דולב בן ארי נ' או אם סי ניהול ואחזקות בע"מ

פסק דין

1. בפני תובענה כספית לתשלום סך של 38,512 ₪ (קרן חוב) בגין שירותים שנתנה התובעת לנתבעת ולא שולמו לה.

אין מחלוקת כי בין הצדדים נכרת הסכם נוכח חתימתה של הנתבעת על הצעת התובעת למתן שירותי אימון (בלעז: "Coaching") מיום 26.4.11 לתקופה של 6 חודשים.

לטענת התובעת התחייבה הנתבעת לשלם לתובעת עלות קבועה של 13,800 ₪ בצירוף מע"מ לחודש. הנתבעת הפסיקה את ההתקשרות בין הצדדים באמצע חודש אוגוסט 2011 מבלי ששילמה לה את התמורה בגין מתן שירותי האימון בחודש יולי.

לפיכך, נותרה הנתבעת חייבת לשלם לתובעת סך 13,800 ₪ בצירוף מע"מ בגין שירותי אימון שניתנו על ידה לנתבעת בחודש יולי 2011 ולא שולמו לה, סך 13,800 ₪ בצירוף מע"מ דמי הודעה מוקדמת על הפסקת ההתקשרות בין הצדדים בהתאם לאמור בסעיף 4.3 להסכם וסך 5,600 ₪ הפרשי מחיר לשעה כתוצאה מהפסקת ההתקשרות טרם סיומה לאחר חלוף חודשיים מתחילת ההתקשרות בהתאם לאמור בסעיף 4.3 סיפא להסכם.

2. הנתבעת התגוננה בטענה כי התובעת הפרה את ההסכם שנכרת בין הצדדים לאחר שניצלה את מצבה הרעוע של הנתבעת עת מונה לה מנכ"ל חדש וחסר ניסיון, וניסחה הסכם מטעה ובלתי ברור.

לטענת הנתבעת בהתאם להוראות ההסכם בין הצדדים יש לחייב את הנתבעת בתשלום שירותי האימון שקיבלה על פי תחשיב שעתי ולא כעלות קבועה חודשית ובהתאם להוראות סעיף 5 להסכם.

לפיכך, יש לקזז מסכום החיוב את ההפרש שבין סכום העלות החודשית ששולם עד יולי 2011 עם עלות השעות שבהן ניתנו שירותי אימון בפועל לבין סכום החיוב בגין שירותי האימון בחודש יולי בסך 9,763 ₪ לפי חישוב שעתי, ובסך של 5,210 ₪ ששולמו ביתר בחודשים מאי ויוני 2011.

לפי תחשיב זה נותרה הנתבעת חייבת לתובעת רק 4,533 ₪. סכום זה יש לקזז עם הנזק שנגרם לנתבעת בעצם היעדרותה בחודש יולי מהארץ למשך 3 שבועות לרגל ירח הדבש בעקבות נישואיה.

עוד טענה הנתבעת כי התובעת נהגה בחוסר תום לב ובניגוד להוראות סעיפים 12 ו 39 לחוק החוזים בכך שלא הבהירה כי הינה מתכוונת לטוס לחו"ל ביולי לירח דבש ובכך חייבה את הנתבעת לשלם עלות חודש ימים מבלי שנתנה שירותי אימון באותו החודש.

התנהלות זו, לטענת הנתבעת, מהווה גם הפרת ההסכם מצידה של התובעת וגם התנהלות חסרת תום לב המאפשרת לנתבעת לבטל את ההסכם כפי שעשתה.

לבסוף טענה הנתבעת כי התובעת הפרה את סעיף 3 לכללי האתיקה בכך שלא עיגנה את המחויבות בהסכם עם צד שלישי שקיבל בפועל את שירותי האימון.

3. דיון והכרעה:

ראשית תידחה טענת הנתבעת לפיה הפרה התובעת את ההסכם שנכרת בין הצדדים או כי יש לראות בהסכם כהסכם בטל נוכח ניהול מו"מ בחוסר תום לב ובהטעייה ותוך ניצול מצבה הרעוע של החברה וחוסר ניסיונו של מנכ"ל הנתבעת דאז.

ב"כ הנתבעת הפנה בסיכומיו לנוסח ההסכם הכולל, לטענתו, סתירה המעידה על הסכם בלתי ברור באופן שהטעה את הנתבעת כך שלא שמה לב כי אין ביטוי לתחשיב המוסכם האמיתי, דהיינו חיוב לפי שעות ולא לפי עלות חודשית קבועה.

מבלי להכריע בשלב זה אם יש סתירה בהסכם אם לאו והאם נוסח ההסכם מטעה אם לאו, הרי שאין בכך כדי להעיד על הפרת הסכם או ניהול מו"מ בחוסר תום לב והטעייה תוך ניצול מצבה הרעוע של הנתבעת וחוסר ניסיונו של המנכ"ל.

לא רק שלא הוכח מצבה הרעוע של הנתבעת וחוסר ניסיונו של מנכ"ל הנתבעת דאז, אלא שמדובר בטענה המחייבת הנחת תשתית עובדתית מתאימה בדבר הליך מו"מ בין הצדדים טרם כריתתו. אלא שהליך המו"מ לא התנהל בין המצהיר מטעם הנתבעת (מנכ"לה הנוכחי של הנתבעת) אלא עם המנכ"ל שקדם לו וזה לא הובא כלל לעדות ולא נחשפה כלל מסכת העובדות הרלוונטית למו"מ בין הצדדים.

המצהיר החליף את מנכ"ל הנתבעת הקודם בחודש אוגוסט, כאשר התובעת שהתה בחו"ל, ומיד החל במו"מ עם התובעת לשם שינוי תנאי ההסכם, מו"מ שאשר לא צלח והביא לסיום ההתקשרות בין הצדדים בטרם עת. לפיכך, עדותו לא יכולה לשמש כל ראיה להליכי המו"מ ולביצוע ההסכם.

טענת התובעת לפיה טיוטת הצעת העבודה הועברה לידי מנכ"ל הנתבעת דאז טרם חתימתו וכי תוקן לפי הערותיו – לא נסתרה. כך שלא מצאתי כל מתום בהליך המו"מ לקראת כריתתו של ההסכם המזכה את הנתבעת בזכות לבטלו.