אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דובינין נ' עמרם אברהם חברה לבנין בע"מ

דובינין נ' עמרם אברהם חברה לבנין בע"מ

תאריך פרסום : 12/08/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום חדרה
32466-05-13
07/08/2013
בפני השופט:
נאסר ג'השאן

- נגד -
התובע:
עמרם אברהם חברה לבנין בע"מ
הנתבע:
אריאל דובינין

החלטה

1.לפניי בקשה לעיכוב ההליכים, בהתאם לסמכותו של בית המשפט לפי סעיף 5 לחוק הבוררות התשכ"ח – 1968 (להלן: חוק הבוררות) ולחילופין להורות "על עיכוב כל ההליכים בתיק ועל העברתם לדיון והכרעה בפני מהנדס שימונה "כמעין בורר" והחלטתו תחייב את הצדדים".

רקע:

2.המדובר בתביעה אותה הגיש המשיב כנגד המבקשת, בגין ליקויי בנייה הנוגעים לבידוד האקוסטי ולעניינים נוספים, אשר נמצאו בדירה אותה מכרה המבקשת – חברה קבלנית, למשיב, וזאת על פי חוות דעת שצורפו לכתב התביעה. המשיב העמיד את גובה התביעה בהתאם לחוות הדעת וראשי הנזק הנוספים על סך 609,732 ₪.

3.המבקשת בכתב הגנתה כפרה באמור בחוות הדעת, אולם טענה כי חלק מחוות הדעת המצורפות לכתב התביעה נחזו לראשונה על ידיה רק עם צירופן לכתב התביעה, ועל כן הבאתם של ראשי הנזק הנובעים מהן לוקה בשיהוי ניכר. כן טענה היא כי המשיב לא נתן למבקשת הזדמנות נאותה לתקן את אותם הליקויים עליהם דיווח למבקשת בטרם הגשת התביעה על ידו. המבקשת ציינה כי הביאה לידיעת המשיב חוות דעת נגדית ואף הייתה מוכנה לתקן את הליקויים האמורים בה, אולם לא זכתה לשיתוף פעולה מצד המשיב, אשר נראה כי הוא מעוניין אך להתעשר על חשבון המבקשת.

טענות הצדדים בבקשה, בתגובה ובתשובה:

4.המבקשת תיארה את השתלשלות העניינים כדלקמן: הדירה נמסרה למשיב ביום 03.02.2010 לא לפני שנערך פרוטוקול מסירה לאחר תיקון ליקויים; התקיים תיקון נוסף של ליקויים בתום שנת הבדק, ובסופו – בחודש 11/2011 נחתם ע"י המשיב דו"ח עבודת תיקוני שנת בדק; לא היו למשיב תלונות בקשר לליקויים בדירה עד למכתב בא-כוחו ביום 02.10.2012 – אשר בו נזכרו רק הליקויים הנוגעים לאקוסטיקה; המבקשת הגישה חוות דעת נגדית בעניין האקוסטיקה והייתה מוכנה לתקן הליקויים על פיה, אך נתקלה בסירוב מצד המשיב; המשיב הגיש חוות דעת בעניינים נוספים רק עם הגשת כתב התביעה.

5.המבקשת טוענת כי הסכם המכר כולל תניית בוררות מחייבת (סעיף 12יג להסכם), לפיה במקרה שיתגלע סכסוך בין הצדדים – הוא יועבר להליך בוררות, בפני מהנדס בורר, שימונה בהסכמה, ובהעדרה על ידי יו"ר ארגון הקבלנים. לטענת המבקשת, המשיב יכול היה להעיר, ואף העיר הערות בנוגע לסעיפים שונים בהסכם המכר, אולם ביחס לתניית הבוררות לא העלה כל הסתייגות, ועל כן חזקה שהסכים לאמור בה. המבקשת ציינה כי תניית הבוררות עומדת בכל התנאים שהציבה הפסיקה להכרה בהסכם – כהסכם בוררות. המבקשת טענה כי מוכנה הייתה, והיא עדיין מוכנה לעשות על מנת לקיים את הליך הבוררות. המבקשת טענה כי לא מתקיים בענייננו, החריג – שפורש בפסיקה על דרך הצמצום, המאפשר לצד להתנער מהסכם בוררות בכתב,. המבקשת טענה כי אין מדובר בתנייה מקפחת בחוזה אחיד, וזאת אף לשיטת המשיב, אשר ציין בכתב תביעתו סעיפים מספר בחוזה המכר המהווים – לשיטתו - תנייה מקפחת בחוזה אחיד, אך לא הביא את סעיף הבוררות ביניהם. בכל מקרה, טוענת המבקשת כי ישנו היגיון בקביעת מנגנון של מהנדס מכריע לאור אופי הסכסוך והידע המקצועי הדרוש לשם הכרעה בו. המבקשת טענה כי על אף שלא מוזכרת המילה "בוררות" בתניית הבוררות הרי תנייה זו עומדת בתנאים שהציבה הפסיקה, והדבר אף עולה מאומד דעת הצדדים. יחד עם זאת, המבקשת עתרה כי ככל שבית המשפט לא יכיר בסעיף 12יג הנ"ל כסעיף בוררות, הרי שמבוקש להכיר בו כהסכמה למנגנון הכרעה מחייב של "מעין בורר", ולעכב ההליכים על פי סמכותו הטבועה של בית המשפט, ועל פי סמכותו של בית המשפט לאכוף הסכמים.

