דורון נ' שמה

פסק דין

1.התביעה שבפני היא תביעה כספית בגין כשלון תמורה באי בצוע הסכם מיום 10.11.07 להזמנת עבודות שיפוצים בדירתו של התובע של התובע (להלן-"העבודה"). העבודה לא הסתיימה לטענת התובע במועד שנקבע וכך גם עד למועד הגשת התביעה וכן נמצאו ליקויים קשים בדירה בגין עבודה רשלנית בביצועה.

2.מנגד טוען הנתבע כי המחיר עליו סוכם בהסכם לביצוע העבודה בסך 92,000 ₪ ללא מע"מ הוא נמוך ונמצא לא כדאי עבורו. רק מפאת היותו עולה חדש הוא לא ידע לנקוב במחיר גבוה יותר, המתאים להיקף העבודה שהוזמנה ממנו. התובע, שינה חדשות לבקרים את תוכנית העבודה ואף הוסיף על העבודה שהוזמנה. לפיכך, יש להוסיף על התמורה שסוכמה בהסכם תשלום נוסף ולקזז אותו מחיוביו, ככל שתתקבלנה טענות כלשהן של התובע. הנתבע, הכחיש קיומם ליקויים בעבודה וטען כי אילו ניתנה לו הזדמנות לתקן אותם היה עושה זאת. כמו כן, חלק מהליקויים, ככל שיוכחו, נבעו מדרישות לא סבירות של התובע ממנו.

3.הנתבע לא הגיש כתב הגנה , גם לא לאחר שניתנה לו ארכה לכך. לפיכך ניתן פסק דין בהעדר כתב הגנה ומאוחר יותר הוגשה בקשה לביטולו ונעניתי לה בהחלטתי מיום 16/09/10.

4.שמעתי את עדותם של בעלי הדין וכן עיינתי בהסכם. ההסכם, נחתם על פי הצעת מחיר שהוגשה ע"י הנתבע שכללה מפרט טכני. על גבי ההסכם נרשמו "תוספות על החוזה" שנחתמו גם הן על ידי הנתבע.

על פי ההסכם, בשלב גמר הקירות של התוספת לדירה, היה על התובע לשלם לנתבע 15,000 ₪ ובשלב עמודים ורצפה היה עליו לשלם 25,000 ₪. בגמר העבודה, היה על התובע לשלם את היתרה עד למלוא מחיר העבודה כפי שנקבע בהסכם. הוסכם על הצדדים שהנתבע יישא בסך 3,000 ₪ לתשלום חלקו בשכר המהנדס והמחצית השנייה, תשולם ע"י התובע.

5.אין לקבל את טענת הנתבע כי טעה בהתקשרות בהסכם עם התובע הואיל וטעותו לכאורה,היא בכדאיות העסקה ואינה בגדר טעות על פי הוראת סעיף 14 (ד) לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973. הנתבע, הוא בעל המקצוע והתמחור של הזמנת העבודה נעשה על ידו וגם לפיכך, לא הוכחה כל טעות מצידו בפרט כאשר התובע, אינו מצוי בתחום וידו על התחתונה בעניין התמחור, לעומת הנתבע שהגיש את ההצעה.

6. הנתבע טוען כי קבל סך של 70,000 ₪ בלבד מהתובע וכי מחיר התוספות בעבודה שהוספו על ההסכם על פי סיכום בעל פה ביניהם הוא בסך של 6,000 ₪ עבור שבירת קיר מבטון מזוין בסלון ופינוי הפסולת מעבודה זו. בנוסף, יש לחייב את התובע בגין הפסד בטון שהוזמן לריק ע"י הנתבע עקב הטעיה שהטעה אותו התובע כאילו אושרה יציקה שנימצא, שלא אושרה. גובה הוצאה של הנתבע בנידון הוא בסך 1,750 ₪ מבלי שהוצגה קבלה על ידו.

הנתבע טען כנגד עלויות גבוהות שהתובע טוען שנשא בהם לתיקון נזקים וליקויים בעבודה בעוד לטעמו, ניתן היה לבצעם במחיר נמוך מזה.

