פסק דין
התובעים הועסקו כדוורים אצל הנתבע, מר שמואל ולדמן (להלן: "הנתבע" או "מר ולדמן"), אשר בזמנים הרלוונטיים לכתב התביעה, היה בעל עסק למתן שירותי דיוור לגופים מסחריים שונים. תביעתם הנה לתשלום זכויות שונות בגין תקופת עבודתם אצלו.
רקע עובדתי
כאמור לעיל, התובעים הועסקו אצל מר ולדמן כדוורים. התובעת 5 הועסקה בנוסף גם כמחלקת עיתונים ואילו התובעת 6 הועסקה בנוסף גם כמנהלת סניף הדואר, עד להעברת הבעלות בעסק לידי בנו של הנתבע, מר אורי ולדמן (להלן: "הבן" או "מר אורי ולדמן"), ביום 1.11.09.
משכורתם של התובעים חושבה בהתאם לכמות המעטפות או החוברות שחילקו בפועל, על פי תעריף שנקבע מראש לכל מעטפה. כמו כן, שכר זה כלל הוצאות נסיעה ודמי הבראה, ופוצל בתלושי השכר של התובעים לשכר יסוד, הוצאות נסיעות והבראה.
עד חודש 1/2009 התנהלה מערכת ההתקשרות בין התובעים לנתבע באמצעות בנו של הנתבע, מר אורי ולדמן, לרבות קבלתם לעבודה, קביעת שכרם ותנאי עבודתם, נהלי עבודה וכיו"ב.
ביום 1.1.2009 נחתם בין התובעים לנתבע הסכם עבודה. סעיפי ההסכם כללו, בין היתר, פירוט בדבר מדרג כמות המעטפות לחלוקה והשכר בגינן, ובנוסף נקבע, בכתב ידו של הנתבע, כי תוקף ההסכם הינו רטרואקטיבי, החל מיום תחילת עבודתו של כל תובע.
כן נקבע בסעיף 7 להסכם, כי: "השכר כולל הבראה, ונסיעות, שיפורטו בתלוש המשכורת".
ביום 1.11.09 הועבר העסק , כאמור לעיל, לבעלותו של הבן, מר אורי ולדמן ובסמוך לאחר מכן, ביום 13.12.09, פנה בא כוח התובעים לנתבע בדרישה לתשלום זכויותיהם בגין הפסקת יחסי עובד- מעביד. פניה נוספת נעשתה ביום 27.1.10.
תשובתו של הנתבע ניתנה ביום 10.2.10, ובה השיב, כי זכויותיהם של התובעים שולמו על פי חוק וכפי המוסכם בין הצדדים.
תמצית טענות התובעים
התובעים טענו, כי עם תחילת עבודתם ועד ליום 1.1.09, לא נחתם הסכם עבודה בינם לבין הנתבע, וכי מר אורי ולדמן, אשר קיבלם לעבודה, סיכם עימם כי משכורתם תחושב בהתאם לכמות המעטפות שיחלקו בפועל, על פי תעריף שנקבע מראש לכל מעטפה, וכי בנוסף ישולמו להם כל הזכויות הסוציאליות המגיעות להן, ובכלל זה הוצאות נסיעה והבראה.
לטענתם, בניגוד לסיכום הנ"ל, נהג מר ולדמן לנכות משכרם הוצאות נסיעה, הבראה וחופשה, תוך פיצול שכרם לרכיבים פיקטיביים שונים.
עוד טענו התובעים, כי הסכמי העבודה מינואר 2009, נכפו עליהם, מבלי שניתנה להם שהות לעיין בהם, ותוך הרעה משמעותית בתנאי עבודתם, והעמדתם בפני ברירה אחת ויחידה- לחתום או להיות מפוטרים מעבודתם אצל הנתבע. מכאן, כי לא נכרת הסכם בר תוקף ועל כן, הסכמי העבודה בטלים. עוד טענו בהקשר זה, כי הסעיף בהסכם העבודה, בכתב ידו של הנתבע, אשר החיל לכאורה הסכם זה באופן רטרואקטיבי על כל תקופת עבודתם, הוסף לאחר החתימה על ההסכם, מבלי שהדבר הובא לידיעתם, וממילא ללא הסכמתם.
כמו כן, טענו התובעים, כי הם זכאים לתשלום זכויות שונות כגון: דמי חגים, ימי חופשה, הפרשות לפנסיה (ביחס לתובעות 3 ,4 ו-5) וכן, תשלום בגין שעות נוספות (ביחס לתובעת 6).
תמצית טענות הנתבע
הנתבע הקדים וטען, כי נחתמו בינו לבין התובעים הסכמי עבודה, אשר הועלמו במתכוון על ידי בנו, אורי, וזאת כחלק מסכסוך משפחתי הנטוש ביניהם.
באשר לתביעתם לתשלום רכיבי שכר שונים, טען, כי אלה שולמו לתובעים, כפי שהדבר מצא ביטויו מידי חודש בתלושי השכר.
עוד טען, כי נאלץ לערוך שינויים בהסכם העבודה של התובעים, בשל אילוץ שמקורו בלקוח לו נתן שירותי דיוור. ביחס לחוזי ההעסקה, טען מר ולדמן, כי במעמד החתימה התובעים ביקשו לערוך שינויים, וכי בכל מקרה כל אחד מהם קרא את ההסכם עד תומו, אישר אותו בחתימת ידו וקיבל עותק הימנו במצורף לתלוש השכר של חודש פברואר 2009.
ולבסוף, ביחס לתובעת 6, הכחיש הנתבע את זכאותה לקבלת שעות נוספות.