דורי נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 על החלטת הוועדה לעררים מיום 14.8.13 (להלן: הוועדה), אשר קבעה כי המערער איבד 65% מכושרו להשתכר (להלן: ההחלטה).

2.טענות המערער:

2.1על פי כל חוות הדעת המצויות בתיקו של המערער הוא איבד 100% מכושרו להשתכר עד לתום תקופת הנכות הזמנית ביום 30.4.14 (אישור ד"ר מרמור מיום 11.10.12, אישורי ד"ר בכרך מיום 21.1.13, ומיום 5.6.13, חוו"ד ד"ר פובשדני מומחית תעסוקה חוו"ד מטעם מגדל חברה לביטוח שקבע כי המערער איבד את כושרו עבודתו לתקופה שבין 1.2.13 ועד 30.5.14, חוו"ד ד"ר זקש מומחית עיניים מיום 11.6.13 וכיוצ"ב). חוו"ד אלה של המטפלים במערער ולהם היתרון הברור על פני הוועדה אשר התרשמותה מבוססת על פגישה קצרה ובלתי ממצה עם המערער.

2.2קביעת הוועדה מתעלמת לחלוטין מהעובדה כי המערער פוטר מעבודתו כי רשיונו נשלל וכי קיים הצורך בהסבה מקצועית הליך שיקום לרבות אבחון הכשרה ומציאת עבודה, לרבות תהליך של טיפול והסתגלות למצב החדש.

2.3הוועדה בדקה אך ורק הנכות הפיזית ולא התייחסה למצבו הנפשי לעובדה כי המערער נוטל תרופות בגין מצב זה ואף לא ניתנה התייחסות לשילוב של הנכות הפיזית והנפשית.

3.טענות המשיב:

3.1לא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה היא מנומקת ומפורטת כנדרש.

3.2הוועדה התייחסה למצבו הנפשי של המערער והסתמכה על מכתב רפואי שעמד בפניה שציין כי המערער מקבל טיפול ומצבו הולך ומשתפר.

3.3הוועדה הסתמכה על מסמכים שהגיש המערער ועל חוות הדעת שהיו בתיקו של המערער לרבות חוות דעת מומחה של עיניים אשר קבע שיש לראות במערער חד ראייתי ומכאן הוועדה הגיעה למסקנה כי הוא אכן איבד מכושרו להשתכר אבל לא במלואו אלא ב- 65%.

3.4הוועדה ציינה איזה עבודות המערער כיום יכול לבצע במצבו הנוכחי, על כן יש לדחות את הערעור.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

4.במסגרת סמכותו של בית הדין לדון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן בית הדין האם טעתה הוועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, התעלמה משיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת (ראה פסק דין בל 114/98 יצחק הוד נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע לד' 213).

5.על פי עקרון זה תבחנה טענות הצדדים.

6.לאחר שעיינתי בכתב הערעור ונימוקיו, בפרוטוקול הוועדה ובטיעוני ב"כ בעלי הדין, שוכנעתי, כי יש לדחות את הערעור.

7.לא מצאתי בנימוקי הערעור כל נימוק משפטי שיצדיק התערבותו של בית הדין בקביעות הוועדה הרפואית לעררים, קביעות אשר הינן קביעות רפואיות מקצועיות שהסתמכו על חומר רפואי שהיה בפני הוועדה ולאחר שעיינה בחוות דעת המומחים מטעם המערער ולאחר שהוועדה שמעה ורשמה תלונות המערער ורשמה ממצאיה לאחר התרשמותה מדברי המערער ובחינת המסמכים שבתיק.

8.מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה כי מדובר בקביעות מנומקות על פי שיקול דעתה המקצועי של הוועדה שאין להתערב בהן.  הלכה פסוקה היא שאין בית הדין מתערב בשאלות מקצועיות ו/או רפואיות, דברים המסורים לוועדה המיומנת בכך, אלא אם כן מדובר בטעות בולטת ואין זה המקרה.

9.במסגרת ישיבתה מיום ה- 14.8.13 שמעה הוועדה את תלונות המערער ובא כוחו (סעיף ג' לפרוטוקול), אשר ציינו, כי המערער עובד הליך שיקום, כי על פי חוו"ד עו"ס יש לראות במערער כמי שאיבד מכושרו להשתכר באופן מלא. על אף שהמערער ניסה לשמר את מקום עבודתו בחפשו עבודה מתאימה אחרת לבסוף פוטר המערער מעבודתו ונשלל רשיונו כאשר הוא אינו יודע לעשות כל עבודה אחרת. סובל מבעיית ראייה קשה ואינו מסוגל לשבת מול מחשב. סובל מבעיה נפשית קשה ונדרש לו זמן הסתגלות למצבו. חושש ומפחד מעיוורון כאשר גם בעין שלא נפגעה נמצא ליקוי.

10.במסגרת דיוני הוועדה ונימוקיה (סעיף ו' לפרוטוקול), מציינת הוועדה:

"הוועדה עיינה במסמכים שבתיק וראיינה את התובע.