החלטה
בפני בקשה לחיוב המשיבה (התובעת) בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המבקשות (הנתבעות).
הרקע לבקשה
1.במסגרת תובענה זו מתבררת תביעת המשיבה לחיוב המבקשות בתשלום סך של 30,661 ₪ בגין שימוש ברכבים שהושכרו מאת המשיבה על ידי המבקשת 1 ואשר המבקשת 2 ערבה לקיום התחייבויותיה בהתאם להסכמי השכירות.
2.בכתב הגנתן כופרות המבקשות ביתרת החוב הנתבעת, שכן לטענתן בידי המשיבה הופקדו פקדונות בסך כולל של 32,392 ₪ אשר לא הושבו להן עם סיום עסקת השכירות ואשר לאחר קיזוז המשיבה נותרה יתרת פקדון בסך של 17,840 ₪ אשר יש לצרף לה הפרשי הצמדה וריבית בסך של 6214 ₪. כמו כן, מכחישים הן את יתרת החיובים בגין ריבית ותיקונים וחובות דמי שימוש נוספים הנתבעים בגין רכבי היונדאי והשברולט.
טענות הצדדים
המבקשות טוענות כי המשיבה נקלעה להליך פירוק, וכי מפרקי החברה פועלים לחיסול נכסיה הנותרים. המבקשות סבורות כי סיכויי ההצלחה של התביעה נגדן קלושים, חששן כי עוד בטרם יסתיים הליך משפטי זה, החברה תהא מפורקת, משכך, ונוכח חובותיה העצומים לנושים המובטחים, כספי קופת הפירוק ישולמו לנושים השונים והתובעת, חסרת אמצעים, לא תעמוד בתשלומי הוצאות המשפט, במידה ויפסקו לחובתה.
בא כוח המבקשות מסכים להחליף דרישתו לתשלום ערובה בהתחייבות המפרקים לפיה לא יחלקו דיבידנד סופי בתיק עד תום בירור תביעה זו ותשלום הוצאות המשפט.
4.בתגובה, שוללת המשיבה המנוהלת בידיהם של המפרקים, באישורו ובפיקוחו של בית המשפט של פירוק, חששן של המבקשות שלא יהיה להן מהיכן להיפרע. המשיבה טוענת כי קבלת הבקשה להפקדת ערובה תטרפד את החלטת בית המשפט של פירוק בדבר נקיטת הליכים נגד לקוחותיה החייבים לה כספים רבים ואת השאת קופת הפירוק. זאת ועוד, סבורה המשיבה כי תביעתה מבוססת דיה, ונסמכת על שני חוזים שנחתמו בין הצדדים. לטענתה, הגם שחיוב חברה בערובה הוא הכלל הרי שאין לעשות שימוש גורף בתקנה, ויש לשקול כל מקרה לגופו תוך שימת לב לזכות הגישה לערכאות כזכות חוקתית.
5.בתשובה לתגובה, חוזרות המבקשות על הצעתן לחלופה בדמות התחייבות המפרקים שלא לחלק דיבידנד עד לסיום הדיון במשפט זה, חלופה שהמשיבות לא התייחסו אליה בכתב התגובה. לטענתן, המדובר בחלופה קוהרנטית, אף מן הטעם שהליך הפירוק בפיקוחו של בית המשפט, שכן המשיבות אינן צד פורמאלי בהליך הפירוק ולא מן הנמנע שלא תוכלנה להתנגד לו בבוא העת.
המסגרת הנורמטיבית
6.בהתאם לסמכותו של בית המשפט לפי סעיף 519(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: "התקנות"), נקבע כי:
"בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע".
יחד עם זאת, העיקרון הרלוונטי לחיוב חברה – תובעת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות נתבע, עוגן בסעיף 353א לחוק החברות, התשנ"ט- 1999 (להלן: "חוק החברות"), לפיו:
"הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט שלו הסמכות לדון בתביעה, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין".
דיון והכרעה
7.סוגית חיוב תאגיד בהפקדת ערובה להוצאות מוסדרת בסעיף 353(א) לחוק החברות, לפיו נתון לבית המשפט שיקול דעת נרחב בחיוב חברה-תובעת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבעים. חזקה היא בדין שיש מקום לחייב חברה-תובעת במתן ערובה להוצאות, אלא אם בנסיבות העניין קיימים טעמים לסתור או אם הוכח כי החברה תוכל לשלם הוצאות הנתבע במידה ויושתו (רע"א 544/89 אויקל תעשיות בע"מ נגד נילי מפעלי מתכת בע"מ פ"ד מ"ד(1) 147).
בהתאם לפסיקת בית המשפט נקבע, כי סעיף זה מקים חזקה לפיה יש לחייב חברה-תובעת בהפקדת ערובה, אלא אם כן מתקיימת אחת משתי חלופות:
על פי החלופה הראשונה, החזקה ניתנת לסתירה אם התובעת הוכיחה שביכולתה הכלכלית לשאת בהוצאות הנתבע, ככל שיוטלו עליה, ועל פי החלופה השניה, החזקה ניתנת לסתירה אם בית המשפט סבור שנסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב התובעת בערובה. בבחינת "נסיבות הענין" על פי הסעיף האמור, יש לבחון, בין היתר, האם התביעה הוגשה בתום לב ומהם סיכוייה והאם מצבה הכספי הרעוע של החברה-התובעת (ככל שמצבה הכספי רעוע) נגרם על ידי התנהגות הנתבע (ראה: רע"א 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' זיסר, 2008).
בהתאם לחלופה הראשונה, מקובלת עליי עמדתה של המשיבה לפיה, היותה מנוהלת בידיהם של המפרקים באישורו ובפיקוחו של בית המשפט של פירוק, מאיינת את החשש שלא יוותרו בידיה כספים לתשלום הוצאות המבקשות, במידה ותביעתה תדחה. טענה זו אף מקבלת חיזוק דווקא באמור בסעיף 6 לבקשת המבקשות, ולפיו למשיבה מחזורים כספיים גבוהים מסכום ההוצאות שעתידות להפסק בתיק זה למרות היותה מצויה בהליך פירוק.