דואק נ' לנדאו ואח'

החלטה

1.עניינו של ההליך שלפנינו, בקשה מכוח סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט (להלן – הפקודה) הנסמכת על טענת הפרה של הסכם פשרה , אשר קיבל תוקף של פסק דין על ידי המפקחת על רישום המקרקעין בירושלים ביום 10.3.2013 (להלן – פסק הדין).

2.לפי פסק הדין, על הנתבעים להסיר את הפרגולה שהתקינו מעל השטח המרוצף בבית המשותף נשוא הבקשה, ויוכלו להתקינה רק במהלך סוכות ולהסירה בתום החג. כמו כן , עליהם לסגור את הדלת שפרצו מדירתם אל עבר השטח המרוצף.

3.בתגובתם לבקשה, טענו הנתבעים כי הלכה היא שאין להשתמש בפקודה במקרים כגון דא, ככל שמדובר בפסק דין שהעניק תוקף משפטי להסכם פשרה.

בנוסף, טענו הנתבעים כי המחלוקת בין הצדדים כולה פרשנית, על כן אין מקום להחיל את הוראות הפקודה.

4.לטענת הנתבעים, הם פעלו בהתאם להסכמות בין הצדדים כפי שהובאו בפסק הדין , באופן כזה שהפרגולה הוסרה והדלת נסגרה, משכך - פרשנותה של התובעת להסכם מרוקנת אותו מתוכנו.

5.מנגד, טוענת התובעת כי לא קיימת כל מחלוקת פרשנית על האמור בפסק הדין וכי הוא מובן וחד משמעי, ועל כן היא מבקשת שפסק הדין יפורש באופן דווקני, ולחלופין - לקבוע מועד לדיון הוכחות על מנת להוכיח טענותיה.

6.הואיל ומעיון בטענות הצדדים עולה כי קיימת מחלוקת בין הצדדים באשר לפרשנות פסק הדין - אין מקום להתיר, במסגרת ההליך של בזיון בית המשפט, שמיעת ראיות לעניין המחלוקת האמורה.

"כאשר הצדדים חלוקים בשאלת פרשנותו של ההסכם שבבסיס פסק הדין, הצורך לשמיעת ראיות ועדויות, שמטרתן להתחקות אחר כוונתם הקונקרטית או המשוערת של בעלי הדין, עשוי לסכל זאת", קרי - עשוי לסכל את ההליך המהיר של בזיון בית המשפט. (ראה רע"פ 7148/98 ארנון עזרא ואח' נ' יעל זלזניאק פד נ"ג 3 פסקה 10 לפסק הדין).

7.בנסיבות אלה, כאשר הטענות העיקריות של הצדדים מתמקדות יותר בפרשנות שיש ליתן לפסק הדין ולאופן יישומו, ולא בביזיון בית המשפט עקב אי קיומו – נראה שיהא זה נכון ויעיל יותר להעביר את הבקשה להכרעת הערכאה אשר נתנה את פסק הדין.

המזכירות תעביר את התיק למפקח על רישום מקרקעין בירושלים, ותשלח העתק מההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ג כסלו תשע"ד, 26 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.