7.מנגד טען התובע כי לא זו בלבד שהעלויות אינן גבוהות, כי אם הוא ביצע בעצמו חלק מהעבודה באופן שהוזיל אותה. בנוסף נטען כי הנתבע התחמק מבירור הסכסוך ביניהם בסירובו להגיע לבורר דתי. הנתבע טוען מנגד, כי עקב קשייו המשפחתיים לא עלה בידו להגיע לדיון בפני בית דין דתי.

8. שמעתי את עדויות בעלי הדין וכן עיינתי בתמונות הדירה שהוגשו ע"י התובע ( סומנו ת/1, ת/2 ונירשם עליהם מיקום החסרים וההשלמות בכל חדר). כמו כן, עיינתי בתמונות שהוגשו ע"י הנתבע (נ/1 , נ/2) בהן, נראה הבניין מבחוץ ובו תוספת הבנייה לדירה שהוספה על ידו לדבריו.

עיון בתמונות של יחידת הורים מלמד כי לא הושלמה בנייתה ( תמונות סומנו ת/2) כפי שטען התובע בכתב התביעה. נראים סדקים בקיר אחד וכן סימני רטיבות בקירות ובתקרה (תמונות ת/1 ). בנוסף, נראים חסרים ברצוף וכן חלק מהקירות הפנימיים של התוספת לדירה, לא הושלמו. מתחת גרם המדרגות נותרו עבודות לביצוע ועבודות האינסטלציה טרם הסתיים ביצוען. כמו כן, נותרו עבודות חשמל גלויות לרבות צורך בהשלמת ארון החשמל והדלתות שהוזמנו, לא התאימו לפתחים שהוכנו עבורם. בנוסף, על פי ההסכם היה על הנתבע לסייד את הדירה ומהתמונות עולה שהדירה טעונה השלמת סיוד וכן פינוי פסולת בניין.

9. התובע העיד על מצב הדירה בגמר עבודת הבנייה ע"י הנתבע: "במצב שכיום, יורד גשם שקשה מאוד לגור בבית הזה, יש נזילות מאוד חזקות" (עמ' 7 שורות 7 ו- 20-24) והוסיף כי עד היום נותרו עבודות שטרם הושלמו על ידו. לדבריו, הוא שלם לנתבע 80,000 ₪ ולא 70,000 ₪ כנטען ע"י הנתבע.

10.הנתבע הצביע על התמונה בה נראית תוספת הבנייה (נ/1) וטען בהתאם לכך כי הוא ביצע את מלוא העבודות להוספת חדרים לדירה על פי ביניהם בהסכם. הנתבע הודה כי בניית החדרים בדירה אינה מעבר לעבודה שהוזמנה על פי ההסכם, למעט שבירה נוספת שבוצעה בדירה לבקשת התובע וכן עבודה שבוצעה בעמוד תומך שלא במסגרת ההסכם לבקשת התובע ואשתו שהתברר בדיעבד, כי הוא טעון בנייה מחדש ודרישת התובע לגביו, יצרה סיכון לדירה שהיתה כרוכה בעבודה נוספת כדי להסיר את הסיכון.

11.על פי ההסכם, היה על הנתבע לסיים את הבניה כבר ביום 10/11/07. לצורך ביצוע העבודה, פינו התובע ומשפחתו את הדירה בהיותם סבורים כי יוכלו לחזור אליה לאחר חודש ימים. בפועל התארכה הבנייה עד 28/2/08 מועד, בו נאלץ התובע לחזור עם משפחתו לדירה בעת שהוכח ולא נסתר בראייה כלשהי ע"י הנתבע, כי הבניה בדירה טרם הושלמה על פי ההסכם.

12. בנסיבות אלו, בהתחשב בארכה שניתנה בפועל לנתבע להשלים את העבודה לפחות עד חודש פברואר 2008, היה סיפק בידי הנתבע להשלים את העבודה עד אז, גם אם לא עלה בידו לסיים את העבודות עד לחודש 11/07.

