דומנוביץ נ' משעל

פסק דין

בפני תביעה שעניינה דרישת התובע לבטל עסקת רכישת משקפיים מן הנתבע. בתאריך, 31/1/12 הזמין התובע אצל הנתבע משקפי ראיה "מולטי פוקל".

לאחר בדיקה אצל הנתבע הוכנו לתובע משקפיים שעלותם 1,850 ש"ח, אשר אין חולק, כי המסגרת לא נמצאה מתאימה בשל כך שהיה צורך להגביה את המשקפיים. הוצע לתובע, על-ידי הנתבע לשים פדים בצידי האף על גבי המסגרת, אך הפתרון לא החזיק מעמד והתובע חזר לחנות.

לטענת התובע, ביקש לבטל את העסקה, אך הוצע לו להחליף את המסגרת. אין מחלוקת כי התובע בחר מסגרת מתוך המלאי הקיים, אשר נאלץ לשלם עליה עוד 400 ₪. התובע, לדבריו, קיבל את המשקפיים ונוכח שהם גורמים לכאבי צוואר. התובע נוכח לדעת שלא ניתן לכוון את המסגרת מפלסטיק מכיוון שהיא סגורה. הנתבע היה אותו זמן בחו"ל.

לאחר זמן, כשחזר הנתבע מחו"ל, הוצע לו לטענתו לעשות עדשות לתוך מסגרת אחרת ושיהיה עליו להוסיף 150 ₪, התובע הסכים, לדבריו לנסות, לדבריו גם הפעם לא הצליח לקרוא כי התברר לו שציפוי העדשות אינו תקין ולא ראה טוב. יצויין, כי תשלום זה לא הוכח, והלכה למעשה גם לא נתבע על ידי התובע.

המשקפיים הוחלפו שוב, למסגרת ממתכת בתוספת של 300 ₪. לדבריו, קיבל עדשות מחברה אחרת ולא את העדשות שהזמין. התובע הרכיב את המשקפיים ושוב נוכח שאינו רואה טוב. חזר וביקש לבטל את העסקה. לדבריו, בעל החנות סרב.

התובע טען, כי לאחר כמה ימים ראה סדקים בעדשות, הוא שב לחנות, החזיר את המשקפיים ושאל אם הוא יכול להשיב את המצב לקדמותו ולהכין את ההזמנה המקורית. התשובה הייתה שכן, ושיבוא לבחור מסגרת. התובע טוען, כי לא מצא כל מסגרת שתתאים לו ולפיכך ביקש ב- 27/4/12 לבטל את העסקה ולהשיב לו את כספו. לדבריו נתקל בסירוב מוחלט ומכאן פנייתו לבית המשפט. התובע בנתיים רכש משקפיים מחנות אחרת והוא מרוצה.

הנתבע לא הכחיש את הסכומים ששילם התובע, בכל פעם שהחליף את המשקפיים, וטען, כי עשו כל שאפשר ואף מעל ומעבר לרצות את התובע, כאשר בכל פעם הוחלפו לו המשקפיים והעדשות.

לדבריו, בפעם האחרונה שבא הנאשם לחנות, לקח 2 זוגות משקפיים מסטנד ששווים 1,000 ₪ וברח מהחנות, והחזיר אותם לאחר כמה ימים. הנתבע הציג בפני בית המשפט את המשקפיים האחרונים של התובע וניכר כי בעדשות יש פיצוץ ליד החיבורים בקצוות. לדבריו, השקיע בתובע 4 עדשות, ויש גבול. בחברה לא הסכימו לקבל את העדשות.

הנתבע טוען, כי הציע לתובע לקבל עדשות חדשות, אבל התובע אמר לו שהוא מודה לו ושהוא יכול להשיג עדשות ב- 200 ₪ פחות ואמר שיתראו בבית המשפט. הנתבע הציג מכתב שכתב התובע בנוגע לשביעות הרצון שלו מן העדשות. התובע לא הכחיש את המכתב, אך טען כי המשקף עצמו לא היה נוח כאשר העדשות היו נוחות ולהיפך. לדברי התובע היה לנתבע שירות יותר מדי טוב ושכנע אותו לעשות משהו שלא רצה.

לטענת התובע, הנתבע לא הכין את המשקפיים בצורה מקצועית ועל אף נכונותו ליתן לו הזדמנות לתקן את המצב פעם אחר פעם הדבר לא צלח, ולפיכך הוא זכאי לביטול העסקה וקבלת כספו בחזרה.

מהתרשמותי מהתובע, וממהלך הארועים בין הצדדים, לא ניתן להתרשם כי המדובר במי שהתחרט וביקש להתחמק מהמשקפיים שרכש. התובע שב אל הנתבע, בטענות שונות, ונתן לו מספר הזדמנויות לתקן את המצב תוך שהוא מוכן להוסיף סכומי כסף, עד שסכום המשקפיים המקורי התייקר עד מאוד, אך הדבר לא צלח, ועל כן על זכאי הוא לבקש את ביטול העסקה.

בנסיבות העניין, משהמשקפיים נותרו בידי הנתבע ואין חולק כי התובע לא עושה בהן שימוש, וכפי שהתרשמתי, אכן העדשות סדוקות, ונראה כי מדובר במשקף שלא ניתן לעשות בו שימוש, הרי שמדובר בכשלון תמורה מוחלט.

אין חולק, כי המשקפיים האחרונים היו אצל התובע זמן קצר בלבד, ולא התרשמתי כי התובע פגע בעדשות במכוון. כפי שהוכח התובע נשאב לתשלום נוסף בכל פעם שביקש להחליף את המשקף, בתקווה שהפעם הדבר יצלח, אלא שהדבר לא צלח והתובע שילם סכום לא מבוטל ונותר ללא מוצר כלל.

על כן, אני נעתרת לתביעה לביטול החוזה בין הצדדים ומורה לנתבע להשיב לתובע את עלות העסקה שבוטלה בסך 2,550 ₪, בצירוף ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה והוצאות משפט בסך 300 ₪.

איני רואה לפסוק לתובע סכום נוסף בגין עוגמת נפש, שכן, ניכר שבעל החנות עשה מאמץ להשביע את רצונו ככל שניתן, אלא שהדבר לא צלח.

הסכומים הנ"ל ישולמו בתוך 30 ימים, שאם לא כן, ישאו ריבית והצמדה עד למועד התשלום בפועל, וניתן יהא לנקוט הליכי הוצאה לפועל לגבייתה.

לצדדים נתונה הרשות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים.

ניתן היום, ג' אב תשע"ב, 22 יולי 2012, בהעדר הצדדים.