פסק דין משלים
1.תחילתו של ההליך בין הצדדים בתביעת שכר שהגישה הגב' דורי לינדה (להלן – העובדת) כנגד עיריית פתח תקווה, מעסיקתה (להלן – העירייה). נושא הסכסוך בין הצדדים הוא תשלום תוספת של 25 שעות נוספות גלובליות אשר שולמה לסייעות בחינוך המיוחד ולסייעות צמודות בחינוך הרגיל (להלן – התוספת).
כב' הרשמת מרגלית דנה בתביעה וקיבלה אותה (עב 9484/07). שני הצדדים הגישו ערעור על פסק דינה של הרשמת והוא נדון בפני מותב זה. ביום 3.10.11 נדחה ערעור העובדת ואילו ערעורה של העירייה התקבל. העובדת הגישה בקשת רשות לערער וזו התקבלה. בפסק הדין שבערעור (ע"ע 31529-10-11, מיום 16.2.12), בית הדין הארצי קבע כי דין רוב טענות העובדת להידחות, למעט בעניין אחד. בית הדין הארצי קבע כי עניינה של העובדת יושב לבית דין זה על מנת לבחון את תחולת הסכם 3/99 העוסק בחריגות השכר ברשויות המקומיות (להלן – הסכם 3/99) על העובדת בהתייחס לתקופה בה עבדה בתפקיד הממלא אחר הקריטריונים לתשלום התוספת, החל משנת 2007.
2.העובדות הרלוונטיות פורטו בפסק הדין מיום 3.10.11 (להלן – פסק הדין). נחזור ונזכיר את העובדות הרלוונטיות לסוגיה העומדת לפתחנו כעת: נקבע שהעובדת הועסקה כסייעת צמודה החל ממרץ 1997, היא הועברה לתפקיד של סייעת כיתתית ביום 1.9.99 והחל מיום 1.2.07 הועברה לתפקיד סייעת כיתתית בבית ספר הנמנה על החינוך המיוחד.
עוד נקבע בפסק הדין כי המקור לתשלום התוספת הוא הסכם מקומי בלתי כתוב שהונהג בעירייה. על פי הסכם זה, התוספת שולמה לסייעות צמודות או לסייעות בבתי ספר בחינוך המיוחד. התוספת לא שולמה לסייעות כיתתיות, בכיתת חינוך מיוחד שהיא בבית ספר בחינוך הרגיל (קביעה זו אושרה על ידי בית הדין הארצי).
כלומר, התוספת שולמה לעובדת כל עוד שימשה כסייעת צמודה (ממרץ 1997 ועד 31.8.99), בעוד שבתקופה בה היתה סייעת כיתתית בבית ספר רגיל (מיום 1.9.99 ועד 31.1.07) - לא היתה זכאית לתוספת והיא לא שולמה לה.
3.לאור האמור לעיל, השאלה העומדת לדיון כעת היא האם העובדת זכאית לתוספת החל מיום 1.2.07, כלומר מאז שהחלה לשמש כסייעת כיתתית בבית ספר בחינוך המיוחד. כאמור, על פי הוראות ההסכם המקומי, עבודה כסייעת בבית ספר בחינוך המיוחד מזכה בתוספת. על כן, לשיטת העובדת, היא זכאית לתשלומה, מאחר שהיא עמדה בתנאי ההסכם המקומי.
לטענת העירייה, ההסכם המקומי בוטל לאור הסכם 3/99. עוד טענה העיריה, כי משהעובדת הועברה לתפקיד שאינו מזכה בתוספת (סייעת כיתתית בבית ספר רגיל, החל מ – 9/99) וההסכם המקומי לא אושר על ידי הממונה, יש לדחות את טענותיה בנושא.
לטענת העובדת, הסכם 3/99 שימר את המצב הקיים ואת ההסכמים שחלו עובר לחתימתו. בנוסף, העירייה לא הביאה ראיה לכך שפנתה לממונה על השכר לאישור התוספת או שבקשה זו סורבה או שהתקבלה הוראת הממונה לביטולה. העובדת אף טענה שלא חל שינוי בעבודתה לאורך כל השנים, אך טענה זו נדחתה בפסק הדין והקביעה אושרה על ידי בית הדין הארצי.
4.הצדדים התייצבו לתזכורת והסכימו שהמחלוקת בנושא היא משפטית וכי כל התשתית העובדתית הונחה בפני בית הדין בהליכים הקודמים, כך שכל שנותר הוא השלמת פסק הדין בנקודה העולה מפסק דינו של בית הדין הארצי (דיון מיום 19.3.12).
5.סוגיית אישור ההסכם על ידי הממונה על השכר באוצר היא שאלה עובדתית אשר לא הוכרעה על ידי כב' הרשמת. יחד עם זאת, נוכח הסכמת הצדדים, בהתאם לסמכותנו לפי תקנה 110 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991, ועל פי העולה מהראיות שבתיק בית הדין, הגענו למסקנה שהעיריה הוכיחה את טענתה לפיה ההסכם המקומי לא אושר על ידי הממונה על השכר באוצר.
6.גב' שרה פרידמן, עדת העירייה, העידה בתצהירה שההסכם לא אושר על ידי הממונה כמתחייב מהסכם 3/99 ועל כן התשלום מכוחו הופסק (סעיף 8 לתצהיר). היא לא נשאלה על כך בחקירתה הנגדית. לפיכך ומאחר שהעובדת לא הביאה ראיה לסתור, יש לראות את הטענה בדבר הפסקת התשלום על פי ההסכם המקומי ואי קבלת אישור הממונה, כעובדה שהוכחה. עוד נציין, כי אף העובדת התייחסה לטענת העירייה בנושא, כאל טענה שהוכחה (סעיף 26 לסיכומיה בפני כב' הרשמת), אלא שלשיטת העובדת, עובדה זו העידה על הבלבול בגרסת העירייה. במאמר מוסגר נעיר כי הטענה לפיה ביטול ההסכם לא הוכח, נטענה לראשונה בערעור, אך לא נטענה בפני כב' הרשמת.
לפיכך, מהפן העובדתי, העירייה הוכיחה טענתה שההסכם המקומי בוטל ולא ניתן לו אישור הממונה על השכר באוצר.
7.ניתוח משפטי של הסיטואציה מביא אותנו למסקנה דומה. בסעיף 5 להסכם 3/99 נקבע כי החל ממועד כניסתו של ההסכם לתוקף, שכרם של עובדי הרשויות המקומיות ישולם,
"אך ורק על פי המפורט להלן:
א.הסכמים ארציים.
ב.הסכמים מקומיים שקיבלו אישור מפורש ובכתב של הממונה לפני המועד הקובע (להלן: 'אישור קודם של הממונה') וכפי שהם מיושמים ערב חתימת ההסכם.
ג.הסכמים מקומיים אשר יאושרו ע"י הממונה במפורש ובכתב לאחר המועד הקובע.
ד.לגבי עובד ותיק שאינו בעל שכר גבוה כהגדרתו בהסכם זה - חלק ההסכמים המקומיים כמשמעותו בסעיף 4.1 (שלא אושרו ע"י הממונה לפני המועד הקובע וכפי שהם מיושמים ערב חתימת ההסכם), אשר אינו גורם למשכורת של עובד כאמור להפוך שכר גבוה כהגדרתו בהסכם זה."
בסעיף 4.1 להסכם 3/99 נקבע –