דוד נ' אוויס דן רכב ותחבורה

פסק דין

1. עניינה של התביעה שלפני בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 31.12.12 בפתח תקווה.

2. לטענת התובע, רכבו נסע בכיכר, כאשר רכב שהגיח מולו חצה את הצומת באור אדום. התובע נעצר ורכב הנתבעת פגע ברכבו מאחור. התובע טען כי הנתבעת הכחישה כי נהגה היה מעורב בתאונה. התובע טען כי הפרטים נלקחו מהנהג שנהג ברכב הנתבעת בעת התאונה.

3. הנתבעת טענה שבמועד התאונה, הרכב היה בחזקת השוכר ששון אורי, כאשר התובע טען שנפגע ע"י נהג בשם "נתנאל". במועד התאונה, היה השוכר בפגישה בבאר שבע ולא היה מעורב בתאונה.

4. התובע חזר בפני על גרסתו לפיה נסע בשש בערב בכביש כשמאחוריו רכב הנתבעת. רכב חצה את הצומת, התובע נעצר ורכב הנתבעת פגע בו מאחור. התובע טען כי לאחר התאונה רשם על פתק את פרטי הרכב, הפוליסה והנהג והם תואמים לפרטי הרכב של הנתבעת. התובע הציג את הפתק בפניי. התובע לא זיהה את השוכר של רכב הנתבעת, כנהג שנהג ברכב בעת התאונה.

עד מטעם התובע, טען כי הבחין בתובע, שנסע כשתי מכוניות לפניו, נוסע ישר בעוד רכב חוצה את הצומת באור אדום. התובע נעצר ורכב הנתבעת פגע בו מאחור. העד לא זיהה את השוכר כנהג שנהג ברכב בעת התאונה וכן טען כי הרכב שפגע היה בצבע ירקרק בעוד רכבו של התובע צבעו שחור.

5. הנהג ברכב הנתבעת טען בפניי כי ביום האירוע היה בתל השומר ולאחר מכן נסע לפגישה בבאר שבע שנמשכה עד לשעות הערב. הנהג הכחיש כי היה מעורב בתאונה וטען כי רכבו היה עימו בבאר שבע וחזר איתו הביתה בסוף אותו היום.

6. לאחר ששקלתי את עדויות הצדדים ולאחר שעיינתי בתמונות הנזקים, אני מעדיפה את גרסתה של הנתבעת וקובעת שאין להטיל אחריות לתאונה על הנתבעת.

בראש ובראשונה, התרשמתי לחיוב מעדותה הרהוטה, הבהירה והעקבית של שוכר רכב הנתבעת והיא מהימנה עלי. כמו כן, הנתבעת הציגה מסמכים המאשרים את העובדה שהשוכר היה בבאר שבע בפגישה בעת התאונה וכי על רכבו שנבדק לא מצויים סימנים המעידים על מעורבותו בתאונה.

שנית, הנטל מוטל על התובע ובמצב דנן של גרסה מול גרסה, אין בידי לקבוע כי התובע הטה את כף המאזניים לטובתו ומשלא עמד בנטל, דין התביעה להידחות.

שלישית, העד מטעם התובע, לא רק שלא חיזק את גרסתו אלא טעה בצבע הרכב המעורב בתאונה.

בנוסף, גם התובע וגם העד מטעמו לא זיהו את השוכר, כנהג שנהג ברכב בעת התאונה.

אין די בכך שהתובע הציג פתק ובו פרטי פוליסה ומספר רכב בכדי להוכיח שנלקחו בעת התאונה או שהינם פרטי אמת. מצאתי ממש בטענת הנתבעת לפיה פרטים אלא צויינו בכתב ההגנה של הנתבעת.

לפיכך, הואיל ומקובלת עלי גרסת הנתבעת הרי שרכבה לא היה מעורב כלל בתאונה, ואין להטיל עליו אחריות בגין נזקים שנגרמו לתובע בתאונה זו.

7. בנסיבות אלה, אני קובעת שיש לדחות את התביעה.

8. סוף דבר - התביעה נדחית.

בהתחשב בנסיבות העניין, יישא התובע בהוצאות משפט בסך של 300 ₪ בגין התייצבות העד ו 300 ₪ בגין התייצבות הנתבעת, קרי סך כולל של 600 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

ברם, הנתבעת חויבה בהוצאות בסך של 600 ₪ בגין העדר התייצבות העד מטעמה לדיון הקודם. על כן, יש לקזז את סך ההוצאות בהן חויבה הנתבעת, מסך ההוצאות שנפסקו לחובת התובע.

לפיכך, אין צו להוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו.