דוד נ' קריספין

פסק דין

רקע וטענות הצדדים

בפני תביעה בהליך של תביעות קטנות.

התובעת עוסקת מורשית, הוציאה חשבוניות עבור עבודתו של אב ילדיה, מר דוד סעדה (להלן: "מר דוד") בשנת 2006, לחברה שבבעלות מר יצחק קריספין (להלן: "הנתבע") ושותף נוסף בשנת 2006.

לטענת מר דוד, הוא עבד בשרותי משלוחים בשופרסל, ובחודש 1/06 שאל אותו הנתבע, האם הוא מוכן לעבוד גם בניקיון במרכז המסחרי "ביג" ביהוד תמורת 2,000 ₪ בחודש והוא הסכים.

ביום 22.3.07 הודיע לו הנתבע שהוא לא מעוניין יותר בשרותי הניקיון של התובעת. התובעת טוענת, שלא שולם תשלום עבור חודש 3/07 בסך 2,666 ₪ בתוספת מע"מ ובסה"כ 3,079 ₪.

לתביעת התובעת הוספו הפרשי הצמדה וריבית מיום 15.4.07 וכן תשלום לעו"ד גדי לזר בסך 750 ₪ בגין עריכת התביעה.

יאמר מיד שלתביעה לא צורפו לא חשבונית העסקה המדוברת מחודש 3/07 ולא החשבונית הנטענת לעו"ד גדי לזר.

כל מה שצרפה התובעת הוא דף מודפס שנחזה להיות תמליל של שיחה שהתקיימה בין מר דוד לבין הנתבע (לא ברור בכלל באיזה יום בוצעה השיחה, מי תמלל את ההקלטה, כיצד נערכה ההקלטה של השיחה וכיצד תומללה). מה שברור מאותו דף הוא שהנתבע אומר למר דוד, שהפסיד הרבה כסף באותו מתחם וש"ירד" ממנו. שני הצדדים גם מדברים על הילדים שיש להם בבית והנתבע אומר לו, שיעזוב אותו.

הנתבע מצידו, לא הכחיש שהכיר את מר דוד אך מעולם לא פגש בתובעת. לטענתו, לא ניתן למצוא מסמכים בקשר לנדון וזאת מחמת כך שהתביעה הוגשה בשיהוי כה רב, ממש זמן מועט לפני סיום מרוץ ההתיישנות. יתרה מזו, מי שהזמין את שירות הניקיון היא חברה בע"מ (חב' איקרוס בע"מ), שיש לפנות אליה ולא אליו אישית, כיוון שאין שום אחריות אישית או עילה להרמת מסך.

לאחר שהצדדים לא ניצלו את ההליך גישורי חינמי אליו הופנו ע"י ביהמ"ש, וגם הצעת ביהמ"ש באולם ביום הדיון לא התקבלה, אין מנוס מלהכריע את התיק עפ"י הדין.

דיון והכרעה

הטוען טענה החשובה לעמדתו במשפט נושא בנטל השכנוע להוכחתה. כך תובע המבקש סעד, נושא בנטל  השכנוע  שנתקיימו כל העובדות המקימות  את עילת התובענה, קרי, עובדות אשר את התקיימותן מתנה הדין המהותי  על מנת לזכות בסעד המבוקש, (ראה ע"א 642/61 טפר נ' מרלה פ"ד טז 1000, 1005 – 1004 וכן ע"א 641/66 שפיר נ' קליבנסקי פ"ד כ"א (2) 358, 364).

אכן בתיק זה, כבכול הליך תביעה שיגרתי, התובעת היא בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה" ולפיכך נטל ההוכחה להוכיח את טענותיה עליה הוא מוטל.

נטל ההוכחה - הוא נטל הבאת הראיות, אשר במשפט אזרחי נקבע עפ"י "הטיית מאזן ההסתברות". בע"א 475/81 זיקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ פ"ד מ (1) 589,598 נקבע:

"דרושה רק הרמת נטל ההוכחה עד למעלה מ 50% על פי מאזן ההסתברות, אלא שנחוץ להגיש ראיות בעלות משקל יתר על מנת להגיע באותם תיקים עד לשכנוע של 51% "

סבורני שהתובעת לא עמדה בנטל זה, כפי שאפרט להלן.

לא הובאו עדויות מלבד עדותו של מר דוד שהוא "נוגע בדבר". המדובר בעדות יחידה של מי שמעוניין בתוצאות המשפט, מבלי שלעדות הובאו ראיות חיצוניות, כגון: חשבוניות העסקה של השנה הנדונה, דוחות מע"מ, חשבונית לחודש הנדון שלא שולמה, מאזן בוחן, אישור רו"ח, חשבונית שכ"ט עו"ד שנטען וכו'.

לא הוכחו כמה ימים עבד מר סעדה בחודש הנדון, מתי פנתה התובעת ודרשה התשלום החסר והאם נערך בין הצדדים גמר חשבון ואם לאו, מדוע.

גם היחסים בין התובעת למר דוד לוטים בערפל ולא ברור כלל מדוע על עבודה המבוצעת על ידי מר דוד, מוצאת חשבונית על שם התובעת.