13. לפיכך, השתכנעתי מעדות התובע אשר לא נסתרה בחלקיה העיקריים ע"י הנתבע כי הנתבע הפר את ההסכם באי עמידה בזמנים לגמר העבודה כמתחייב בהסכם ואין בהוספות קלות של עבודה כדברי הנתבע, כדי להביא לעיכוב במשך מס' חודשים להשלמתה. חשוב מכך, גם לאחר העיכוב , לא הסתיימה העבודה אף שהתוספת עצמה לדירה נבנתה וכן עיקר החלוקה בדירה ועבודות פנימיות בוצעו בה. יוער, כי היה בידי הנתבע לחתום על הסכם נוסף לענין תוספת עבודה ובו לקבוע את פרק הזמן להתארכות הבנייה. זאת לא עשה הנתבע וכאמור, לא הוכיח כי עסקינן בשינוי מהותי מהעבודה שהוזמנה, גם לא על פי המחיר בו הוא נקב בכתב ההגנה בגין אותן תוספות. כמו כן, הוכח כי היו ליקויים בעבודה שהיו טעונים תיקון כאשר הליקוי העיקרי, הוא הרטיבות בדירה.

14. אין לנתבע להלין כנגד השלמת העבודה ע"י בעלי מקצוע מטעם התובע וכנגד עלות השלמתה. הנתבע, לא עמד גם בנטל להוכיח כי העלות ששולמה, הייתה גבוהה מהמקובל והתעלם מכך שחלק מהעבודה בוצעה ע"י התובע אשר אינו בעל מקצוע. הרשות, עמדה לתובע לפי הוראת סעיף 4 לחוק חוזה קבלנות, תשל"ד-1974 לתקן את הפגמים לאחר חלוף זמן רב בו לא עשה כן הנתבע ולנכות נכות מהתמורה שהגיעה לו על פי ההסכם את מחיר העבודה שלא הושלמה על ידו כמתחייב על פי ההסכם. משלא השכיל הנתבע לבצע את התיקונים בדירה בעצמו ולא הוכח שהתובע, מנע ממנו לבצעם ולסיים את העבודה לאחר מס' חודשים ממועד תחילת הבנייה, על הנתבע לשלם לתובע פיצוי בגין הוצאותיו עקב מחדליו הוא. אין להפחית מחיובי הנתבע בתשלום הוצאות התובע, ככל שיוכחו כנטען ע"י הנתבע גם אם סבר הנתבע כי היה בידו לבצען בעלות נמוכה יותר. מעיון בחוזים שהוצגו ע"י התובע לראייה על התקשרויות אחרות של הנתבע לביצוע עבודות שיפוצים, לא התרשמתי כי העלויות אותן דרש התובע לביצועם, היו מוגזמות.

15. יחד עם זאת, אין לתובע להתעשר על חשבון הנתבע אשר ביצע חלק מהעבודה בבניית השלד של התוספת ובביצוע חלק הארי של העבודות הפנימיות. מנגד, חלק מהעבודות היו טעונות תיקון כמובא לעיל .

16.התובע, לא הגיש חוות דעת של מומחה על מחיר העבודה שטרם הושלמה ועל מחיר העבודות הטעונות תיקון. כך גם, על חלק מהעבודות לא הוצגו קבלות כי אם אישור בכתב יד ללא הבאת בעל המקצוע להעיד וכן לא הוצגו קבלות מפורטות לגבי חלק מהעבודות או רכישות של ציוד. התובע, לא הרים את הנטל להוכיח כי שלם לנתבע סך של 80,000 ₪ כנטען על ידו אף שהיה עליו להוסיף מע"מ לתשלום המוסכם ולדרוש קבלות מהנתבע בהתאם לכך. בהיעדר קבלות או אישור תשלום חתום ע"י הנתבע ולחילופין הצגת מסמכי בנק או כל מסמך אחר להוכחת הוצאותיו של התובע לצורך תשלום לנתבע על פי ההסכם, אני מקבלת את גרסת הנתבע כי שולם לו סך של 70,000 ₪ בלבד עבור מכלול העבודות בדירה.