דובוביק מריה נ' ליסנבסקי ילנה

מבוא:

1.פסק דין זה עניינו תביעתה של הגב' מריה דובוביק (להלן: "התובעת") נגד הגב' ליסנבסקי ילנה (להלן: "הנתבעת") במסגרתה מבקשת התובעת את זכויותיה כעובדת ביחס לתקופת העסקה שתחילתה בדצמבר 2007 וסיומה בנובמבר 2008 כולל, בסכום של 46,925 ₪ (ראה: כתב התביעה המתוקן מיום 13.10.09 , להלן: "כתב התביעה").

2.כאמור בכתב התביעה, ביקשה התובעת לחייב את הנתבעת בתשלום פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת; בתשלום הפרשי שכר בגין אי תשלום שכר מינימום; דמי פדיון חופשה ודמי הבראה; החזר הוצאות נסיעה וניכויים משכרה שלא כדין תחת הכותרת "הכשרה מקצועית"; ולבסוף פיצוים על עוגמת נפש והוצאות משפט.

3.בתמצית יאמר כי לדעת הנתבעת בתביעה אין ממש. לעניין זה טענה הנתבעת, כי יש לדחות את התביעה על הסף משלטענתה לא התקיימו יחסי עובד מעביד בין הצדדים. כן חולקת הנתבעת על טענות התובעת בעילות התביעה השונות והסכומים הנתבעים במסגרתן.

4.לאור ריבוי עילות התביעה אין בדעתי להתעכב בשלב זה על טענות הצדדים ברכיבי התביעה השונים; דבר שייעשה, ככל שיהא בו צורך, בעת הדיון בפרטי התביעה בהמשך פסק הדין. בנסיבות הללו את הדיון בפסק דין זה, אפתח בטענה האומרת כי יש לדחות את התביעה על הסף, בנימוק כי לא התקיימו יחסי עובד מעביד בין הצדדים.

הטענה לעניין קיומם של יחסי עובד מעביד:

5.שאלת קיומם של יחסי עובד מעביד בין הצדדים תיבחן להלן לאור העובדות שהתבררו בדיון בפני; ואפתח בעובדות שאין עליהן מחלוקת של ממש, והן כדלקמן.

6.התובעת אם חד הורית, עלתה לישראל ממדינות חבר העמים לשעבר באוגוסט 2006 ועברה להתגורר בערד.

7.בתקופה הרלוונטית לכתב התביעה, בשנים 2007 ו-2008, הפעילה הנתבעת שתי מספרות בערד, במרכז המסחרי ובקניון שבעיר.

8.באוגוסט 2007 הגיעו הצדדים להסכם לפיו תדאג הנתבעת להכשיר את התובעת בתחום הטיפוח (מניקור, פדיקור ובניית ציפורניים) תוך שזו עובדת בשירותה, תמורת סכום בסך של 3,500 ₪ (ראה: סעיף 5 לתצהיר הנתבעת).

9.בינואר 2008 הגיעו הצדדים להסכם נוסף אשר כותרתו: "הסכם עבודה". בהסכם נקבע כדלקמן:

"הסכם עבודה.

...

1.צד ב' (התובעת, על פי ההגדרה בהסכם האמור, הוספה שלי-ט.מ.) יעבור במקום השייך לצד א' (הנתבעת, על פי ההגדרה בהסכם זה, הוספה שלי-ט.מ.) ובתמורה ישלם סך של 40% בכל 1 לחודש.

2.במידה וצד ב' ירצה לעזוב יודיע חודשיים מראש לצד א'.

3.במידה וצד א' ירצה לסיים את ההתקשרות עם צד ב', יודיע על כך חודש מראש. "

10.לטענת הנתבעת ההסכם מינואר 2008, אשר כותרתו כאמור "הסכם עבודה", הוא למעשה הסכם שכירות במסגרתו העמידה לרשות התובעת עמדת עבודה במספרה שהפעילה בערד, תמורת אחוז מההכנסות.

11.נאמנה לקו זה ניסתה הנתבעת בעדותה להרחיק עצמה מפעילות התובעת ומעבודתה במספרה שהפעילה. בהקשר זה טענה הנתבעת בעדותה, כי לא הנהיגה פיקוח על הימים והשעות בהם פעלה התובעת (ראה: עדות הנתבעת עמ' 17 לפרוטוקול מיום 12.5.2010 שורות 15-16) ועל הכספים שנגבו על ידי התובעת במסגרת פעילותה במספרה (ראה: עדות הנתבעת עמ' 24 לפרוטוקול מיום 24.5.2010 שורות 3-11). כך גם סיפרה הנתבעת, כי התובעת היא שדאגה לאספקת החומרים למתן שירות ללקוחות.

12.לעדות זו של הנתבעת אין בידי לתת אמון והיא נסתרת מניסיון החיים, כמו גם מעדויותיהן של התובעת והעדה מטעמה, הגב' יוליה לזובסקי אליה אתייחס בהמשך.