דוקוב נ' החברה להגנת הטבע ואח'

פסק דין

בפני תביעה כספית לתשלום סך 24,000 ₪ המהווה לטענת התובע את חובם של הנתבעים כלפיו בגין עבודות ושירותים שנתן והוצאות בהן נשא עקב פרויקט שימור והעברת מבנה היסטורי שנבנה על ידי ראשוני ומייסדי קיבוץ כפר מסריק.

הנתבעים 1-3 הם החברה להגנת הטבע ושני עובדיה, מר יוסי פלדמן-הנתבע מס' 2 וגב' ורד סולומון-הנתבעת מס' 3.

הנתבעים 4-5 הם אנשים פרטיים וחברי קיבוץ כפר מסריק שקידמו את הפרויקט בעבור הקיבוץ.

מפאת קוצר היריעה תובא השתלשלות העניינים באופן תמציתי ובקליפת אגוז.

ראשיתו של קיבוץ כפר מסריק באזור קריית שמואל שבמפרץ חיפה. בתחילתו של הקיבוץ הוקם המבנה ההיסטורי ולימים, עבר הקיבוץ למקום הימצאו הנוכחי ברם המבנה נשאר במקום ולטענת התובע היה מיועד להריסה.

באזור המבנה הוקם פרויקט מגורים ע"י חברה קבלנית בשם משה"ב והמבנה הפריע לה לגשת לאתר הבניה ולמעשה מנע ממנה קבלת היתר אכלוס.

התובע טוען כי אליו פנה אדריכל בשם שפגנטל שהוא מנהל התכנון של חברת משה"ב.

התובע טוען גם שמר שפגנטל פנה אליו "בשם הקיבוץ" (סעיף 6 ג') ע"מ לבדוק אפשרות של העברת המבנה לקיבוץ כפר מסריק ע"מ למנוע את הריסתו וע"מ לשמרו.

התובע טוען שהעריך את העלות הכוללת של ביצוע העבודה בכ- 48,000 ₪ זאת ללא מע"מ וללא שירותים הנדסיים, תכנון ופיקוח שסוכמו בנפרד.

ביום 28.10.03 התקיימה ישיבה בה על פי פרטיכל שצירף התובע, נערך חישוב של המימון הקיים ונקבע כי התקציב החסר להשלמת הפרויקט עומד על 17,200 ₪, בישיבה הזו השתתפו התובע והנתבעת 3 בלבד, והפרטיכל הופץ לגורמים נוספים (אך לא למי משאר הנתבעים).

התובע טוען כי על פי הפרטיכל התחייבה הנתבעת 3 לדאוג להשלמת התקציב החסר.

דרישות שונות לתשלום היתרה לא נענו בחיוב ומכאן התביעה.

התובע טוען כי לכל הגורמים שנתבעו היה אינטרס בביצוע הפרויקט וכי הם התחייבו כלפיו, במפורש או מכללא שידאגו להסדרת יתרת התשלום.

הנתבעים 1-3 טוענים כי בכל מקרה אין מקום לחייב את הנתבעים 2-3 באופן אישי, שכן הינם עובדים ונושאי משרה בחברה להגנת הטבע – הנתבעת 1 וכי לא התקיים שום חריג המצדיק הגשת תביעה אישית כנגדם.

הנתבעים 1-3 טוענים כי אין עילה כנגדם, הם לא הזמינו מהנתבע דבר וחלקם מתמצה בכך שהיו נכונים לפעול לגיוס תרומות אך לא התחייבו לשלם מכיסם סכום כלשהוא למימון הפרויקט.

לטענתם התובע היה להוט לבצע את הפרויקט והתעקש להתחיל בכך עוד טרם הושג מלוא התקציב תוך שהוא יודע שעדיין לא הושג מימון מלא לכך ותוך שהוא זה שהתחייב לרכז את הנושא התקציבי.

הנתבעים 1-3 אינם מכחישים את קיום הישבה מיום 28.10.03 ברם טוענים כי הפרטיכל שנרשם אחרי יומיים ע"י התובע אינו משקף נכונה את שנאמר בישיבה.

נתבעים 4-5 טוענים כי אין כנגדם עילת תביעה, כי מעורבותם בפרויקט היתה במסגרת תפקידם בקיבוץ (נתבעת 4 היא מזכירת הקיבוץ) וכי הנתבע 5 היה "הרוח החולמת" סביב הפרויקט, ברם לא התחייב באופן אישי, לא הזמין דבר באופן אישי ולא היו לו ממילא המשאבים למימון הפרויקט.

הנתבעים 4-5 טענו עוד בכתב ההגנה אם בכלל רוצה התובע להיפרע בגין אינטרס הקיבוץ להעברת המבנה, הרי הקיבוץ שהוא בעל אישיות משפטית נפרדת הוא הנתבע הנכון. יוער כי הקיבוץ לא צורף כנתבע.