דור נ' א.א. אביטל השכרת רכב בע"מ

פסק דין

התובע שכר רכב מהנתבעת ומסר אותו לידי הנהג מטעמו מר ויינברגר.

אין מחלוקת בין הצדדים כי במהלך השימוש על ידי מר ויינברברג ניזוק הרכב על ידי צבע ירוק.

אין מחלוקת שהנתבעת נתנה לתובע אפשרות לתקן את נזקי הצבע, אולם לטענתה התיקון לא עלה יפה.

יש מחלוקת האם בזמן השימוש על ידי התובע אירעו נזקים נוספים ברכב, האחד בדופן ימין והאחד בדופן שמאל. אמנם בטופס ההחזרה של הרכב עליו חתם ויינברברג מצויינים אותם מוקדים נוספים, אולם התובע מכחיש כי נעשו בתקופתו.

הנתבעת טענה שהתובע אחראי לנזקים שנגרמו בשלושת המוקדים ואלה מסתכמים בסך של כ 14,000 ₪ לפני מע"מ.

עוד טענה הנתבעת שיש לחייב את התובע בגין דמי שכירות מיום 14/7/09 ולכן טענה שסך כל החוב של התובע לנתבעת עומד על 16,870 ₪. סכום זה נגבה במלואו מהתובע באמצעות כרטיס אשראי שהושאר כביטחון.

התובע הלין כנגד החיוב. לטענתו, מוגבל הסכום לסך של 1,500 דולר בגין השתתפות עצמית בנזקים בתופסת מע"מ. התובע אינו חולק על כך כי עליו לשאת בסך של 433 ₪ עבור יום השכירות הנוסף. התובע מלין על כך שהנתבעת עשתה דין לעצמה והחליטה לחייב את כרטיס האשראי מבלי שהודיעה לו מהם הנזקים והיקפם ולא אפשרה לו להשלים את התיקון בו הוא החל בהסכמת הנתבעת.

לאחר ששמעתי את הצדדים, קובעת אני כי הנזק של הצבע והנזק בדופן שמאל אכן התרחשו בעת השימוש של התובע ברכב. זאת עולה מהתמונות של לפני ואחרי המסירה. לגבי דופן ימין, מהתמונות עולה שגם לפני המסירה היו ברכב חבטות ואיני יכולה לקבוע כי המקור לנזק שנראה לאחר ההחזרה הוא במעשה התובע, וזאת כשהוא מכחיש את הפגיעה.

נוכחתי לדעת שאכן ניתנה לתובעת אפשרות לתקן את הרכב, אולם לטענת הנתבעת, התיקון לא היה הולם. אכן, על פניו, קשה לתאר שחצי יום עבודה מספיק לצורך צביעת רכב שלם אשר ניזוק מצבע ירוק, ועל כך אין הכחשה. הנתבעת נתנה הזדמנות לתובע לתקן את הנזק והיא אינה חייבת לאפשר לו להמשיך ולתקן עד בלי די. עם זאת, סבורני שבטרם חייבה את כרטיס האשראי, ודווקא מכיוון שתחילה אפשרה לתובע לפעול באופן עצמאי לתיקון הנזק, היה על הנתבעת לפנות לתובע, להציג בפניו חוות דעת שמאיות, להציג בפניו את העלויות לתיקון, להבהיר לו שאין בכוונתה לאפשר לו לסיים את התיקון אלא כי בכוונתה לבצע זאת באופן עצמאי ולהודיע לו כי כרטיס האשראי שלו יחוייב בהתאם בסכומים.

לא שוכנעתי שכל הניירת הנ"ל וההודעות נמסרו לתובע ועדותו, לפיה הטלפונים מטעמו לא נענו הותירה בי רושם אמין.

לאחר ששקלתי את כל הפרמטרים הללו, כולל את גובה ההשתתפות העצמית הנקוב בחוזה העומד על 1,500 דולר בתוספת מע"מ, ולקחתי בחשבון שאכן בחברות ביטוח נהוג לחייב עבור כל מוקד נזק, לאחר שהוצגה בפני חשבונית התיקון בפועל, על סך 10,660 ₪, לאחר שלקחתי בחשבון שהתובע השקיע מכספו סך של 1,500 ₪ בניסיונות התיקון, קובעת אני כי על התובע לשאת בעלות התיקון בפועל בסך 10,660 ₪. בנוסף, ואם טרם שילם התובע את הסכום של 433 ₪ עבור השכירות, עליו לשאת גם בסכום זה, בתוספת מע"מ כחוק.

מעבר לסכומים הללו, איני פוסקת דבר, וזאת בין השאר לנוכח המחדלים שציינתי לעיל מטעמה של הנתבעת.

הצדדים יבצעו את ההתחשבנות והנתבעת תשיב את היתרה לתובע.

לאור התוצאה אליה הגעתי, איני עושה צו להוצאות.

ניתנה והודעה היום י"א אב תש"ע, 22/07/2010 במעמד הנוכחים.

חנה פלינר, שופטת

הוקלד על ידי: לילי שוורץ