פסק דין
לפניי התנגדות לביצוע שטר חוב שנועד להבטחת חובותיה של חברת וופא טורס בע"מ לחברת דור אלון אנרגיה בישראל (1988) בע"מ, בגין מכירת דלקים, כמו גם בקשה להארכת מועד להגשת הבקשה.
באשר להארכת המועד, טוען המבקש כי נודע לו לראשונה על קיומו של תיק ההוצאה לפועל כאשר התקבלה הודעה מן הבנק שבו מתנהל חשבון העו"ש שלו, כשבועיים לפני הגשת ההתנגדות – קרי בחודש דצמבר 2013 (וראו סעיף 2 לתצהיר התמיכה בבקשה להארכת מועד). לטענת המבקש, מעולם לא קיבל לידיו את האזהרה או את כתבי הטענות בהליך, וכן הכחיש כי סירב לחתום על האזהרה.
לגופו של עניין טען המבקש, כי לא חתם על שטר החוב כערב, וכי חתימתו זויפה (סעיף 3 לתצהיר התמיכה בהתנגדות). המבקש טען, כי כתב היד בשמו ובשמו של ערב אחר, מר מוחמד ג'בארה, הוא שונה, וכי לא התבקש לחתום על השטר ומעולם לא ידע על קיומו.
לאחר שעיינתי בהתנגדות, ולאחר ששמעתי את חקירות העדים במסגרת הדיון בהתנגדות, נחה דעתי כי אין מקום להאריך את המועד, ויש לדחות את ההתנגדות – בין מחמת האיחור הניכר בהגשתה ובין לגופה, מן הטעמים שאביא בקצרה להלן.
אשר להארכת המועד – בדיון לפניי הוצגו שני אישורי מסירה: האחד בוצע על ידי השליח מר קובי חלפון, אשר בו ציין כי מסר את האזהרה לגב' וואפא ג'בארה, אמו של המבקש, ביום 12.11.2012 (האישור סומן מש/3, תצהיר המוסר סומן מש/2). כמו כן הוגש תצהיר נוסף, של שליח אחר, מר עאלם איהאב (מש/4, להלן: "איהאב"), אשר אישר כי המסירה בוצעה ביום 22.6.2013.
לטענת המבקש, הוא עתר בסעיף 5 לבקשה להארכת מועד ובסעיף 5 לתצהיר התומך בבקשה, לזמן את השליח לחקירה. אולם לא הוגשה בקשה נפרדת כזו, כנדרש, והמבקש לא עשה מאומה על מנת לוודא כי השליח יהיה באולם בית המשפט וניתן יהיה לחקור אותו.
עם זאת, ב"כ המשיבה זימן את איהאב לחקירה, והלה אישר, כי בירר את מקום ביתו של המבקש, פגש בו באופן אישי ומסר לידיו את האזהרה – אלא שהמבקש סירב ליטול לידיו את האזהרה ואף סירב לחתום על קבלתה, ועל כן הותיר איהאב את האזהרה בחצר הבית, סמוך למבקש.
איהאב נחקר ארוכות על תצהירו, ומסר עדות קוהרנטית וברורה, תוך שהוא מתאר את הדרך שעשה מהכניסה לטייבה ועד לביתו של המבקש. לא הובאה כל ראיה שתסתור את "סיפור הדרך" האמור, ואף שב"כ המבקש טען כי לא מדובר בביתו של המבקש, וכי "סיפור הדרך" שגוי, הוא לא הציג ולו ראשית ראיה התומכת בכך.
מכאן שאני קובע, כי האזהרה הומצאה למבקש כדין לא יאוחר מיום 22.6.2013.
המבקש לא הציג כל טעם, לא כל שכן טעם מיוחד כנדרש, לכך שלא הגיש את ההתנגדות במועד, ובהעדר טעם כאמור – דין הבקשה לארכה להידחות.
אולם אני סבור כי גם אם ניתן היה להאריך את המועד, בכפוף לפסיקת הוצאות, דין ההתנגדות להידחות אף לגופה, ואבאר.
בפי המבקש טענת זיוף: לטענתו, לא הוא שחתם על הערבות לשטר, וחתימתו זויפה על ידי מאן דהוא. אלא שטענה זו נטענה באופן סתמי, בלתי מפורט ובלתי מבוסס. טענת זיוף, אף שהיא טענת הגנה חזקה ורבת עוצמה בדיני שטרות, שהרי ללא חתימה אין חבות שטרית, אינה "טענת קסם" שדי בהעלאתה על דרך הסתם כדי להקים הגנה.
הדברים נכונים פי כמה, מקום שבו חתימתו של המבקש על גבי שטר החוב נושאת חתימת אימות על-ידי עורך דין, ובענייננו – עו"ד נאשד עראקי. אף שהמבקש צירף תצהיר של גב' לינדה ג'בארה – שבמהלך הדיון התברר כי היא דודתו של המבקש – המנסה לסתור את מהימנות חתימת האימות, גב' ג'בארה נמנעה מלהתייצב להיחקר על תצהירה זה, וממילא – תצהיר זה אינו מעיד כי המבקש לא חתם על המסמך, אלא לכל היותר, שגב' ג'בארה לא ראתה אותו חותם עליו. לא הובא, למשל, תצהירו של עו"ד עראקי, שיצהיר כי חרף חתימת האימות המתנוססת על השטר, לא המבקש הוא שחתם על השטר.
בנסיבות אלה, מצופה היה כי המבקש לסתור את חתימתו על השטר, חתימה מאומתת בידי עורך דין, יציג לבית המשפט ולו ראשית ראיה – כדוגמת חוות דעת ראשונית של מומחה להשוואת כתבי יד או ראיה אחרת, שיהיה בה כדי להטות את הכף לטובת הרשות להגן. הדברים מקבלים משנה תוקף, שכן במסגרת התצהיר התומך בהתנגדות התייחס המבקש להבדלים בין כתבי היד השונים על גבי השטר, ומכאן שהיה מודע לצורך להראות הבדלים כאמור, ועל כן משלא הציג ולו חוות דעת ראשונית המטילה ספק במהימנות המסמך – יש לזקוף זאת לחובתו.
זאת ועוד. מהמסמך מש/5 שהוצג לפניי עולה, כי טענה לזיוף חתימות על גבי שטרי חוב היא טענה שמועלית על ידי המבקש לא בפעם הראשונה – ואף שקיימת אפשרות שהמבקש נפל קורבן ל"מכת זיופים", אין לכחד כי כוחה של טענת הזיוף בפעם השנייה יפה פחות מזה שבפעם הראשונה.
בנסיבות אלה, אני סבור כי טענת הזיוף נותרה טענה סתמית, אשר אין לה ביסוס לא בחומר הראיות, ואין בה כדי להצדיק מתן רשות להגן, גם בהתעלם מהאיחור הניכר בהגשת ההתנגדות, ועל אחת כמה וכמה מקום שבו ההתנגדות הוגשה באיחור המצדיק "טעם מיוחד" להארכת המועד.
העולה מן המקובץ הוא, כי ההתנגדות נדחית. אני מורה על שפעול ההליכים בתיק ההוצאה לפועל שמספרו 01-72131-11-9.
המבקש יישא בהוצאות המשיבה בהליך שלפניי בסך 1,200 ₪ וכן בשכ"ט עו"ד בסך 5,900 ₪. סכומים אלה יצורפו לקרן החוב בתיק ההוצאה לפועל, ויישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.
ניתן היום, י"ז ניסן תשע"ד, 17 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.