6.המשיב טען בתגובתו כי סעיף 12יג הנ"ל אינו מהווה סעיף בוררות, כי אם הסכמה על מינוי מהנדס מוסכם, שאינו בורר, וכי אין מניעה כי מומחה שימנה בית המשפט, בהסכמת הצדדים, יהא המהנדס המוסכם על פי סעיף 12יג הנ"ל. עוד טוען המשיב כי על פי סעיף 5 לחוק הבוררות, על מי שעומד על קיום הבוררות להוכיח כי נכון היה להעביר את הסכסוך לבוררות מייד עם הגשת מכתב ההתראה, ומי שעומד לראשונה על קיום הבוררות עת מוגשת התביעה לבית המשפט – אחר את המועד להוכיח נכונות זו. בנוסף, לטעת המשיב תנייה כגון דא – המגבילה את זכותו של המשיב לפנות לערכאות, כאשר היא מצוייה בחוזה אחיד – מהווה תניה מקפחת בחוזה אחיד, ומסיבה זו אין לאוכפה, והדבר עולה כדי טעם מיוחד שלא לאכוף את תניית הבוררות.

7.בתשובה לתגובה טענה המבקשת כי המשיב לא צירף תצהיר לתגובתו, ועל כן אין לקבל את גרסתו העובדתית, אלא יש לבכר את גרסת המבקשת על פניה. בנוסף, לטענתה, על פי הפסיקה אינו לחרוץ גורלה של תניית בוררות על פי כותרתה בלבד. במענה לטענת המשיב בעניין נכונותה של המבקשת לקיום הליך הבוררות, טוענת המבקשת כי היא התייחסה למכתב ההתראה ששלח אליה המשיב במלוא הרצינות, ואף הציעה הצעה לתיקון הליקויים, וכי על פי הפסיקה התנהגות מעין זו, אינה עולה כדי ויתור על הליך הבוררות. על כך מוסיפה המבקשת ומזכירה כי חלק מן הטענות בעניין הליקויים נטענו לראשונה בכתב התביעה, כך שהנכונות להעביר הסכסוך לבוררות בעניין ליקויים אלו בכתב ההגנה, היא ההזדמנות הראשונה להעלאת טענה זו. המבקשת חזרה בשנית על טענתה כי אין מדובר בחוזה אחיד, אף אליבא דהמשיב – אשר לא כלל בין התניות המקפחות את תניית הבוררות.

דיון והכרעה:

8.ראשית, יש לדון בשאלה האם סעיף 12יג מהווה תניית בוררות, שכן במידה והתשובה לכך בשלילה, הרי מתייתרות השאלות הנוגעות לבוררות, ובכללן היות סעיף 12יג תנייה מקפחת ונכונות המבקשת לקיום הבוררות עובר להגשת התביעה, שכן כאשר אין מדובר בתניית בוררות, הרי לא ניתן לעכב ההליכים מכוח סעיף 5 לחוק לחוק הבוררות (ראו: ר"ע 422/86 פזגז, חברה לשיווק בע"מ נ' ארגון סוכני הגז בישראל פד"י מ3) 811), וכן מנגנון הכרעה מוסכם, אינו מטיל הגבלה, בהכרח, על זכות הצדדים לפנות לערכאות (ראו: רע"א 7608/99 לוקי ביצוע פרוייקטים (בנייה) 1989 בע"מ נ' מצפה כנרת 1995 בע"מ פ''ד נו(5) 156).

9.על כן, נביא תחילה את סעיף 12יג ככתבו וכלשונו:

"היו הצדדים חלוקים בשאלת קיומם של ליקויים בדירה או בשאלת קיומם של פגמים בדירה, תובא המחלוקת להכרעת מהנדס מוסכם שימונה ע"י הצדדים ובהעדר הסכמה מהנדס שימונה ע"י יו"ר ארגון הקבלנים, וקביעתו תחייב את הצדדים".

