין היתר, מתסמונת של השרוול המסובב.

ז.ביום 26.12.10 הופנתה התובעת על ידי האורטופד לפיזיותרפיה, לרופא מומחה לניתוחי כתף ולרופא תעסוקתי, וכן קיבלה מהאורטופד המלצה להימנע ממאמץ ומהרמת משאות כבדים.

ח.לאחר בדיקות נוספות אובחנה התובעת כמי שסובלת משינויים ניווניים קורטיקלים ב-GT ומקרע מלא של גיד SS עם נסיגה וכן מתסמונת התעלה הקרפלית CTS.

ט.למרות מצבה הרפואי נאלצה התובעת, עקב מצבה הכלכלי הקשה, לחזור לעבודה ועל אף שהפסיקה לבצע תפקידים אשר דרשו ממנה הפעלת כח פיזי, היא המשיכה להרגיש כאבים חזקים באזור הצוואר והכתפיים והופנתה לרופא תעסוקתי. לאחר שרופא תעסוקתי קבע כי התובעת איננה כשירה לעבוד כמטפלת במחלקה הסיעודית, פוטרה התובעת, ביום 6.3.11, מעבודתה.

י.עובר לתאונה היתה התובעת בריאה ולא סבלה מבעיות בריאות כלשהן. הקרע בגיד כתף שמאל נבע מהרמת משקל כבד דוגמת זה שהרימה ביום התאונה ולא מתחלואה טבעית כטענת הנתבע.

7.התובעת ביקרה, לראשונה, אצל רופא המשפחה ביום 13.12.10 אשר הפנה אותה לאורטופד ובסיכום הביקור (נ/6) נכתב – "ביומיים האחרונים סובלת מכאבים בכתף שמאלית." לא צוין כי הכאבים הינם תוצאה של אירוע תאונתי בעבודה. בביקור אצל האורטופד מיום 26.12.10 (נ/6) אוזכר, לראשונה, כי מדובר בכאבים לאחר עבודה בכלל אך גם כאן לא מצויין שאירעה תאונה בעבודה – "בת 48 מתלוננת על כאבים בכתף שמאל...החולה סובלת מכאבים בכתפיים יותר מכתף שמאל. מציינת כאבים לאחר עבודה, הרמת משאות כבדים, עובדת פיזית מטפלת". התובעת הופנתה למרפאת כתף בבית חולים ברזילי ובסיכום ביקורה שם מיום 12.1.11 (נ/3) נכתב – "כאבים בצוואר וכתפיים 5 שנים שוללת חבלה, עובדת פיזית, לאחרונה יש גם כאבי כתפיים יותר משמאל". גם בביקור זה לא אוזכרה התאונה הנטענת.

התובעת נשאלה, בחקירתה הנגדית, מדוע לא דיווחה לרופא שבדק אותה בבית החולים ברזילי על התאונה ותשובתה – "יש לי בעיות עם החוליות ובעמוד השדרה והסברתי לרופא והוספתי גם שהיתה לי תאונת עבודה ואני לא יודעת מה הוא כתב".

עיון בתיקה הרפואי של התובעת מלמד כי התובעת סבלה בעבר מכאבים בעמ"ש צווארי לרבות מכאבים בכתפיים (ביקורים מימים 23.6.99, 7.7.99, 10.10.07).