דוניאץ נ' בעבור

החלטה

בפניי בקשה לפטור מאגרה.

המבקש טען בבקשתו למצב כלכלי קשה והצהיר כי הכנסתו מסתכמת בסך של 3,108 ₪ בלבד, המורכבים מפנסיה וקצבאות מל"ל.

עוד טען בתצהירו כי אין בבעלותו רכוש, למעט דירת מגורים ורכב "מיצובישי לנסר" שנת ייצור 2008, אך ציין כי הרכב חיוני עבורו כיוון שהוא מתקשה מאד בהליכה.

משיב 1 השאיר את ההחלטה בבקשה לפטור מאגרה לשיקול דעת בית המשפט, אולם ביקש להסב את תשומת לב ביהמ"ש לעובדה, כי בדפי חשבון הבנק שצורפו לבקשה, מופיעות הפקדות שיקים ע"ס סכומים שונים, הנעים בין כ-627 ₪ לבין כ- 2,293 ש"ח.

דיון והכרעה

ההלכה היא כי לשם קבלת פטור מתשלום אגרה, על המבקש לעמוד בשני תנאים מצטברים:

א. להראות שאין ביכולתו לשלם את האגרה.

ב. להראות שההליך מגלה עילה.

תקנה 14 (א) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007, קובעת כדלקמן:

"בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה".

עיון בדפי חשבון הבנק שצורפו לבקשה מלמד, כי לאורך כל התקופה המפורטת בדפים, מצוי חשבונו ביתרת זכות, הנעה בין כ- 37,000 ₪ ל-41,000 ₪.

המבקש בתצהירו לא פירט לגבי מקורו של הכסף המצוי בחשבונו, או לגבי מקורות הכנסה שונים, היכולים להסביר את הפקדות השיקים עליהם הצביע המשיב. כמו כן לטעמי, תצהיר המבקש היה לקוני ולא מפורט דיו כפי הדרוש, בבקשות מעין אלו.

לאור האמור לעיל, אין ביכולתי לקבל את טענת המבקש לכך שהוא חסר יכולת כלכלית וכי אין ביכלתו לעמוד בתשלום האגרה.

בנסיבות אלה סבורני כי אין מקום להיעתר לבקשה לפטור מאגרה, וזאת אף מבלי לבדוק התנאי השני למתן הפטור ("ההליך מגלה עילה").

המבקש ישלם את האגרה עד ליום 10.4.14 וככל שלא יעשה כן, תירשם בקשת רשות הערעור למחיקה.

החלטה זו ניתנה על ידי כרשם ביהמ"ש המחוזי חיפה.

ניתנה היום, י"ח אדר ב תשע"ד, 20 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.