10.חשוב לציין כי על פי הפסיקה לכינויו של ה"פונקציונר" או לכותרת ההסכם אין חשיבות מכרעת, ועל כן יש לרדת למהותם של דברים ולסוף דעתם של הצדדים על מנת להכריע בשאלת סיווגה של ההסכמה (ראו: ע"א 241/81 שמן תעשיות בע"מ נ' חברת תבלין בע"מ פד"י לט(1) 561 - להלן: עניין שמן). יחד עם זאת, אף שאינו מכריע, לכינוי ישנה חשיבות, במיוחד שעה שנוסח על ידי יודעי דין (ראו: ע"א 609/93 מרום שירותי תעופה בע"מ נ' רשות שדות התעופה פד"י מח(5) 381 – להלן: עניין מרום).

11.על מנת לקבוע אם בעל תפקיד בו נעזרים הצדדים הוא "בורר" עליו חלות הוראות חוק הבוררות, או שמא "מומחה" שקיבל סמכות להכריע בשאלות שבמחלוקת, גיבשה הפסיקה מספר מבחנים. כך לדוגמא, נקבע לגבי ההבדל בין שמאי לבין בורר בע"א 782/88 מסד חברה הדדית להלוואות נ' הסוכנות היהודית פד"י מ"ה (5) 625, 631:

"השמאי תפקידו להעריך את נשוא הסכסוך על פי ידיעותיו ומומחיותו, כשהמחלוקת בין הצדדים נוגעת בעיקר לסכום כסף או לכמות פריטים כלשהם. הבורר לעומתו, תפקידו להכריע על-פי ראיות והוכחות, כשהסכסוך נוגע בעיקרו לעצם קיום החיוב או חבות כלשהם"

12.בר"ע 135/73 איסקוב נ' מפעלים חימיים, ד"ר ויגר בע"מ פד"י כ"ז (2) 813 נקבעו מבחנים נוספים להבחנה בין "בורר" לבין "בעל מקצוע מכריע" ובין מבחנים אלה מצאנו : הסמכות לקבוע חבות (בבוררות) אל מול הסמכות לקביעות עובדות וממצאים (כאשר מדובר במומחה או שמאי).

13.על מנת ליישם את המבחנים הנ"ל עלינו לבחון תחילה את אומד דעתם של הצדדים באשר לסעיף 12יג הנ"ל, ונראה, כי לא נוכל לעשות זאת, מבלי לבחון את "מיקומו הגיאוגרפי" של הסעיף בתוך ההסכם. הסעיף הוא חלק מסעיף 12 שכותרתו "אחריות לבנייה וביצוע תיקונים". סעיף 12 קובע, כי במעמד מסירת הדירה יערכו הצדדים פרוטוקול מסירה (סעיפים 12 א'-ד'). בסעיף 12 ו' נקבע כי המוכרת תהיה חייבת לתקן את הליקויים המופיעים בפרוטוקול המסירה "וכן ליקויים שיתגלו בדירה תוך שנה מיום מסירת החזקה בה לקונה". סעיף 12 י' קובע כי חובת התיקון לא חלה על תיקונים שלא נגרמו בשל עבודה לקויה של המוכרת, וכאן נכנס סעיף 12 יג, לפיו אם היו הצדדים חלוקים לגבי קיומם של ליקויים, יכריע בשאלה זו מומחה שימונה כאמור בסעיף.

14.אם כן, מדובר בסעיף המהווה חלק ממנגנון לתיקון הליקויים הקבוע בסעיף 12 ולא בסעיף עצמאי לסילוק כל המחלוקות בין הצדדים וכל אשר מתבקש המומחה לעשות הוא לקבוע את הליקויים על מנת שימשיכו הצדדים בהליכי התיקון, אולם ברור הוא, כי אין מדובר בהליך בוררות שבו מכריע הוברר בכל המחלוקות ונותן "פסק בוררות". ואין לקרוא את סעיף 12 י"ג' במנותק מסעיף 12. כוונת הצדדים אפוא, כי כחלק מהפעלת מנגנון תיקון הליקויים האמור בסעיף 12 (תיקון הליקויים בפרוטוקול המסירה או לאחר תום שנה ממסירת הדירה לידי הקונה), במקרה ותתגלע מחלוקת לגבי קיומם של ליקויים, ימונה המומחה לצורך הכרעה בשאלה זו והכרעתו תחייב את הצדדים לעניין חובת התיקון.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