דוח'י נ' חנגו ואח'

פסק דין

1.תביעת נזקי רכוש בגין תאונת דרכים שארעה ביום 17.8.09.

2.לטענת התובע, הוא עמד ברמזור אדום בצומת של רח' שיבת ציון, ממנו הגיע, ושד' פל-ים, בחיפה. בצומת שלושה נתיבים: מהנתיב הימני מותרת פניה ימינה בלבד, מהנתיב השמאלי מותרת פניה שמאלה בלבד ומהנתיב האמצעי, בו הוא עמד ראשון ברמזור, מותרת לטענתו הפניה ימינה וכן נסיעה "ישר למטה". התובע התכוון לפנות ימינה מהנתיב האמצעי. מימינו של התובע, בנתיב הימני, עמד רכב ומאחוריו רכב משא נהוג ע"י הנתבע 1 (להלן: "הנתבע"). כאשר התחלף הרמזור לירוק והרכבים החלו בנסיעה, הרכב שהיה במסלול הימני סטה למסלול האמצעי והמשיך "ישר למטה", התובע בלם כדי לא להתנגש בו, ובאותה העת הרכב של הנתבע עבר גם הוא לנתיב האמצעי ומאחר ולא הספיק לבלום התנגש ברכב התובע מאחור.

3.לטענת הנתבע, הוא נהג במשאית חלוקה, עמד ברמזור בנתיב ימני, ממנו התכוון לפנות ימינה לשד' פל-ים על מנת להמשיך לנשר. כשהתחיל בנסיעה, הרחיב מעט את הפניה כדי לבצעה עם המשאית ולפתע התובע הגיע מהנתיב האמצעי, פנה ימינה, "נדחף" לפני המשאית, בלם כאשר ראה רכב בולם לפניו, הנתבע לא הספיק לעצור והמשאית שלו פגעה ברכב התובע מאחור. לטענת הנתבע, התובע ביצע פניה אסורה שכן מהנתיב האמצעי כלל לא ניתן לפנות ימינה כטענת התובע, אלא ניתן להמשיך ממנו ישר ושמאלה בלבד.

4.שמעתי את עדויות הנהגים המעורבים, אשר הדגימו כל אחד לגרסתו, את אופן התרחשות התאונה, לרבות בעזרת דגמי מכוניות. עיינתי במסמכים שהוגשו לבית המשפט ובכלל זה דו"ח השמאי ותמונות רכב התובע.

5.אני מקבל את גרסת הנתבע, אשר היתה מהימנה בעיני, ואשר מתיישבת טוב יותר עם כלל נסיבות התאונה והראיות.

ראשית לכל, אני מבסס מסקנתי זו על התרשמותי הבלתי אמצעית מן העדויות במהלך הדיון. עדותו של הנתבע היתה פשוטה, כנה וישירה. היא הותירה רושם אמין. עדותו של התובע לא היתה משכנעת. ספק רב בעיניי אם יש ממש גם באשר לגרסת התובע באשר לכיווני הנסיעה המותרים בצומת.

בנוסף, אילו היתה התאונה מתרחשת כמתואר ע"י התובע, הדעת נותנת כי צריך היה להיגרם נזק באמצעות חזית המשאית לחלק הימני אחורי של רכב התובע (ראה גם השרטוט שצורף ע"י התובע לתביעתו להמחשת אופן התרחשות התאונה). ברם, תמונות הנזק שצולמו ע"י השמאי מטעם התובע מלמדות על כך שהנזק בחלקו השמאלי של אחורי הרכב הינו משמעותי יותר.

6.לאור האמור לעיל, דין התביעה להדחות.

התובע ישלם לנתבע הוצאות בסכום של 750 ₪.

סכום זה ישולם תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן תיווסף עליו ריבית פיגורים כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

7.זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין.

מזכירות בית המשפט נא לשלוח העתק פסק דין זה לצדדים בדואר רשום + אישור מסירה.

ניתן היום, כ"ב תמוז תש"ע, 04 יולי 2010, בהעדר הצדדים.