דורנט (1991) ישראל בע"מ נ' א.נ. איבגי בניין בע"מ ואח'

פסק דין

א.בקשת הביצוע וההתנגדות

1.התובעת חברה העוסקת בהשכרת מימונית ותפעולית של כלי רכב, הגישה בקשה לביצוע 4 שטרי חוב אשר הסכום הכולל הנקוב בהם הינו סך 568,190 ₪ נגד הנתבעת כעושה השטר (להלן: "הנתבעת") ומנהלה אלון איבגי (להלן: "הנתבע") כמי שחתם כערב לתשלומם.

הבקשה הוגשה לגבי סכום בסך 402,993 ₪ המהווה כאמור בבקשה את יתרת החוב של הנתבעים במועד הגשת בקשת הביצוע.

2.בתצהיר שהוגש בתמיכה לבקשת ההתנגדות טען הנתבע כי הנתבעת התקשרה עם התובעת בהסכמי שכירות (ליסינג) לגבי 4 מכוניות מדגמים שונים (להלן: "כלי הרכב"), וכי השטרות נמסרו לתובעת להבטחת תשלומי השכירות של כלי הרכב במהלך תקופת השכירות וזאת בלבד.

3.הנתבע הוסיף וטען כי בדיקת הנתבעת העלתה כי התובעת חייבה אותה "בסכומים אדירים" בגין חוב שאינו קיים וכי הנתבעת אינה חייבת לתובעת סכום כלשהוא ומשכך, השימוש בשטרות נעשה שלא כדין.

4.הנתבעים טוענים כי בהסכם השכירות מיום 15.6.08 שנחתם בין התובעת לנתבעת (להלן: "הסכם השכירות") נקבעה תקופת השכירות של כלי הרכב למשך 36 חודשים והנתבעת החלה בתשלומי השכירות החל מיום 20.7.08.

5.להלן נטען כי התובעת הפרה את הסכם השכירות שכן, הסתבר כי כלי הרכב נמסרו לנתבעת כשהם אינם תקינים וכי התובעת אשר נקלעה לקשיים כלכליים לא יכלה לתקנם או להחליפם בניגוד להסכם משכך, התרתה הנתבעת בתובעת במכתבה מיום 16.11.08 (להלן: "מכתב ההתראה") כי במידה והתובעת לא תתקן את הפרתה, יבוטל הסכם השכירות.

הנתבעת מוסיפה וטוענת כי התובעת התעלמה ממכתב ההתראה ומשכך, החליטה הנתבעת לבטל את הסכם השכירות והשיבה לתובעת את כלי הרכב.

6.להלן נטען על ידי הנתבעת כי שילמה לתובעת את דמי השכירות עד ליום השבת כלי הרכב וזאת למרות שאלו לא היו תקינים.

7.הנתבעת מוסיפה וטוענת כי הופתעה להיווכח כי התובעת המשיכה לחייב את חשבון הבנק של הנתבעת מכוח הוראת קבע שנחתמה על ידי הנתבעת (להלן: "הוראת הקבע") הגם שכלי הרכב הוחזרו לתובעת זה מכבר ונמצאים בחזקתה.

8.משהתבררו העובדות לנתבעת היא פנתה לתובעת ודרשה השבת סכום הפיקדון בסך 52,895 ₪ שהפקידה בידי התובעת (להלן: "הפיקדון") וכן את דמי השכירות אשר נגבו על ידה שלא כדין.

9.הנתבעת הוסיפה וטענה כי בשטרות לא נקבעו מועדי פירעון ואף לא נקבע שיש לפרעם עם דרישה.

10.לגרסת הנתבעת, על פי כתבם ולשונם של השטרות, ניתן לפרעם רק כנגד תשלומים שלא נפרעו ו/או שטרם הגיע מועד פירעונם וכי בהינתן כי הנתבעת שילמה את מלוא דמי השכירות עד למועד השבת כלי הרכב לתובעת ולא הפחיתה את הכספים ששולמו לה מראש - דינם של השטרות להתבטל.

הנתבע טען כי מאחר והתובעת לא מיצתה את ההליכים כנגד הנתבעת, אלא פעלה תחילה נגדו, כערב, דינו של תיק ההוצאה לפועל להיסגר.

ב.רשות להתגונן ונטל הראיה

בהסכמת התובעת, ניתנה לנתבעת רשות להתגונן ותצהיר הנתבע הפך להיות כתב הגנה.

בהחלטתי מיום 23.2.11 הוריתי לבעלי הדין להגיש תצהירי עדות ראשית תוך קביעת מועדים להגשתם וקבעתי כי הנתבעים נושאים בנטל הראיה.

ג.גרסת התובעת

1.בתצהיר העדות הראשית מטעם התובעת, התייחסה המצהירה גב' גלית אביגדורי (להלן: "גלית") לפרטי שלושת ההסכמים הפרטניים שנחתמו בין התובעת לנתבעת לגבי רכישת כלי הרכב ופירטה את ההתחשבנות שבין הצדדים בעקבות הפסקת התשלומים על ידי הנתבעת, ובכלל אלו דמי השכירות, הוצאות הכרוכות בתפיסת כלי הרכב, דמי חריגה ממכסת הקילומטרז' המוסכם וכו'.