דומיקאר בע"מ נ' גרשוביץ ואח'

פסק דין

התובעת הינה חברה העוסקת בהשכרת רכבים. רכב של התובעת נפגע במהלך נסיעה בירושלים על ידי רכב שבו נהג הנתבע . מכאן התביעה. הנתבעת 2 היא המבטחת של רכב הנתבע 1.

מטעם התובעת העידה הנהגת של רכב התובעת במועד התאונה. יאמר כבר עתה כי עדותה של עדה זו לקתה בסתירות מרובות והיה קושי להבין מה גרסתה לאופן קרות התאונה. בפרוט' עמ' 1 ש' 17 – 25 היא אמרה את הדברים הבאים :

"התאונה ארעה בירושלים, אני יצאתי מרחוב רוממה, כאן זה התחנה המרכזית. אני משערת שהנוסע בא או מכאן או מכאן. אני עצרתי, זה היה צומת גדולה, אני עצרתי, הוא בא לדעתי מצד שמאל, זה צומת מרומזר היה, לא היה אדום, עצרתי באדום, בירוק נסעתי. כשאני נסעתי הוא פתאום בא במהירות ופגע בי בכנף. הוא בא מלמעלה, הוא התכוון כנראה לצאת מן העיר והיה צריך לפנות שמאלה. ואני פניתי ימינה. הוא נסע ישר. הוא ממה שהבנתי היה אמור לצאת מחוץ לעיר ואז היה צריך לקחת את הימין. אני עצרתי באדום, הייתי אמורה לפנות ימינה בירוק וזהו. בא למעלה ופגע בי בצד שמאל קדמי של הרכב שלי. אני הרגשתי פתאום את החבטה. הוא הגיע מלמעלה, אני לא יודעת איך הוא פגע בי."

ובהמשך בעמ' 2 ש' 2 – 3 העידה כי :

"להערכתי לפי מה שהוא אומר הוא בא מלמעלה. כיוון נסיעתו היה ישר, אבל חשבתי שאולי הוא בא מצד ימין."

(ההדגשות לא במקור)

מתוך הדברים הנ"ל ברור שישנה חוסר עקביות לגבי מסלול נסיעתו של הרכב הפוגע, ובאם הגיע מצד ימין או מצד שמאל של רכב התובעת. מחד גיסא, אם רכב הנתבע היה בנסיעה ישר והיה צריך לפנות שמאלה, כפי טענת נהגת רכב התובעת, לא נהיר לי מדוע התנגש דווקא ברכבה. התובעת טוענת שפנתה ימינה ובדרך זו נכנסה לנתיב נסיעתו של רכב הנתבע שנסע ישר. במילים אחרות, רכב הנתבע נסע בנתיב הימני ביותר בכיוון נסיעתו. הכיצד, אם כך, הוא רצה "לפנות שמאלה" ? מאידך גיסא, אם רכב הנתבע פגע בצידו השמאלי של רכבה מדוע חשבה "שאולי הוא בא מצד ימין" ?

מטעם הנתבעים העידו הנתבע ואשתו ששהתה עימו ברכב ואשר לטענתם נסעו ישר באור ירוק בנתיב הימני ביותר ורכבה של הנתבעת הופיע בהמשך נסיעתם באופן פתאומי. רכבם נפגע מצד ימין.

בא כח התובעים ביקש לקבל את גרסתה של נהגת רכב התובעת שהיא אכן נסעה באור ירוק בעת שפנתה ימינה, ולחילופין אם לא תתקבל גרסתה וייקבע שהיא פנתה ימינה בעת שהרמזור היה אדום לחלק את האחריות כך שיקבע שחלק מהאשם רובץ לפתחו של הנתבע 1, מאחר ולא וידא שדרכו פנויה בטרם נסע ישר, חרף קיומו של רמזור ירוק בכיוון נסיעתו, כמתחייב מתקנה 65 לתקנות התעבורה התשכ"א – 1965.

יובהר כי הנטל להוכחת אופן קרות התאונה מוטל על כתפי התובעת. לאור הסתירות הבולטות בעדותה של העדה מטעם התובעת לגבי אופן קרות התאונה, הרי שלא ניתן לדלות מדבריה גרסה סדורה וברורה לגבי השתלשלות העניינים באותו היום. משכך, הרי שהתובעת לא עמדה בנטל ההוכחה הדרוש. לא ניתן להשלים את גרסת התובעת בדרך של בחירה סלקטיבית משברי ראיות ועדויות שהובאו על ידי הנתבעים.

בנסיבות אלה, התביעה נדחית.

התובעת תשלם לנתבעת 2 הוצאות משפט בסך כולל של 1,000 ₪.

זכות ערעור תוך 45 ימים.

המזכירות תשגר העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ב תמוז תשע"א, 24 יולי 2011, בהעדר הצדדים.