דומיקאר בע"מ ואח' נ' רותם ואח'

פסק דין

1. לפניי תביעה ותביעה שכנגד שעניינן תאונת דרכים שארעה ביום 10.11.09 בכביש 4 בין רכב התובעת (להלן: "הרכב") ואופנוע הנתבע (להלן: "האופנוע").

2. גרסאות הצדדים באשר לאופן קרות התאונה הינן שונות, כאשר כל אחד מן הנהגים טוען כי הנהג האחר סטה לעבר רכבו וגרם לקרות התאונה.

לכל אחת מן התביעות צורפה חוות דעת שמאי ותמונות בדבר הנזקים אשר נגרמו לכלי הרכב. מחוות הדעת והתמונות עולה כדלקמן:

לרכב נגרם נזק בדלתות הימניות ובכנף הימנית אחורית של הרכב, נזק אשר הינו במהותו נזק שפשוף. כמו כן, נגרם נזק למראה הימנית.

לאופנוע נגרם נזק בחלקו הקדמי ולחלקים נוספים בצידו הימני של האופנוע (כתוצאה מנפילתו של האופנוע על צידו הימני).

3. נהג התובעת העיד כי, נסע בכביש 4 לכיוון דרום בנתיב השמאלי, כאשר אופנוע הנתבעים בנתיב הימני. נהג התובעת העיד, כי שני הרכבים נסעו במהירויות זהות, כאשר רכב התובעת במהירות קצת יותר גבוהה. רכב התובעת חלף את האופנוע ואז שמע נהג הרכב רעשים מאחור ובלם. בשלב זה, פגע האופנוע גם במראה הימנית של הרכב. נהג התובעת העיד, כי מהירות נסיעתו עובר לקרות התאונה הייתה כ – 70-80 קמ"ש וכי הוא הבחין באופנוע הנתבעים כאשר חלף אותו משמאלו.

גרסתו בבית המשפט הייתה זהה לאמור בהודעתו לחברת הביטוח (ת/1) וכן לעדותו במשטרה (ת/3).

4. הנתבע העיד כי, נסע באופנוע בנתיב הימני ופתאום הרגיש חבטה באופנוע, אשר גרמה לכך כי האופנוע נפל על הכביש. הנתבע העיד, כי לא ראה את רכב התובעת עד רגע קרות התאונה ואינו יודע כיצד פגע בו רכב התובעת ובאיזה חלק באופנוע הוא פגע.

הנתבע העיד עוד, כי מדובר באופנוע חשמלי, שמהירות נסיעתו אינה יכולה לעלות על 70 קמ"ש.

הנתבע הודה כי אמנם האופנוע נבדק ע"י שמאי שנתיים ו-9 חודשים לאחר האירוע, אך הסביר, כי ממועד התאונה היה האופנוע סגור במחסן ולא השתמש בו כלל וכי לא היו על האופנוע כל שריטות טרם התאונה.

5. הנתבע הגיש חוו"ד שמאי ומומחה לתאונות דרכים מטעמו – מר אבי רוזן.

המומחה בדק את האופנוע אך לא בדק את רכב התובעת, אלא הסתמך על האמור בחוו"ד השמאי מטעם התובעת והתמונות שצורפו אליה. כמו כן, ביקר המומחה במקום בו ארעה התאונה.

מסקנתו של מר רוזן הייתה, כי נהג הרכב התרשל בכך שסטה מנתיבו ולא הבחין באופנוע התובע ופגע בו. את מסקנתו הנ"ל ביסס המומחה על מספר אדנים:

א. מר רוזן בדק את הנזק לאופנוע ומצא כי האופנוע נפגע בפלסטיקה, במראה ובפנסי האיתות וקבע, כי פגיעה זו מעידה על כך כי היה בין הרכבים מגע קל בלבד והנזק מעיד על דחיפה, שגרמה לאיבוד שיווי המשקל של הקטנוע. כמו כן קבע המומחה, כי לא נצפה נזק לחזית הקטנוע, למזלג הקדמי או לכידון, דבר המצביע על כך כי רוכב הקטנוע נפגע מצד שמאל ולא סטה לרכב האחר.

ב. הבוחן עיין בדו"ח שמאי התובעת ממנו עלה, כי רכב התובעת ניזוק בדופן ימין ובמראה הימנית, כאשר הפגיעה הינה פגיעת שפשוף ושבר במראה. המומחה קבע, כי נזק זה מעיד על חיכוך עם פלסטיקה וכי אין לחיצות בגוף הרכב.

ג. עוד מצא המומחה, כי אין התאמה בין גובה הנזקים שנגרמו לרכב התובעת כפי שהוצגו בדו"ח השמאי לבין גובהו של קטנוע הנתבע ומשכך, לא ניתן לקבוע כי האופנוע סטה ופגע ברכב.

ד. כמו כן, קבע הבוחן כי רוכב הקטנוע התגלגל לימין הדרך ויש בכך כדי להצביע על כיוון הכוח הדוחף.

6. המומחה נחקר על חוות דעתו.

בחקירתו הנגדית התייחס לנזקים במסכה הקדמית של האופנוע והסביר, כי מדובר בשברים שנוצרו כתוצאה מנפילת האופנוע ולא כתוצאה מן המגע בין הרכבים.