דורון ואח' נ' הראל ואח'

החלטה

לפני בקשה לראות במשיבים - הנתבעים 1–2 (להלן: "המשיבים") כמורשים לקבלת כתבי בי-דין מטעם הנתבעים 3–4 (להלן: "מריקס"), על פי תקנה 482 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות").

לחילופין, מבוקש ליתן למבקשים היתר להמצאת התובענה מחוץ לתחומי המדינה, בכתובתן של כל אחת מהמשיבות הפורמאליות.

הרקע .

הבקשה הוגשה במסגרת תובענה למתן חשבונות ותביעה כספית על סך 444,000 ₪ בגין הפרת הסכם לתשלום עמלות מעסקאות שבוצעו בין המשיבים ו/או מי מהם אל מול צד ג', חברה הודית איתה קשרו קשרי עסקים באמצעות המבקשים.

לטענת המבקשים, באמצעותם נוצר קשר עסקי בין חברת מריקס לבין צד ג', לצורך רכישת מעגלים מודפסים. הקשר העסקי האמור נוצר לאחר שצד ג' פנה למבקש 1 והאחרון פנה למשיב 1, בידיעה שמשיב 1 הינו נציגה של מריקס. כחלק מהעסקה לעיל, לטענת המבקשים, התחייבה מריקס, באמצעות המשיב 1, להעביר למבקש 1 עמלות בשיעור 2% עד 3%. המבקשים טוענים כי לאחר תכתובת מיילים רבה, תוך שהם משתפים פעולה לקידום העבודה, והמבקש 1 עושה את חלקו ומקדם את הקשר העסקי שבין צד ג' לבין מריקס, החל המשיב 1 לטעון כי מהעמלות שיקבל המבקש 1 יקוזזו עלויות המכירה. יתר על כן, עד להגשת התביעה, לא הועברו למבקשים עמלות כלשהן, ומכתבי התראה שנשלחו למשיבים לא זכו לכל מענה.

א. תחולתה של תקנה 482 לתקנות.

טענות הצדדים .

לטענת המבקשים, המשיבים מהווים מורשים של מריקס לקבלת כתבי בי-דין.

המבקשים מבססים את טענתם על דואר אלקטרוני ששלח המשיב 1 למבקש 1, בהם הוא מציג עצמו יחד עם המשיבה 2, כנציג של מריקס. כן הם מסתמכים על עצם הפניה של המבקשים למשיבים לצורך יצירת קשר עסקי בין צד ג' לחברת מריקס, שלא היתה נעשית אלמלא הנחת המוצא שלהם כי המשיבים פועלים כנציגיה של מריקס. עוד הם מסתמכים על כך שהמשיבים דרשו מהמשיבים להעביר את הדואר האלקטרוני בעניין דרכם ולא ישירות למריקס.

בנוסף טוענים המבקשים כי גם אם נראה במשיבים סוכני המכירות של מריקס בלבד, ניתן לראות בהם כמורשים מטעם מריקס, וזאת בשל הסממנים של שיתוף פעולה עסקי ביניהם.

המשיבים מכחישים את היותם מנהלים או מורשים של מריקס. לטענתם משיב 1 הינו סוכן נסיעות של מריקס בלבד, לצורך מכירת מעגלים מודפסים קשיחים, ולא מעבר לכך.

דיון והכרעה

תקנה 482(א) לתקנות קובעת כדלקמן:

"היתה התובענה בענין עסק או עבודה נגד אדם שאינו גר באזור השיפוט של בית המשפט המוציא כתב בי-דין, די בהמצאת הכתב למנהל או למורשה, העוסק אותה שעה בעצמו מטעם האדם בהנהלת העסק או העבודה באותו אזור שיפוט" (ההגדשות שלי – ר.פ.א).

על-פי תקנה 482 לתקנות, כאשר יש לנתבע שהוא תושב חוץ או חברת חוץ, מורשה בישראל, ניתן יהא לבצע המצאה לידיו של המורשה ללא צורך בצו המצאה אל מחוץ לתחומי המדינה. לשם כך, יש לבדוק אם הנמען הוא "המורשה".

ראה:א. גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית) עמוד 722.

השאלה אם הנמען הינו אכן מורשה נבחנת על-פי מידת האינטנסיביות של הקשר שבין המורשה לנתבע, האם הקשר כזה עד שניתן להניח כי המורשה יביא לידיעת הנתבע את דבר הגשת התובענה כנגד הנתבע. מורשה הינו אדם אשר נמצא בקשר שוטף עם הנתבע ויש מקום להניח כי יביא לידיעתו את דבר ההליכים שהגישו נגדו.

ראה:רע"א 39/89 General Electric Corp נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מב(4) 762 (להלן: "General Electric").

על פי ההלכה הפסוקה ניתן לראות בסוכן מכירות מורשה לקבלת כתבי בי-דין אם ישנם סממנים של שיתוף פעולה עסקי בין הנתבע לבין האדם שאליו נמסרה התובענה. ב