דודי ב. רכב והשקעות בע"מ נ' סמכה

פסק דין

תביעה שיטרית לתשלום שטר חוב שניתן להבטחת קיום התחייבות חוזית. במוקד פסק הדין עומדת השאלה - האם הוטעתה הנתבעת בעסקת היסוד או שמא טעתה לגבי כדאיות עסקה זו.

תשתית עובדתית והבדלי גרסאות

1.ביום 23.1.2009 (יום ששי בשבוע) סיכמו הנתבעת והתובעת, שהינה חברה העוסקת בסחר, שיווק והחלפה של כלי רכב משומשים, כי הנתבעת תרכוש מהתובעת רכב טויוטה קורולה שמספרו 74-955-59 (להלן: הקורולה), ותמורתו תשלם לתובעת 39,000 ₪ וכן תמכור לה את הרכב שבבעלותה - טויוטה שמספרה 61-683-19 (להלן: רכב הנתבעת). לנתבעת ולבן-דודה סאלח, שהינו עובד מוסך (להלן: סאלח), ואשר נילווה אליה ושימש כמוציא וכמביא מטעמה, הובהר כי הקורולה הינה רכב משומש שבעבר היה בבעלות חברת אלביט מערכות בע"מ (להלן: אלביט).

באותו מעמד, שנערך במקום עסקה של התובעת, חתמו שני הצדדים על זיכרון דברים והנתבעת חתמה אף על שטר חוב, שני טופסי יפוי כוח ו"טופס גילוי נאות".

"זיכרון הדברים להחלפת רכבים" שנחתם על ידי הצדדים היה חוזה אחיד, בו מולאו בכתב יד הפרטים הרלוונטיים לעסקה, כאשר סעיף ההערות כולו נרשם בכתב-יד.

בסעיף 1 לזיכרון הדברים נקבע כי התובעת מוסרת את הקורולה, שבמקור הייתה של חברת אלביט, ומקבלת מהנתבעת בתמורה את רכב הנתבעת ובנוסף סך של 39,000 ₪, וכי -

"בד בבד עם חתימת זיכרון דברים זה משולם ע"ח סך של 15,000 ₪ שטר בטחון ואת היתרה עם השלמת העסקה בפועל לא יאוחר מתאריך 26/1/09".

בסעיף 3 נכתב -

"שני הצדדים מצהירים כי בדקו את חרכב, את מצבו החיצוני והמכני, את טיבו, את מסמכיו ו/או את רשיונות הרכב וכי הם מוותרים על כל תביעה או טענה הנובעת מהגורמים הנזכרים האחד כלפי משנהו".

בסעיף 5 נכתב -

"צד שיפר זיכרון דברים זה, או יעשה מעשה או ימנע מעשית מעשה שיהיה בהם כדי לגרום לסיכול ההסכם, ישלם למשנהו פיצוי קבוע ומוסכם מראש של 15,000 ₪ ללא צורך בהוכחת ניזקו הממשי, כמו כן תחולט המקדמה ע"ח הפיצוי המוסכם".

בסעיף ההערות נכתב -

"העסקה מחייבת את שני הצדדים כמו כן סמכה סאלחה מצהירה כי הק"מ בטויוטה שהיא מוסרת מס' 61-683-19 נכון להיום הוא 122,000 ק"מ כמו כן הובהר מפורשות לרוכשת סאלחה כי הטויוטה מס' 74-955-59 היא אלביט מערכות בע"מ לשעבר והרכב שהיא מוסרת פרטי לשעבר".

טופס גילוי נאות - בטופס גילוי נאות, בחתימת הנתבעת, מולאו הפרטים הנוגעים לקורולה, לרבות ציון העובדה כי הבעלים הקורולה היא חברת אלביט, וכי אין בעלים קודמים נוספים. בסעיף 8 לטופס נאמר -

"אני הח"מ מאשר בחתימתי כי קיבלתי בתאריך 23/1/09 לידי העתק טופס גילוי נאות עובר לחתימת זיכרון הדברים וכי לא יהיו לי כל טענות באשר לתוכנו של טופס זה והפרטים הקיימים בו".

שטר חוב - הנתבעת חתמה כעושה על שטר חוב, בו התחייבה לשלם לתובעת 15,000 ₪ ביום 25.1.2009. בשטר החוב נרשם כי התמורה התקבלה על-חשבון רכב בצומת אלומות (פוריה) (מקום עסקה של התובעת – א"ג).

יפויי כוח של בעל הרכב הרשום או הקונה - הנתבעת הוחתמה על שני ייפויי כוח - באחד צויין מספר הקורולה ובשני צויין מספר רכב התובעת - בהם צויין כי היא מאשרת בחתימתה כי נציגה לביצוע הפעולה הוא "מי שרשום בסעיף 2 להלן", אולם סעיף 2 בשני ייפויי הכוח ("פרטי מיופה כוח (נציגו של המבקש)") נותר ריק.

2.בכתב ההגנה צויין כי שעות אחדות אחרי החתימה על זיכרון הדברים, הודיע סאלח לנתבעת כי כלי רכב משומשים מסוג הקורולה, שבעברם הושכרו בשיטת "ליסינג", נמכרים ברחבי הארץ במחירים נמוכים ממחיר מחירון. מאחר והנתבעת וסאלח הניחו כי לצורך ההסכם תימחרה התובעת את הקורולה על-פי מחיר מחירון (ולא במחיר נמוך ממנו), הבהיר סאלח לנתבעת כי נפלה קורבן להטעיה מצד התובעת.

3.על אף שבזיכרון הדברים נקבע כי השלמת העסקה תהא ביום 26.1.2009, התייצב סאלח במקום עסקה של התובעת כבר ביום 25.1.2009 (יום ראשון בשבוע), כשאליו נילוו אחות הנתבעת וארוסה. על שהתרחש באותה פגישה חלוקות הגרסאות.