דוידוב נ' המוסד לביטוח לאומי סניף באר שבע

פסק דין

פסק דין זה עניינו תביעה שהגישה הגב' אסיה דוידוב (להלן:"התובעת") נגד המוסד לביטוח לאומי (להלן:"הנתבע") בעקבות החלטת פקיד תביעות מחודש אוקטובר 2010 אשר דחתה תביעתה להכיר בפגיעה בברך ימין כתאונה בעבודה במסגרת הלכת "המיקרוטראומה" – כמפורט להלן.

1.התובעת גב' אסיה דוידוב ילידת 1968, עלתה ממדינות חבר העמים לשעבר לישראל בחודש נובמבר 1991.

2.מחודש פברואר 2000 ועד לחודש אפריל 2010 עבדה התובעת כתופרת ב"מצפה העצמאות", שבמצפה רמון.

3.בחודש יוני 2010 הגישה התובעת תביעה לנתבע לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה (להלן: "התביעה לתשלום דמי פגיעה"). בתביעה לתשלום דמי פגיעה טענה התובעת לתאונה בעבודה על פי הלכת המיקרוטראומה, ובמסגרתה נפגעה בברך ימין. בהקשר זה אנו מבקשים להפנות לתיאור "התאונה" בתעודה הרפואית ראשונה לנפגע בעבודה (מסומן נ/2) אשר צורפה לתביעה לתשלום דמי פגיעה; כדלקמן:

"במשך 10 שנים עובדת כתופרת תוך כדי עבודה מפעילה מכונת תפירה במהירות משתנה הנדרשת לתהליכים. במשך שעות עבודה יושבת עם ברך ימין מכופפת ותוך כדי כיפוף ברך מבצעת בה תנועות ברצף. גיד פטלרי נמתח ברצף ובתנועות בעלות טווח קצר. במשך שנות עבודה נגרם נזק מצטבר בגיד – מיקרוטראומות".

4.כמפורט במבוא לפסק דין זה דחה פקיד תביעות נפגעי עבודה בהחלטה מחודש אוקטובר 2010 את תביעת התובעת להכיר בפגיעה בברך ימין כתאונת עבודה במסגרת הילכת המיקרוטראומה.

ביום 28.10.10 הוגשה התביעה נשוא פסק דין זה במסגרתה חזרה וביקשה התובעת להכיר בפגיעה בברך ימין כתאונה בעבודה, על פי תורת המיקרו טראומה.

5.למען הסדר הטוב נציין כי בכתב ההגנה חזר הנתבע על עמדת פקיד התביעות ולפיה דין התביעה להדחות.

6.בסוף דיון ההוכחות שהתקיים בתביעת התובעת ביולי 2011, הגיעו הצדדים להסכמה על עובדות מוסכמות ולמינוי מומחה רפואי לקביעת הקשר הסיבתי הרפואי בין תנאי העסקתה של העובדת כתופרת לפגיעה ממנה היא סובלת בברך ימין.

7.כמפורט בפרוטוקול הדיון מיום 6.7.11 העובדות המוסכמות הם כדלקמן:

א.התובעת הינה ילידת 1968, עלתה מחבר העמים ב – 11/91.

ב. משנת 2000 עובדת התובעת כתופרת במתפרה במצפה רמון.

ג.ככלל עבדה התובעת לאורך תקופת העסקתה כתופרת במשרה מלאה, ביום עבודה של 8 שעות. כן עבדה התובעת שעות נוספות לפי הצורך כפעמיים בשבוע. לאורך יום העבודה נהנתה התובעת משתי הפסקות, רבע שעה כל אחת.

ד.עד לשנת 2008 עבדה התובעת על "מכונה ישנה". המכונה הישנה חייבה את התובעת לפעולה של דריכת גף הרגל על גבי דוושה בעת התפירה בפועל. לצורך החלפת ומעבר הבד היה צריך להרים את הרגל ולשם כך להפעיל לחץ עם ברך ימין על פדל/דוושה הממוקם בצד הברך. כמפורט בצילומים המסומנים א'-1 ב'-2.

ה.במהלך יום העבודה נדרשה התובעת, לפעולות חוזרות ונשנות ברציפות לאורך כל היום העבודה של דריכה עם כף הרגל על גבי הדוושה בעת התפירה והפעלת לחץ בברך ימין על הפדל/דוושה הממוקמת בצד הברך.

ו.בשנת 2008, התחלפו המכונות, המכונה החדשה איננה מחייבת את הפעלת הלחץ עם הברך לצד.

ז.מצבה הרפואי של התובעת הוא כאמור ברישומים הרפואיים.

8.בהחלטה מחודש ספטמבר 2011; מונה ד"ר סלטי כמומחה רפואי מטעם בית הדין. בהחלטה על מינויו התבקש האחרון להתייחס בחוות דעתו לסוגיית הפגיעה ממנה סובלת התובעת בברך ימין ולקיומו של קשר סיבתי רפואי בין הפגיעה לעבודתה כתופרת, כמפורט בעובדות המוסכמות על הצדדים.

9.באוקטובר 2011 העביר ד"ר סלטי את חוות דעתו והיא כדלקמן: