פסק - דין
זו תביעה לתשלום שכר טרחת עורך-דין, התובע, בסך של 9,000 ₪.
נטען לחוב בסך 6,000 ₪ + מע"מ, לפי סיכום בעניין יעוץ כללי והכנת חוות דעת בהקשר של דין זר, ובנוסף הוכנה טיוטת בקשה לסגירת תיק הוצאה לפועל, לגביו נקבעה מסגרת כוללת, אך הטיפול הופסק ובהקשר זה נדרש 2,000 ₪.
הנתבע טוען כי, לא היה כל סיכום בכתב ובעל-פה לגבי תשלום שכר טרחה, לא לעניין חוות דעת בקשר לדין הזר, ולא בקשר לכלל תיק ההוצל"פ, בעניין אחרון זה התובע דרש 10,000 $, אך לא היה סיכום ובין לבין התובע דרש מקדמות, כאשר הוכנה טיוטת בקשה לסגירת תיק ההוצל"פ, ראה התובע שמדובר בבקשה רשלנית, ביקש את תיקונה והבין כי אין מדובר בייצוג ראוי, והודיע על ניתוק הקשר.
בעניין חוות הדעת טוען הנתבע, שאת הקשר עם עורכת הדין באירלנד, יצר בעצמו ולמעשה התובע לא חידש בעניין דבר.
לגבי ההתכתבות בין הצדדים, טוען הנתבע שתחילה סבר שמגיע לתובע שכר ראוי כלשהו, יחד עם זאת מאוחר יותר ונוכח העובדה שלא קיבל דבר ולמעט טיוטת הבקשה הרשלנית לסגירת תיק ההוצל"פ, אינו סבור שלתובע מגיע שכר כלשהו.
לאחר עיון בחומר שבתיק ושמיעת הצדדים, עולה בבירור כי, התובע, לבקשת הנתבע, יצר קשר עם עורכת דין באירלנד על מנת שתיתן חוות דעת מומחה בקשר למצבה המשפטי של חברה בע"מ אירלנדית, שנמחקה מרשם החברות, ובקשר לפתיחת תיק הוצל"פ על-ידי אותה חברה.
הנתבע היה מעוניין בחוות הדעת לצורך הגשתה בהוצל"פ לתמיכה בטענתו לסגירת התיק.
בהעדר הסכם שכר טרחה חתום, לא ראיתי לקבוע כי, היה סיכום לעניין השכר בקשר לטיפול בחוות הדעת, והבקשה בעקבותיה. יחד עם זאת, איני מקבל טענת הנתבע שהתובע אינו זכאי לשכר ראוי.
עיקר העבודה נעשתה בהקשר של חוות הדעת ביחס לדין הזר, ולעניין מחיקת החברה.
הוצגה בפני בדיון חוות דעת כאמור, שנחתמה בפני הקונסול בדבלין ושלהנחת דעתי, היא פרי פעולתו של התובע. אכן הנתבע הוא שיצר את הקשר הראשוני עם עורכת הדין באירלנד, יחד עם זאת פנה לתובע כמומחה לדין זר ולא ראיתי לקבוע שהתובע, לא חידש דבר בעניין וגם אם הטיעון בעיקרו היה כבר ברור, סידורו באופן שהוכן בסופו של דבר, היה באמצעות התובע, ועל כך זכאי לתשלום.
בהקשר זה אפנה לסע' 8 להחלטת ראש ההוצל"פ בכפ"ס, בתיק 1702651039, שם נקבע הצורך בהוכחת הדין הזר, וכאשר הנטל על הנתבע ומכאן, ככל הנראה, פעילותו בעניין באופן עצמאי, ולאחר מכן בפניה לתובע.
לגבי הבקשה לסגירת תיק ההוצל"פ, הנה פועל יוצא של חוות הדעת שהוכנה, זכותו של הנתבע לפטר את התובע מטיפול בעניין לאחר עיון בה, יחד עם זאת לא ראיתי שהנתבע פטור מלשלם שכר ראוי גם בגין בקשה זו ותיקונה.
הואיל וכאמור לא שוכנעתי שהיה סיכום בעניין השכר המגיע, אך מאידך מגיע שכר ראוי ובנסיבות העניין כאן, בית-המשפט קובע כי, בגין הטיפול בחוות הדעת, מגיע לתובע שכר ראוי בסך 5,000 ₪ ובגין הבקשה לשכר ראוי סך 1,500 ₪, ולסכומים האמורים יתווסף מע"מ כחוק.
סך הכל, אם כן, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 6,500 ₪ בצירוף מע"מ כחוק, וכן הוצאות הדיון בעניין בסך 2,000 ₪ בצירוף מע"מ. כל הסכומים יהיו צמודים ונושאים ריבית כחוק, מהיום ועד לתשלום בפועל.
לאחר ביצוע כל רכיבי התשלום, לפי פסק-דין זה, יהיה רשאי הנתבע ובכפוף להצגת אישור התובע על קבלת התשלום, לקבל לרשותו ולעשות שימוש בחוות הדעת.
המזכירות תשלח פסק-הדין לצדדים.
ניתן היום, כ"ז אייר תש"ע, 11 מאי 2010, בהעדר הצדדים.
קלדנית: רויטל מליאנקר