דוד ואח' נ' שושונוב ואח'

פסק דין

1.עניינה של תביעה זו הינה תאונת דרכים שהתרחשה בין רכב התובע 1 נהוג על ידי התובע 2 לבין רכבו של הנתבע 1 (להלן: "הנתבע"). נתבעת 2 היא מבטחת רכבו של הנתבע.

2.התובע 2 מתאר את התאונה באופן שפנה שמאלה מרחוב גרינשפן לרחוב השומר ונעצר לפני מעבר חצייה על מנת לאפשר להולכת רגל לחצות את הכביש. לאחר שעצר פגע בו מאחור רכבו של הנתבע.

3.הנתבע טוען כי הגיע מרחוב גרינשפן לאחר רכבו של התובע, פנה אף הוא שמאלה ונעצר באמצע הכביש על מנת לבדוק שאין כלי רכב שמגיעים מצד ימין. לאחר שוידא זאת המשיך בנסיעה שמאלה ונכנס ברכבו של התובע. לדבריו, לא ראה קודם לכן שרכבו של התובע נעצר לפני מעבר החצייה אך פועלים שעמדו במקום סיפרו לו לאחר מכן שרכב התובע נסע לאחור. גם אשת הנתבע טענה כי רכב התובע נסע לאחור.

4.לאחר שבחנתי את שתי גרסאות הצדדים הגעתי למסקנה כי יש להעדיף את גרסת התובע במקרה זה. ראשית אציין כי הפועלים שאמורים להיות אובייקטיבים לא הובאו לעדות. הנתבע מסביר זאת בכך שלא לקח את פרטיהם והם כבר לא נמצאו שם כשהחליפו הצדדים פרטים, אך בפועל עדותו של הנתבע בעניין זה היא עדות שמיעה ובנסיבות העניין לא ניתן להתחשב בה. באשר לעדותה של אשת הנתבע, אציין כי הנתבע בעצמו בחר להזכיר רק את הפועלים ולא את עדותה של אשתו וגם בכתב ההגנה לא צויין דבר בעניין עדות זו של אשת הנתבע.

בנוסף לאמור לעיל יש לציין כי גם מבחינת ההיגיון אינני רואה טעם בנסיעה לאחור של רכב שנעצר לפני מעבר חצייה. אילו נעצר הרכב על מעבר החצייה היה ממשיך כבר בנסיעה קדימה ואם נעצר לפני מעבר החצייה אין הגיון בנסיעתו לאחור. גם התמונות ת/1 שהוגשו על ידי התובע מדגימות כי ככל שהנתבע עצר באמצע הכביש הרי המרחק משם ועד למעבר החצייה איננו גדול ויש טעם בטענת התובע כי עצירה במרכז הכביש הינה במרחק קרוב מאוד לרכב שעומד לפני מעבר החצייה כך שגרסה זאת אף היא בעייתית.

אציין כי אפילו היה נוסע נסיעה לאחור, הרי שהנתבע אישר שנסע קדימה מבלי להסתכל ולראות מה מתרחש לפניו, כך שככל הנראה ועקב המרחק הקצר שתואר לעיל התאונה הייתה בלתי נמנעת נוכח העובדות האמורות לעיל.

התובע ציין גם קיומן של חיישני רוורס ומצלמת רוורס ברכב בו נהג וגם נושא זה מפחית את ההסתברות שהתובע נסע לאחור במקרה זה.

5.לכן ובנסיבות העניין אני מוצא את הנתבע אחראי באופן בלעדי לתאונה שהתרחשה באשמו.

6.מבחינת הנזקים צירף התובע לכתב התביעה אישור של חברת הביטוח שלו בדבר נזקים של הנחת העדר תביעות, כינון, השתתפות עצמית והשתתפות עצמית בירידת ערך.

הנזקים הנ"ל הינם נזקים שהוכחו, ואולם באשר להנחת העדר תביעות מצאתי מקום לפסוק הפסד הנחה לגבי שנה אחת בלבד בסך 506 ₪, שכן העילה לגבי שנים נוספות עדיין לא קמה ואין לדעת אם תתממש. אם תתממש ותוכח רשאי יהיה התובע לשלוח דרישה בעניין זה לנתבעים וגם לתבוע אותם אם לא תיפרע הדרישה.

7.סך כל הנזקים כמפורט לעיל מסתכם ב- 7,074 ₪ ואני מחייב את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובע 1 את הסך הנ"ל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 24.6.10 ועד התשלום בפועל. סכום זה ישולם תוך 30 יום.

ניתנה והודעה היום ט"ו כסלו תשע"א, 22/11/2010 במעמד הנוכחים.

יחזקאל קינר, סגן נשיא

הוקלד על ידי: אתי מנצור