דובריש נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'

החלטה

בקשה להארכת מועד להגשת תביעת חוב.

עיקרן של העובדות והטענות הנדרשות לנדון

1. המבקשת הינה אלמנתו ויורשתו היחידה של המנוח מר יהודה כהן ז"ל (להלן- המנוח) אשר הלך לבית עולמו בחודש דצמבר 2008. לטענת המבקשת, בעלה המנוח נשה חוב במשיב 3 (להלן- החייב).

2.ביום 13.6.11 ניתן צו כינוס בעניינו של החייב. המבקשת הגישה תביעת חוב כנגד החייב בהתבסס על חובו של החייב למנוח, ביום 24.11.13, כשנתיים אחר המועד הקצוב להגשת תביעות חוב בפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן – הפקודה).

3.ביום 25.11.13 נדחתה תביעת החוב ע"י הנאמן כיוון שהוגשה כשנתיים לאחר מתן צו הכינוס ללא בקשה להארכת מועד ובהתחשב בכך שבאותה עת כבר הוגשה בקשת הפטר והוצע בה תשלום דיבידנד של 100% לכלל הנושים .

4.הכרעת הנאמן בעניין החוב נמסרה לידי ב"כ המבקשת ביום 2.12.13.

5.ביום 30.1.14 ניתן הפטר חלוט לחייב בגין חובותיו שנוצרו קודם למתן צו הכינוס.

6.ביום 18.2.14 הוגשה לבית המשפט בקשת המבקשת להארכת מועד להגשת תביעת חוב ובה נטען, בין השאר, כי עניין צו הכינוס לא הובא לידיעתה וכי נדרשה לזמן, אחר פטירת בעלה המנוח, לצורך איסוף פרטי נשייתו באחרים.

7. הנאמן דוחה את טענות המבקשת וטוען כי שומה היה עליה להגיש ערעור על החלטתו תוך 45 יום ממועד החלטתו, רוצה לומר לא יאוחר מיום 16.1.14, ובוודאי שלא לפנות לבית המשפט בבקשה להארכת מועד, אחר שבקשה זו נדחתה על ידי המנהל המיוחד עצמו מכח סמכותו ככזה.

הנאמן מוסיף וטוען כי המבקשת ובא כוחה מזלזלים בסדרי הדין ובמועדים הקבועים בחוק או במועדים הסבירים והראויים, כך גם בקשתה הנוכחית של המבקשת הוגשה אך ורק ב – 18.2.14, למעלה מחודשיים לאחר שהכרעת הנאמן נמסרה לידי בא כוחה, שעה שתצהירה נחתם כבר ביום 22.1.14.

לבד מכך טוען הנאמן כי בקשת המבקשת נתמכת בתצהיר שיקרי. לטענתו, המנוח הלך לבית עולמו כבר בחודש דצמבר 2008, כך שטענת המבקשת כאילו לא היה הסיפק בידה להגיש הבקשה במועד בשל פטירת המנוח אינה מתיישבת עם הגיונם של דברים. לטענת הנאמן עיסוקו של המנוח היה, בין השאר, במתן הלוואות חוץ בנקאיות והמבקשת עצמה הגישה תביעות חוב שונות של בעלה המנוח כנגד חייבים שונים זמן רב קודם שהוגשה תביעת החוב בעניין דנן.

הגשת תביעת חוב - קיצורה של הלכה

8.ע"פ סע' 71 (ב) לפקודה נדרש כל נושה להגיש את תביעת חובו תוך שישה חודשים מיום מתן צו הכינוס. הנאמן רשאי, מטעמים מיוחדים שירשמו, להאריך את התקופה להגשת תביעת החוב אם שוכנע כי הנושה לא יכול היה להגישה במועד.

9.בדונו בתביעות החוב ממלא הנאמן תפקיד שיפוטי ומבחינה מסוימת כוחו אף עולה על כוחו של בית המשפט. כך נפסק כי הנאמן רשאי "להציץ מאחורי פסק הדין" עליו מבוססת תביעת החוב (ע"א 1057/91 - גבריאל הרצל נ' יחיאל מכטיגר ו-3 אח' פ"ד מו(4), 353), ובלשון אחרת - הוא רשאי לבדוק את התמורה שניתנה כנגד החוב נשוא פסק הדין, האם פסק הדין ניתן בנסיבות שיש בהן משום תרמית, קנוניה או עיוות דין, או שהחוב האמיתי שונה מחוב נשוא פסק הדין וכיוצ"ב, עוד ובדומה רשאי הוא להתעלם מפסק דין שניתן בהעדר הגנה או בהעדר התייצבות (רע"א 9852/07 - צבי דוד נ' עו"ד רון מסיקה, בתפקידו כמנהל מיוחד ואח' . תק-על 2008(1),3303; ע"א 471/65 מפרק חברת קסטנבאום לייצור בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד כ(3) 46, 52-50 (1966)).

10.החלטתו של נאמן לדחות תביעת חוב ניתנת לערעור לפני בית המשפט (סע' 150 לפקודה). הערעור יוגש תוך 45 יום מהמצאת ההחלטה לידו (תקנה 96 (א) לתקנות פשיטת הרגל).

11.בנדון שגתה המבקשת בדרך הגשת בקשתה לבית המשפט. בקשה להארכת מועד צריך שתוגש לנאמן ולא לבית המשפט. מעת שדחה הנאמן את תביעת החוב רשאית המבקשת לערער על החלטתו, כאמור, ואולם אין כל מקום להגשת בקשה להארכת מועד להגשת תביעת חוב לבית המשפט.

כבר מטעם זה דין הבקשה להדחות על הסף.

12.מעבר לנחוץ נאמר כי בנדון החלטת הנאמן מבוססת ונכונה. תביעת החוב הוגשה כשנתיים מהמועד שנקבע בפקודה וללא כל טעם מיוחד לאיחור משמעותי זה. נראה כי המבקשת הגישה תביעות חובות רבות של בעלה המנוח בתיקים שונים עוד קודם להגשת תביעתה הנוכחית, כך שטענתה כאילו בשל פטירת בעלה (אשר נפטר כאמור כבר בשנת 2008) לא היה בידה להגיש התביעה קודם לכן אין בה ממש.

13.כך גם אין לקבל את טענת המבקשת כי לא ידעה על צו הכינוס. צו הכינוס פורסם ברשומות ויש בדבר להוות ראיה לידיעה הלכאורית של המבקשת על הינתנו. וכך מצאנו בפש"ר (ת"א) 1679-01 חרסה סטודיו יצרנית כלים סניטריים בע"מ נ' מאיר בן דוד - החייב ואח' (2014) (להלן – פרשת חרסה סטודיו). אשר ניתן לאחרונה -