דוידזון נ' משרד האוצר/הלשכה לשיקום נכים

פסק דין

העוררת הגב' דוידסון אמיליה נולדה בשנת 1926 בטריפולי בלוב.

העוררת הגישה תביעה לרשות המוסמכת להכיר בה כזכאית לתגמולים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, סורבה ומכאן הערר שלפנינו.

עיינו בהצהרה שנתנה העוררת בפני הרשות בשנת 2001 ושמענו את עדותה היום וגרסתה קוהרנטית והותירה עלינו רושם אמין.

העוררת ביקשה להכיר בה כנרדפת על יסוד עילת הפחד וכן על פי סעיף 28 לחוק הפיצויים הגרמני.

אנו סבורים כי העילה לפי סעיף 28 הוכחה: אביה של העוררת בעת שהוביל עגלה עם סוס הופל מהעגלה ארצה ונדרס בגלגלי רכב של חיילים.

העוררת ציינה כי היא עצמה לא ראתה את הארוע אך הדבר סופר לה ולמשפחתה ע"י אדם שהיה עד למקרה.

האב הובהל לביה"ח כשהוא, כפי הנראה פצוע קשה ונותר נכה דהיינו לא הצליח לקום עוד על רגליו.

זמן קצר לאחר מכן הוא נפטר.

העוררת מתארת את סבלו של האב ואת העובדה שכבר למחרת פגשו אותו בביה"ח ואנו סבורים כי בכך הוכחה העילה של אלימות בבן משפחה.

ב"כ המשיבה ציין כי אין בטחון שמדובר במעשה אלימות כלפי יהודי, אך דברי העוררת על הלבוש האופייני של אביה כיהודי החי בטריפולי, שכנע אותנו שאכן מדובר באלימות על רקע היותו יהודי.

מכל מקום, קשה לנו לבקש מהעוררת ראייה טובה מזו להוכחת העובדה שמדובר באלימות על רקע היות אביה יהודי.

באשר להלכת הפחד – העוררת סיפרה כי המשפחה ברחה מחמת הפצצות ובכל פעם חזרה לטריפולי כאשר הדבר התאפשר.

אנו סבורים כי לאחר שהכרנו בעילת הנרדפות לפי סעיף 28 די לעוררת בכך ואיננו קובעים ממצאים לענין הלכת הפחד.

אנו מקבלים כאמור את הערר.

זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי תוך 30 יום בשאלה המשפטית בלבד.

ניתנה והודעה היום כ"ז אלול תש"ע, 06/09/2010 במעמד הנוכחים.

רחל גרינברג, שופטת

______________________ _______________________

פרופ' יוסף זהבי – חברעו"ד דן יערי – חבר